פרשת דברים

בפרשתנו אנו קוראים איך שמשה מחזק את השופטים בישראל לשפוט צדק ולא להירתע מכל. דווקא לקראת הכניסה לארץ יש הכרח בכך להעמיד מערכת משפט מרכזית ויציבה ותקיפה.

לכן אומר משה:

ספר דברים פרק א (ראה דעת מקרא - דברים)

(יז) לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו:

עניין זה של עמידה יציבה ללא מורא אינה דבר פשוט כלל ועיקר. בדרך כלל יש על השופטים מערכת של לחצים ואף איומים. אך שופטי ישראל ודייניהם הרי לא את כבודם הם מייצגים אלא את הקב"ה שאת משפטיו הם מיישמים במציאות המורכבת. לכן, ליווי ושמירת ה' עמהם ואין להם לירא מפני כל.

על עמידה איתנה של שופט וגדול בישראל נלמד במדרש הבא שבו שמעון בן שטח דן את עבדו של ינאי המלך:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יט/א (ראה שוטנשטיין)

1. מעשה שהיה דעבדיה דינאי מלכא קטל נפשא

2. אמר להו שמעון בן שטח לחכמים תנו עיניכם בו ונדוננו

ינאי המלך, בבית שני, מלך עריץ וגאה. עבדו סרח ויש לדונו ולא להתחשב בכבוד אדונו. שמעון בן שטח נשיא הסנהדרין נוהג במידת הענווה ולא דן אותו יחידי, אלא קורא לחבריו יחד דון אותו. שמעון נאמן לדרכו שגם אם רשאי דיין לדון לעתים, אין הדבר ראוי וכך הוא עצמו אמר בפרקי אבות :

משנה מסכת אבות פרק ד (ראה משניות קהתי עפ פירוש ברטנורא)

(א) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד. וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אָתָּה:

ודאי כאן שיש דין של נפשות , יש צורך בהרכב מורחב של חכמים , 23 דיינים לדונו כראוי. דבריו אליהם תנו עיניכם בו היינו שיביטו אליו ולא אל כבודו ומשרתו כי מול הבורא אינו מיוחד ואינו חסין משפיטה.

3. שלחו ליה עבדך קטל נפשא

4. שדריה להו

5. שלחו ליה תא אנת נמי להכא והועד בבעליו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו

6. אתא ויתיב

חכמי ישראל מצטרפים אל שמעון בן שטח. הוא מזמן את ינאי המלך כאדונו של העבד. ינאי משלחו אליהם ולא מטריח עצמו לבוא. אך שמעון בן שטח נשיא ישראל מתעקש לזמנו כי זה משפט התורה, משפטו של הקב"ה שהכל אליו כפופים.

7. אמר ליה שמעון בן שטח 'ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך

8. ולא לפנינו אתה עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד שנאמר 'ועמדו שני האנשים אשר להם הריב וגו''

9. אמר לו לא כשתאמר אתה אלא כמה שיאמרו חבריך

10. נפנה לימינו כבשו פניהם בקרקע נפנה לשמאלו וכבשו פניהם בקרקע

עמוד על רגליך ללא סמיכה [בן יהוידע] אלא עמידה רגילה כמו כולם. התורה מצווה את השופט לא לירא ולא לגור מפני איש. לכן אין הוא מחניף למלך אלא פונה אליו בגוף שני, נוכח, לעמוד ולשמוע עדות על עבדו. ינאי יודע שגבורת נפשו של הנשיא אין היא תכונתם של החכמים האחרים ולכן הוא מתחמק בטענה שאתה יחיד וחבריך שהם רבים ממך, לא ברור אם מסכימים הם לדבריך. יצר הכבוד, ואי קבלת האחריות, מציקים לינאי וקשה לו עד מאוד לעמוד ולהודות בטעות של עבדו.

11. אמר להן שמעון בן שטח בעלי מחשבות אתם

12. יבא בעל מחשבות ויפרע מכם

13. מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו

14. באותה שעה אמרו 'מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו':

שמעון בן שטח מוכיח אותם על כך שהם עושים חשבונות אנוש ולא הולכים בתמימות לפי צו התורה גם אם זה קשה. לא את כבודנו אנו תובעים, מייסרם הנשיא אלא את כבוד השכינה שכך צוונו בתורה.

יהי רצון שבזכות הצדק במשפט נזכה לרשת את ארצנו כדברי התורה:

ספר דברים פרק טז

(כ) 'צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לך'

ומבאר רש"י על פי המדרש

"כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם."

אמן ואמן!

[כתב הרב יאיר הילר אשמח לתגובות הערות והארות שלך הקורא. תודה 684yah@gmail.com]