121 - הבעיה עם פרפקציוניזם

הבעיה עם פרפקציוניזם מי שמחפש מושלמות דן את עצמו לחיים של תסכול וכישלון. איזו סיבה יש לי לחפש את המושלמות? למה שאדון את עצמי לחיים של תסכול וכישלון? אני מעדיף לעשות כמיטב יכולתי ולהמשיך הלאה. אף אחד לא יכול לעשות הכל מושלם. הכי טוב שאפשר זה מספיק. אני יכול לעשות כמיטב יכולתי וזהו. וזה מספיק. אם אחפש את השלמות לעולם אמצא אותה. היא תמיד תחמוק ממני. ואני אהיה חרד ומובס. אם אנסה להיות מושלם, המחשבות האוטומטיות השליליות יגרמו לי למתח, להיסוס, ספק בלבול ואי ודאות. אני בוחר להירגע, ובעיניים פקוחות לעשות את שאוכל. כמיטב יכולתי. וזה מספיק טוב. אני לא צריך לעשות את הבלתי אפשרי. המציאות, העולם, אנשים אינם מושלמים. להיות מושלם זה חסר טעם וחסר תכלית. כשאני רגוע, כשאני לא מלחיץ את עצמי בניסיון לעמוד בסטנדרטים חסרי סיכוי, קל לי יותר לתפקד, לבצע את מה שרציתי ואז להמשיך הלאה. אני יכול להמשיך הלאה מכיוון שאני יודע שעשיתי מה שאני יכול. עשיתי כמיטב יכולתי בתנאים הקיימים. וזה בסדר. זה יותר ממספיק. אני יכול לטעות ממש כמו כל אחד אחר. לא צריך לעשות מזה עניין גדול. אני בסך בכל אנושי.

אם אנסה ללחוץ ולהכריח את עצמי להגיע למושלם אל מעבר לאפשרי אגרום לעצמי למצוקה ותסכול.

עדיף להירגע. להאט.

פרפקציוניזם מוביל לחרדה ומחשבות שליליות. הניסיון להיות מושלם הוא צורה של מחשבה אוטומטית שלילית. זהו ניסיון חסר סיכוי שרק גורם לאומללות.

עדיף ללכת עם האמת. עם המציאות. אני יכול לעשות רק מה שאני יכול. וזה מספיק. זה בסדר.

מותר לי להמשיך הלאה

אני לא מושלם. אין אדם מושלם. ואין טעם לנסות להיות כזה.

אעשה כמיטב יכולתי. זה מספיק. אחר כך, אמשיך הלאה. "להיות הכי טוב " זוהי צורת מחשבה תחרותית והשוואתית. וזוהי צורת מחשבה שלילית שאני רוצה להימנע ממנה.

אני בוחר בקבלה עצמית וברוגע. כך אוכל להרגיש טוב יותר ולהניח לדברים.

השקט והשלווה חשובים מהפרפקציוניזם. אני דוחה כל רגש של מתח ולחץ.

אני מתקדם בכיוון הנכון. ואני מקבל את החוזקות והמגבלות שלי.

אני מתקדם אל השקט.

אני מתקדם אל השלווה.

אני שלם.