1. מה בעצם הפריע ליוונים?

שאיפתם 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך'. התורה כמקצוע של חכמה אך לא כ'תורתך' היינו תורת ה' שהיא עליונה מהשמים כאילו שהיא מעלינו ואין לנו בה השגה. לכן תלמי המלך מתרגם את התורה ליונית כי היא חכמה אך לא חכמה אלוקית.

הם חפצו שנפעל על פי שכל אנושי ואילו ישראל מבטלים דעתם לדעת עליון. תלמי היה איש נאור ורצה שבספרייתו יהיה עוד אוצר תרבותי. כל עם תורם משהו. זה עניינו. אך הם לא יכלו לקבל שאין כאן חכמה אלא נבואה, התגלות מלמעלה למטה הנחייה, של דרך חיים ולא רק שכלתניות. וזהו שאומרים בתפילה "להשכיחם תורתך" וכבר דייק הרבי מחב"ד שהרשו ללמוד תורה אך לא תורתך, חכמה ולא דבר ה'. וישנה גירסא עתיקה "לשכחם מתורתך" ובאר הרב אשכנזי, להוציא את שם ישראל מהתורה, אילו דברי חכמה ולא יעוד ושיחות של ישראל בעולם שזו אבוקתם המאירה.

2. מקום החנוכיה.

מעל ג' טפחים. אין היא לבוד אל האדמה משום שיש להתרומם מעל הארציות ותוך ג' טפחים זהו חלק מן הארץ. עלינו להבין שבחנוכה הארציות לא שולטת אלא השלטון ניתן לאור שהוא תמיד מתעלה מעלה ולא יורד מטה.

3. למה נר חנוכה בצד שמאל?

כך שואל חידושי הרי"ם, והרי תמיד המצוות כולן בצד ימין ויש לאחוז כל דבר בימין וכל פניות שאתה פונה יהיו אל הימין?

ומסביר שאור קדושת החנוכה הוא צידה רוחנית לעם ישראל היוצא לגלות, ואם כן שמאל של היוצא, הוא בעצם הימין של הנכנס. עמנו יצא אל החושך אל הגלות ולכן מצוותה משתשקע החמה, היינו יורד לילה של הגלות.

4. כתוב במדרש שהיונים נקראו 'חושך' ואמרו 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק בתורת ישראל'. מה הכוונה?

חושך היינו ערבוב ערכים וטשטוש. האור מבליט את הערכים ואת הגבולות. יש לנו גבולות ועקרונות, מה לקחת וללמוד מן הגויים, כולל מן היונים, ומתי צריכים אנו להיות "עם לבדד ישכון". כלומר אפשר לקנות את החכמה של הגויים אך לא את התרבות [התורה] שיש להם.

הרצון שלהם להכניס הלניזם הוא חושך וטשטוש. כי חושך היינו ערב לשון ערבוב. ודבריהם לכתוב על קרן השור, מבאר הרב קוק, שהשור הוא סמל הכלכלה והחומריות, והם רצו להפריד בין הקודש לחול שלא יהיה שום שייכות בין הקדושה לבין החול והחומריות.

והתקנה עם הניצחון על היוונים, הייתה [מסכת ר"ה דף י"ח, ב'] לכתוב על השטרות, היינו עסקי המכירות והקניינים, את שם השם. כך עם ישראל מקדש את החומריות.

5. מה משמעות ההנחה על פתח החצר מבחוץ?

חשוב להקרין את שפעת החנוכה אל החוץ. השפעה אל העמים הינה מבורכת אבל זה אחר שיש חוסן פנימי! בנין הבית פנימה, קודם לחסד והקרנה של הבית החוצה, כי קודם צריך שיהיה בית, ואחר כך יתחזק הבית להפיץ אורה החוצה ולא ההפך.

לכן אצל אברהם שיש בביתו אהבה וחוזק, אפשר ונכון לעשות הכנסת אורחים בהידור, אמנם אצל לוט זו הכנסת אורחים מעוותת, כיון שהמצב המשפחתי שלו היה רעוע מאוד והחוסן והחסד הפנימי צריך להיות קודם.

