פרשת תולדות

ב"ה                        פרשת תולדות מסרים ותובנות בפרשה -יאיר הילר

                                          אשמח להערות 684yah@gmail.com

א. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתו

הרצון לפרי בטן- אז מה עושים?

ודאי נחוצה השתדלות ארצית רפואית בכי טובה. ויחד עם זה מלמדים אותנו יצחק ורבקה, להתפלל. כיצד הם התפללו?  ולמה נענה יצחק יותר?

כמה גישות

1. רש"י- תפילתו נענתה כי הובן של צדיק ומועילה זכות אבות.

                               2. הרבי מאמשינוב- הוא ביקש בזכות רעייתו בעלת התשובה ונענה בזכותה ואילו היא בקשה בזכותו של יצחק

                                                             3. הרבי מאלכסנדר- יצחק לא נשען על זכותו אלא על זכות אבות ואילו  היא התפללה ותלתה בזכות עצמה [ כי לא היה לה זכות אבות]

4.. כתב סופר -יצחק התפלל רק בשבילה  שתהיה לה שמחה כי ראה צערה , כי מצד עצמו היה שמח ביסורין ובמה שה' נותן ,ולכן נענה ואילו היא התפללה על עצמה לפרי בטן.

ב. וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים

שומעים כאן צליל ניגודי. 'ויגדלו הנערים' – לשון רבים , זהות ביניהם כך למראית עין. 'ויהי עשו.. ויעקב...'- ביטוי להיפרדות דרכיהם.

 האם זה טבעי ?האם ניתן היה לשנות  את התוצאה?

 אנו יודעים שיציאתו של עשו אל הציד אל הפראות ובסופו של דבר אל רצון לרצח אחיו יעקב,  הובילה בסופו של דבר לניתוק בין העם היהודי לאדום, ולשפך דם רב כל ההיסטוריה. האם יכול היה להיות אחרת?

 הרש"ר הירש טוען שכן. לדבריו יש בפסוק זה שמץ של בקורת על דרכם החינוכית של יצחק ורבקה. ומחזק זאת המדרש שבילדותם לא ניכר הבדל ביניהם. ובהגיעם לגיל 13 , פתאום דרכיהם מנוגדות.

             לדבריו על ההורים לחדד מבט ולזהות את האופי של כל ילד, ולא לחנכם ביחד ובזהות  כי אינם זהים. 'חנוך לנער על פי דרכו' -שלו. כמו כן עשו בעט בכל הדרך, כי סבר שאין דרך ביהדות חוץ מלשבת באוהלי התורה כמו אחיו וזה ממש לא התאים לאופיו המעשי והדינאמי.    אך אילו היו מחנכים ומבהירים לו שדרכו של סבא אברהם ואבא יצחק מיושמת גם בעמל כפיים של בנין הארץ וישובה, של מלאכה ותיקון, של עשיית חסד, אולי לא היה בועט ופורש.

 

  ג.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב:  וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה:

   רכישת הבכורה לכאורה ניצול רעב של אח ? הוא רעב ואתה מתנה  את האכלתו במכירה?!

ועוד כמה זה ניגודי להתנהגות אמו של רבקה שגם בהיותה צעירה, מול אדם נכרי- אליעזר, מסכימה לתת מים ואף לעבדיו ולגמלים למרות הטרחה, ואילו כאן לאחיו  התאום, וללא טרחה כי האוכל כבר כאן בסיר- ועושה איתו  תנאים??

 שתי גישות

האחת. יעקב פועל מתוך אידיאל גדול. עם קדוש צריך להמשיך את אברהם ומורשתו. עשו הפרוע, הגס, שכלל לא בא להשתתף ולשבת ולהצטער על  מות סבו[ זו היתה סעודה בעת האבלות] מעיד שאינו ראוי לשאת את הבכורה הרוחנית ולכן היתה חובה להוציא ממנו את התפקיד הזה . כך מסביר המלבי"ם

מלבים על בראשית פרק כה פסוק כט

ענין הבכורה שהבכור היה נבדל לעבודת ה' ויתר הבנים היו עוסקים בעניני העולם ויעקב לא נתאוה הבכורה בעבור שיירש פי שנים או בעבור הכבוד, רק שרצה שהוא יהיה היורש מהברכות האלהיות בענינים הנפשיים וכן בירושת הארץ, באשר ראה שעשו אינו ראוי לזה והוא עצמו התרחק מחיוב שמוטל על הבכור ומאס הבכורה, כמ"ש ויזד יעקב נזיד, שהנזיד למאכל בני הבית נזד יעקב, וזה היה מוטל על עשו ולא רצה להתעסק בה כי היה איש שדה, שהיה סעודת הבראה על מות אברהם והוא לא חש להתאבל על מות זקנו רק בא מן השדה. שבא עיף מן הרצח והשוד ואיך יהיה הוא הקדוש או המפרנס את הבית:

 

השניה.

