019 - פרדוקס הלחימה וקבלה עצמית

פרדוקס הלחימה וקבלה עצמית

להלן חמש התנהגויות לא יעילות בהן נהגתי להשתמש באופן קבוע על מנת להתגבר על חרדה חברתית. (שיטות אלו לא עובדות)

1. התעקשתי על כך שאני לא אמור להרגיש ככה: מדוע אני צריך לפחד מלפגוש אנשים חדשים? מה הבעיה בללכת למסיבה? איזו סיבה יש לי להרגיש חוסר נוחות במסעדות ובמקומות ציבוריים אחרים? אין לי שום סיבה להרגיש מוזר ושונה. אני לא צריך להרגיש ככה.

2. התנגדתי לתחושות של פחד וחרדה על ידי שימוש בכעס: "אני אתגבר על הדבר הזה היום! אין לי כוח לחיות ככה יותר. נמאס לי, אני רוצה להרגיש חופשי מאושר ורגוע. אני שונא את התחושה הזאת של חולשה, פחד וחוסר אונים." לפעמים הייתי בועט בדלת בכעס, או זורק ספר על הרצפה.

3. ריחמתי על עצמי. "למה נדפקתי עם הדבר הזה? אני לא מכיר אף אחד אחר שסובל מזה. כולם חוגגים ורק אני בודד כמו כלב – בלי חברים. אף פעם לא תהיה/יהיה לי חבר/ה. אף אחד לא אוהב אותי.

4. השתמשתי בטיעון ה"הוגנות": זה לא "פייר" שיש לי את זה. לא עשיתי שום דבר רע. זה פשוט לא "פייר" שאני האדם היחיד בעולם שסובל מזה.

5. השתמשתי בטיעון ה"לא מגיע לי". החרדה הזאת היא איומה. לא מגיע לי לסבול מכך. למה דווקא אני? לא עשיתי שום דבר רע. לא פגעתי באף אחד. אני לא אדם רע. מה עשיתי שקיבלתי את הדבר הזה?

כל אלו הן תגובות אנושיות מאוד לסבל הנפשי הנגרם מחרדה חברתית. כשאתה סובל מבעיה כזאת זה רק טבעי שתנסה להיפטר ממנה בכל דרך אפשרית.

לרוע המזל תגובות שכאלו לא רק שלא עוזרות אלא גם מגבירות ומזינות את החרדה.

הניסיון להילחם בחרדה בכוח, באגרסיביות, או ברגשות שליליים רק מחזק את החרדה.

הדרך להילחם בחרדה חברתית היא פרדוקס. אי אפשר לנצח את החרדה בכוח.

ככל שנלחמתי בחרדה יותר, כך היא שלטה בי יותר. הדרך להתגברות על חרדה חברתית אינה אינטואיטיבית – היא פרדוקסלית.

הדרך היעילה להתגברות על חרדה חברתית היא קבלה עצמית. אל תכעסו על עצמכם ואל תאשימו את עצמכם. קבלו את החרדה בהבנה וברוגע. אל תנסו להיאבק בה. ככל שהתגובה שלכם תהייה שלווה יותר, לא כועסת, לא מרירה, וללא רחמים עצמיים כך תקטן החרדה.