לכן אור השבת קודם לחנוכה כי נר השבת בונה את האהבה והחוסן ואחר כך נר חנוכה שהוא להפיץ החוצה את האורה וכך פסק הרמב"ם:

הלכות חנוכה פרק ד (יד)

היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם הנמחק לעשות שלום בין איש לאשתו גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר (משלי ג') דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום

6. מה משמעות המנורה בחלום זכריה הנביא?

בחזונו ישנם שני ענפי זית המטפטפים שמן על המנורה. מודגש שם שידיו תבצענה, כלומר לא לסמוך על רוח בלבד, אלא 'לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי' היינו רוחי נותן משמעות לחיל ולכח. שני בני היצהר הם המלכות - זרובבל והכהונה - יהושע. זה סמל מדינתנו כי תוכן מדינת ישראל צריך להיות התקומה הרוחנית והמלכותית.

7. חנוכה מוזכר במגילת תענית. כל התאריכים שם בטלו ורק חנוכה נשאר מדוע?

חכמים הבינו וחשו שהנס הוא כל כך גדול ונצחי ומשפיע על כל הדורות ויש לו ערך לכל מצבנו בעת הגלות ולכן אף שחרב הבית נס זה ימשיך ללוות אותנו לנצח.

8. היכן היוונים מצליחים לפגוע בנו על ידי תרבותם הקלוקלת, והיכן לא?

הם מצליחים בחלקים החיצוניים של החיים ואפילו של הקדושה. הם מצליחים להגיע אל ההיכל ולטמאו אך לא מצליחים לנגוע בפח של הכהן הגדול שהוא קדש הקדשים נקודה פנים פנימית.

9. מדוע בכלל הרימו את המרד והרי לא היה סיכוי והיה זה קרוב אל התבוסה ואל ההתאבדות כמעט?

הרב אבינר בשו"ת 'שאילת שלמה' כותב שמזל שיהודה לא שאל את הרבנים אם למרוד, אמנם אחר הניצחון כל חלקי העם שמחו. אילו היה הדבר בימינו כמעט הכל היו מושכים את ידיהם מיהודה הפאנאטי. אכן הלויים לא נלחמים מלחמה של כיבוש הארץ אך הם הראשונים למלחמה על רוחו ועל טהרתו של עם ישראל כמו פנחס המקנא וכן שמעון ולוי על צניעות אחותם ועל כבוד האומה וכן המלחמה בעושים את חטא העגל. ואף כאן הם הלוחמים. כאן ההחלטה לצאת אל המרד הייתה החלטה של הכהנים החלטה כהנית מתוך קדושה עצומה מתוך שאי אפשר אחרת. אם הכוהנים, חס וחלילה, לא היו נוהגים כך, יכלה האומה לשקוע במצולות החושך בשער החמישים של ההתבוללות שאין ממנו עלייה.

10. מה הקשר בין חנוכה לבין פרשות השבוע שעוסקות ביוסף ואחיו ובפרט פרשת מקץ?

נלע"ד שב'מקץ' עולה מאוד המתח בין יוסף לאחיו וכמעט יש מלחמה של ממש, והנה רגע אחר כך הם מתחבקים, ומתגלה שכל האיבה היא שטחית אך בעומק אנו אחים. כך בחנוכה היה מתח נורא בין אנשי הקודש לבין המתייונים עד שמתתיהו הורג מתייוון. אמנם רגע אחר כך כשמאיר האור, ונוצחו היוונים, רבים מהם שבו אל כור מחצבתם וראו את מערומי ההלניזם ושבו אל אחיהם.

כמו כן המאבק בין יוסף לאחיו הוא פנימי כך בחנוכה עיקר המאבק היה עם אחינו המתייוונים ולא עם החוץ. הקרב היה עם החוץ בגלל שהמתייוונים הכניסו את היוונים אל חדרינו פנימה אל המקדש. אמנם לא מוזכר בתפילה הניצחון על המתייוונים אלא על היוונים כי המתייוונים רק נגררו אחר הברק היווני... והמהות שנגדה נלחמנו הייתה אמנם יוונית.