באמת מיד כשביקש  עשו לאכול נתן לו יעקב. יש בעברית שני סוגי פועל בעבר. יש עבר עם ואו ההיפוך כמו ויצא וילך ויגש. כשיש כמה פפעלים כאלו , הרי שהם עוקבים זה את זה וזה אחרי זה.

 אבל יש  עבר פשוט שמתאר פעולה שהיתה כבר הרבה קודם לכן. לכן כאן בביטוי 'ויעקב נתן לעשו' היינו בעבר ולא עכשיו , כבר כאשר ביקש

 כך מסביר הכתב והקבלה

הכתב והקבלה על בראשית פרק כה פסוק לד

יש בלשונינו שני מילי פעל עבר, עבר מסודר והוא פעל עתיד המהופך לעבר ע"י וא"ו פתוחה בתחלתו, ואז השם אחר הפעל, ועבר מוקדם והוא פעל הנהוג על משמרתו, ואז השם קודם הפעל

לפי הכלל המאומת הזה, ממה שלא אמר הכתוב ויתן יעקב לעשו ..להורות על הפוכו אמר, ויעקב נתן, הקדים שם יעקב, מזה ידענו בבירור כי פעל נתן פה הוא עבר מוקדם , ויורה כי לא נשתהה יעקב מאומה מלמלא משאלת עשו, רק מיד שביקש עשו ממנו להלעיטני וגו' נתן לו יעקב כאות נפשו לאכול ולשתות, וכאשר מלא בטנו כסובא וזולל התחיל לבזות ענין הבכורה.

 ד.  וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב ..וַיָּגָר בִּגְרָר: ....וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר:

ארץ גרר היכן היא?– מה מחפשים שם האבות? למה הם מתעקשים לגור שם? ומה זה אומר לנו?

                                גרר הוא איזור חבל עזה. [ בכביש  הראשי יש שלט באנגלית welcome to el karara . היינו גרר.[ גימל וקוף מתחלפות לעתים]  הערבים שימרו את השמות.  ולמה התעקשו לשבת שם למרות הפלישתים?  כדי לאחוז בארץ שהבטיח  לו ה' .

                                    כך מסביר הרד"ק על בראשית פרק כ פסוק א

                                   ואולי נסע משם לארץ פלשתים כדי לשכן בכל הארץ אשר נתן לו האל פעם בזה ופעם בזה כדי שיחזיק בכולה, כי ארץ פלשתים בכלל הארץ שנתן לו האל וארץ פלשתים בכלל ארץ הכנעני היא ומנחלת בני יהודה, וזה שאמר ארצה הנגב כי נחלת בני יהודה לדרום ארץ ישראל היתה.

 

                                    ואכן זה מעשה אבות סימן לבנים, שנאחזו בכל כח בחבל עזה- גוש קטיף. וכמו שפלישתים אז מיצרים לאברהם ויצחק, כך צאצאיהם הפלשתינאים . אך האחיזה של האבות ולש בניהם לא לשוא. עוד נשוב לכל ישוב

 

                                    ה   סיבוכי האבות עם ארבעת המלכים, פרעה, פלישתים, עשו, לבן   ועוד וניצלים מכולם.

                                    אנו מזכירים ענין זה בתפילת שחרית פסוקים הלקוחים מתהלים ספר תהילים פרק קה (יג) וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:(יד) לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:(טו) אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:

גם זה סימן לבנים שלא קל יהיו חיי עם ישראל כל ההסטוריה, רדיפות וצרות,  אך נתגבר – עם ישראל חי.

ו. וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'

פשט הדברים שחלה ברכה במה שזרע כלומר הברכה בתוצאה של הזריעה. כך מבאר רש"י

 אך יש פירוש חסידי נפלא. ויברכהו ה'  מתייחס לפעולת הזריעה על הרישא של הפסוק

 ברכו על שפעל בדרך הטבע, ולחיות מטובה של הארץ 'לאכול מפריה ולשבוע מטובה' ולא מכספי החלוקה

 בעצם יצחק מפיץ אמונה אבל לא כמו אברהם על ידי הכנסת אורחים, אלא על ידי הבטה על עולם החקלאות, ועל פלאי הבורא בטבע, על פלאי ההשגחה שרואה מי כל שעוסק בחקלאות

ספר ישמח ישראל - פרשת האזינו

השי"ת נתן לו תודה וברכה ליצחק על שזרע ומצא מאה שערים עפ"י דרך הטבע, ..

היינו שיצחק אבינו האיר בחושך אור אמונה לישראל בלבותם להאמין בחי עולמים, שהוא ממציא כל הנמצאים ומסבב כל הסיבות ומהוה כל הויות, ...וכשהאדם זורע הוא מאמין בהקב"ה שצוה והטביע בכח הבריאה שבעולם המעשה מוכרח האדם לעשות דבר מה, ...ובזה האמונה הוא ממשיך כח החיוני והצמיחה להצומח, וזה הי' זריעת יצחק אבינו.