ב"ה                   לקחים ונקודות להמשכת אורות החנוכה לכל השנה-יאיר הילר

1.        נר חנוכה, אינו רק משהו פולקלורי  נחמד, אור ושירים חביבים, אלא יום קדוש, והדלקת הנר פועלת ומשפיעה עלינו אורה וקדושה, וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצוותיו.

2.        'בימים ההם בזמן הזה' . כל שנה מאיר אור עוצמת קדושת חנוכה ממש כמו בשנה הראשונה. הלוח העברי הוא מעגלי , וממש אור ה' והשפעתו  מתחדש כל שנה עלינו, בבוא הזמן המקודש שוב.

3.        יון העריצה את החכמה ופיתחה אותה. הם היו אבות הפילוסופיה. סוקרטס אפלטון אריסטו ועוד. לכן כלפי מצוות הגיוניות, לא  היתה להם התנגדות . אבל כל מנהג או מצווה שאינו הגיוני בהגיון אנושי- הם לחמו בו, לכן אנו אומרים בתפילה שרצונם היה " להעבירם מחוקי רצונך". גם אנו רוצים וצריכים לעמול על חקר המצוות וטעמיהם. נכון הדבר כדברי הרמב"ם סוף הלכות מעילה [ נא  עיינו שם]  אך  ישראל בטלים בענווה אל דעת עליון ומקיימים החוקים והמשפטים בשווה בין אם המצוות מובנות ובין אם לא..

4.      התורה- היא חכמה אלוקית. רצון היוונים היה "להשכיחם תורתך". היינו שהם הסכימו ואף רצו לתרגם את התורה ליוונית,  כך דרש תלמי שהכריח 70 זקנים לתרגם התורה ליוונית,   אבל חלילה לחשוב שהיא תורת השם, שהיא אלוקית. אך מאמינים ישראל, שהתורה אינה סתם חכמה חולית, אלא תורת ה', ולעולם לא יוכלו לכבות אותה.  חנוכה הוא זמן של חיזוק לימוד התורה ועמלה והעמקה בה להגביר את חוכמת הקודש של ישראל לעומת חכמת יון.

5.      סגירות ופתיחות. מה יעודו של העם היהודי? האם להיות עם לבדד ישכון ומנותק מכל העמים ומחכמתם? או מעורה ומעורבב בהם? מותר לנו ללמוד ולקבל מחכמת הגויים ,וכן את צדדי החיים החיצוניים- 'יפיפותו של יפת, באהלי שם' אך לא את צדדי הקודש והתרבות. כך אמרו חכמים, 'חכמה בגויים- תאמין' כלומר תקבל. מותר לנו לקבל טכנולוגיה שפותחה ביפן או סין, ואפילו יש ברכה על הרואה חכם גדול שאינו יהודי " ברוך.. שנתן מחכמתו לבשר ודם'. אבל 'תורה בגויים – אל תאמין'. אל לנו לקבל את תרבותם. הטכנולוגיה היא כלי חיצוני. אבל התוך הפנימי – הוא צריך להיות כולו ישראלי- יהודי טהור.

6.      מה מקומו של היופי ביהדות? שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרמ"ה]

איתא במדרש  ,'מזוזה מימין, ונר חנוכה משמאל, ובעה"ב בטלית מצויצת [ נאה] באמצע'.

...היה מיוחד קצת יופי ביפת ,וברשעתם ניטל מהם ,וניתן לבני ישראל על זה רומזין בציצית אצל נר חנוכה:

ביאור

היופי איפיין את יון, שנולד מיפת לשון יופי. אמנם הוא ראוי לשמש באוהלי שם ולמענם. שם יש לו מקום. אך היוונים חטאו. הם הפכו את היופי לערך עצמאי, ובמקום לפאר מקדשינו הם טימאוהו ביופי זר וטמא. לכן היופי נלקח מהם. הציצית המצוייצת והנאה שלנו הוא ביטוי לכך שבעצם היופי הוא קדוש ומשלים את הקודש.

7.      חג הניסים . יש נס גלוי כמו קריעת ים סוף. ויש ניסים נסתרים כמו הישרדותו של העם היהודי, למרות כל האוייבים שלחמו בגופו ובתרבותו. פלא הוא שכל האוייבים הללו שהיו גדולים  ורבים מאיתנו, נעלמו, והיום הם שוכנים כבוד בירכתי המוזיאון- שהוא בית הקברות שלהם.  רק העם היהודי חי, קיים, צעיר ברוחו, ממשיך לפתח, ולבנות את ארצו ומדינתו, שב אל תורתו ומורשתו, ובעזרת השם, יהיה אור לעמים כולם.

