מדרש רבה
מדרש רבה בהוצאות שונות
מדרש רבה התפרסם משך הדורות בכמה מהדורות קלסיות. הנפוצה שבהם היא הוצאת מדרש רבה דפוס וילנא. במהדורא זו מתחת למדרש נמצא פרשנים שמאירים ומבארים כמו מהרז"ו רד"ל ומתנות כהונה
בשנים האחרונות שודרגה מהדורא זו הן בתיקון טעויות והן בהידורים נוספים על ידי הוצאת ספרים וגשל. היא כוללת גם את פירושו הנפלא של רבי חנוך זונדל זצ"ל הלא הוא "עץ יוסף". וכן את פירוש רש"י וכן מסורת המדרש כלומר מראי מקומות למדרשים מקבילים, דבר שמסייע לכל הבא בשערי המדרש להשוותו למקבילותיו וכן כוללת הוצאה זו ליקוטים מגדולי ישראל במשך הדורות.
המדרש יוצא גם במהדורות מדעיות. עד כה יצאו בראשית רבה באופן מדעי על ידי יהודה תיאודור וחנוך אלבק עליהם השלום. ויקרא רבה יצא על ידי החוקר מרדכי מרגליות. בשנים האחרונות יצא שמות רבה על ידי פרופ' אביגדור שנאן.
הוצאה חשובה נוספת היא הוצאת יבנה שמביאה את ביאורו של מירקין. ביאור זה מיקל מאוד על הלומד להבין את ההקשר ות המילים הקשות והמושגים, גם על ידי השוואה לשפות עתיקות כמו יוונית רומית ועוד.
הוצאה חשובה מאוד שהתקבלה בשמחה בקרב לומדי המדרש בשנים האחרונות היא הוצאת המדרש המבואר. זו עבודת צוות תלמידי חכמים שחברו יחד למכון 'המדרש המבואר'. כל ספר יצא עם הקדמות חשובות על מהותו תקופתו ועוד. יש בביאור שפה קולחת תוך כדי הדגשת המילים המקוריות כל המדרש. ובסוף כל כרך ישנו לקט של גדולי האומה לדורותיהם על המדרש וכן הערות וביאורים של הצוות הנכבד.
במהדורא חשובה זו יצאו עד היום כל חלקי מדרש רבה וידם נטויה להמשיך להוציא עוד מדרשים באופן זה. יבורכו כל העושים.
תורה שבעל פה כוללת את הקבצים ההלכתיים שמבארים את התורה בצד ההלכתי מעשי. בקבצים אלו נמנים ששה סדרי משנה, ומדרשי ההלכה מכילתא ספרא וספרי. אמנם ישנו עושר גדול של מדרשי אגדה שמבארים את הפסוקים וכן כוללים סיפורים ובירורי מוסר וחכמה, שמכוונים את האדם אל אורחות חיים. תחום זה מצוי הן ברחבי התלמוד הבבלי והירושלמי, בסיפורים ודרשות פסוקים. אמנם ישנם קבצים שלמים נוספים שיוחדו לכך והם מדרש רבה, תנחומא ועוד. העיסוק במדרש מאיר את העינים ומחייה את הנשמה ביניקה חיה של הארות ולקחי דעת מרבותינו הקדמונים.
מדרש רבה הינו חיבור על חמשה חומשי תורה וכן על 5 המגילות שבתנ"ך שיר השירים קהלת רות איכה ואסתר
מי חיברו? יש שמייחסים אותו אל רבי הושעיה רבה כלומר רבי הושעיה הגדול שהיה בתקופת חתימת המשנה בשנת 200 למניינם לערך. אבל החוקרים טוענים ש ספרי המדרש רבה אינם יצירה אחת אלא חוברו בזמנים שונים, חלקם מוקדמים יחסית כמו בראשית רבה, ויקרא רבה , ואיכה רבה, וישנם מאוחרים יותר שחוברו כנראה בסוף תקופת האמוראים ואולי אף אחר כך..
הלומד מדרש נחשף לעושר העצום של דעת חכמינו הן בפרשנות הפסוקים באופן עמוק ודייקני. הן במסרים ובלקחים שיש לנו לדלות ולהפנים בתוך נפשותינו מתוך הלימוד, שכן אין המדרש עיקר אלא המעשה. מדרש לעתים משלים חלקים שהמקרא החסיר, כלומר פער של זמן בפסוקים מתמלא על ידי המדרש. כמובן אין זו המצאה של חכמינו אלא קבלה ומסורת שקיבלו והעלו על הכתב.
