צעדים ראשונים בהתאמה אישית של סוג הטיפול בחרדה חברתית

Post date: Feb 07, 2013 4:38:17 PM

הרפואה המודרנית מתקדמת בכיוון של התאמת הטיפול לחולה – נושא המכונה לעתים רפואה אישית.

רבים מהסובלים מחרדה חברתית ניסו סוגים שונים של טיפול: טיפול התנהגותי קוגניטיבי, פסיכותרפיה דינמית, ביופידבק, טיפול תרופתי, פסיכודרמה, צמחי מרפא ועוד. המגוון הרחב של טיפולים רק מדגיש את הנקודה שלא נראה שקיים טיפול אחד שעובד ומתאים לכולם. המציאות מלמדת שאין פתרונות קסם ומה שמתאים לאחד לא יעיל לשני.

מחקר חדש (פורסם בינואר 2013 ב JAMA Psychiatry) העושה שימוש בטכנולוגיות הדמיה של המוח מכוון לכך שבעתיד התהליך הארוך של מציאת הטיפול הנכון, תהליך שעיקרו ניסוי וטעייה, ייחסך מאתנו ונוכל לחזות מראש מהו הטיפול הספציפי שמתאים לנו כדי להתגבר על חרדה חברתית. במחקר המדובר נבדקו סמנים מוחיים המרמזים על הסיכוי להצלחתו של טיפול התנהגותי קוגניטיבי במטופל מסוים.

כשמדובר בחרדה חברתית הטיפול המקובל הוא או טיפול תרופתי באמצעות נוגדי דיכאון או טיפול פסיכותרפי התנהגותי קוגניטיבי. אפשרות מקובלת נוספת היא שילוב של שניהם. המחקר מציין שכמחצית מהמטופלים מגיבים באופן טוב לטיפול כלשהו אך קשה מאוד לחזות איזה משתי הגישות יעילה יותר עבור מטופל מסוים. בסופו של דבר הבחירה בטיפול מסוים היא פועל יוצא של סוג המטפל אליו הגיע הפציינט.

מטרת המחקר הייתה למצוא כלי שיאפשר לתפור את הטיפול המתאים לאדם המתאים על פי הנתונים הספציפיים הייחודיים של האדם. אפשר להסתכל במאפיינים גנטיים אישיים או בכל סמן ביולוגי ייחודי אחר. במחקר זה נעשה שימוש בהדמיה מוחית כדי לאפיין סמנים מוחיים או דפוס פעילות של אזורים ספציפיים במוח שיוכלו לנבא מהו הטיפול הטוב ביותר לאדם מסוים. בעבר כבר נעשה שימוש בסמנים מוחיים על מנת לזהות התחלה של פסיכוזה בסכיזופרניה או את הסיכוי לגמילה מסמים, כעת נעשה שימוש בסמנים מוחיים על מנת לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול התנהגותי קוגניטיבי בחרדה חברתית.

במחקר שהתבצע ב MIT על ידי ד"ר גבריאלי , נעשה שימוש ב fMRI ככלי המשמש להדמיית הפעילות המוחית. 39 מטופלים הסובלים מחרדה חברתית נבדקו בטרם עברו טיפול התנהגותי קוגניטיבי. שני סוגים של הבעות פנים הוצגו למטופלים במהלך בדיקת fMRI – פנים כועסות ופנים ניטרליות. מסתבר שבקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, פנים כועסות ולא מרוצות מייצרות קונוטציות שליליות ותחושה של מתח ואי נעימות. טיפול התנהגותי קוגניטיבי מלמד אנשים שכאלה למתן את תגובות המתח והחשש לביקורת חברתית. על מנת לאפיין את מידת ההצלחה של הטיפול נמדדה רמת החרדה בחברתית לפני ואחרי הטיפול באמצעות שאלון קליני למדידת רמת חרדה חברתית (שאלון לייבוביץ). תוצאות ההדמיה מהשלב הראשון הושוו לתוצאות המטופלים במבחן קליני על מנת למצוא דפוסים מוחיים המרמזים על סיכויים טובים יותר להצלחת הטיפול.

מסתבר שמטופלים שהגיבו באופן יחסי בעצמה רבה יותר לפנים כעוסות לפני הטיפול, הגיבו גם טוב יותר לטיפול התנהגותי קוגניטיבי . נמצאה התאמה בין פעילות חזקה באזורים במוח האחראים לעיבוד ראשוני של רמזים ויזואליים (כמו הבעות פנים), לבין הסיכוי לתוצאה חיובית של טיפול התנהגותי קוגניטיבי .

זהו מחקר ראשון מסוגו לניבוי תגובה לטיפול בחרדה חברתית על ידי שימוש בסמנים מוחיים. ייתכן שבעתיד שימוש בסמנים מוחיים יהפוך לכלי טיפולי המשמש לבחירת הטיפול האופטימלי למטופל ספציפי. לחלופין ייתכן גם שימוש בסמנים אחרים גנטיים, ביולוגיים או התנהגותיים, על מנת לנבא מהו הטיפול היעיל ביותר למטופל מסוים. כך או כך הכיוון הוא התאמת הטיפול המתאים למטופל מסוים.

Doehrmann O, Ghosh SS, Polli FE, Reynolds GO, Horn F, Keshavan A, Triantafyllou C, Saygin ZM, Whitfield-Gabrieli S, Hofmann SG, Pollack M, Gabrieli JD. Predicting Treatment Response in Social Anxiety Disorder from Functional Magnetic Resonance Imaging. JAMA Psychiatry. January 2013. 70(1):87–97.