8.      נס הגבורה והעוז. גם גבורת ועוז הנפש של החשמונאים, של חנה ויהודית, של מתתיהו ובניו הגיבורים, גם זה הוא נס גדול. עלינו ללמוד מהחשמונאים קנאות לה', אי השלמה עם החרפה  והפגיעה בכבוד האומה וכן  טומאת  המקדש ובזיונו. הם פונים תחילה לטהרו כי בתיקון השורש והלב, יואר כל המפעל והכל יקבל את ברכתו משם .

9.         החשמונאים היו גיבורים או חלשים?  אם היו גיבורים למה אומרים בתפילה מסרת גיבורים ביד חלשים?  א. כאן הכוונה לגבורת גוף ומספר ונשק, ואכן מבחינה זו הם היו חלשים. ב.   אמר הרב יעקב אריאל שליט"א שהם לא ייחסו את הגבורה לעצמם אלא לה' , ואמרו אנו מצד עצמנו ממש  חלשים ולא ראויים וניצחנו רק בחסדי ה'.

10.    מלחמה של כהנים משבט לוי? והרי במדבר נמנו יוצאי צבא מגיל שאר השבטים ולא לוי, כי לא להם המלחמה? . אכן אין הם נלחמים על הארץ ואכן הם לא קבלו נחלה גדולה בארץ אלא ערים שונות בתוך שאר השבטים. אבל  כשישי לוחמה עבור קדושת ישראל  והרמת כבודו ומניעת חילול השם, שם הלויים כן לחמו. כמה דוגמאות. לוי ושמעון לוחמים בשכם והורגים אותם על חללם כבוד אחותם -דינה. בחטא העגל הם נשמעים למשה והורגים את החוטאים. פנחס הכהן מקנא לה' והורג את זמרי וכוזבי. וכך עשו החשמונאים.

11. למה בדורנו אין ניסים נפלאים כמו פעם? מסביר הרב קוק,  שדור שפל צריך ניסים, כי אמונתו חלשה. כמו גדעון שחי בתקופה מאוד קשה, ומול האיום של מדיין, רצה ה' שיעמדו 300 לוחמים מול 132000 מדיינים. אמנם דור גבוה אינו צריך ניסים גלויים ששוברים את הטבע, אלא עיקר עמלם הוא בהעמקה שכלית והתבוננות בהשגחת ה' והיא תביא לאמונה.

12. הנס פורץ מן הטבע והחוק, ובכך הוא מעיד שכל  מה שקורה בעולם הוא מעל הטבע. לכן נס פך השמן הטהור שנמצא ודלק באורח פלאי 8 ימים, הוא המעיד על הצלחת המלחמה ונצחון המכבים שגם זה משמים.

13. השגחה. חג חנוכה מלמד אותנו להביט על כל מה שקורה כשיתוף של השגחה פרטית כלומר המציאות הלא הגיונית של רבים ביד מעטים מול אימפריה יוונית מעורר בנו את האמונה החזקה בהשגחת ה' אבל השגחתו היא לא תעודת ביטוח, זה תלוי גם בנו.

14.  לכן משחקים בסביבון, לדעת שהכל ממנו מלמעלה, והוא המסובב את הכל. אך בפורים משחקים ברעשן  ואוחזים אותוו מלמטה, להורות שההתעוררות שלנו היא  היתה אז העיקר שהביא לנס. [ סיבות נוספות למשחק זה. הילדים למדו תורה בעל פה וכשחלילה נכנס מישהו פנימה, אמרו" אנו סתם משחקים".. . סיבה נוספת הסביבון הוא כלי חינוכי, והאותיות מעוררות סקרנות הילד , ובעקבותיה ילמד אותו אביו מה היה. כמו כן האותיות נ ג ה ש הם מרמזים על הציפיה למשיח כי הם בגימטריא- משיח]

15. למה לחגוג את הנס והרי היו הרבה ניסים לישראל שלא ציינו אותם לדורות? אלא היה זה נס שנדחף על ידי מסירות נפש, של מתתיהו ובניו של יהודית וחנה , של כל שומרי המורשה והתרבות היהודית, וכל הלוחמים, שלחמו מעטים ומיעוטי נשק בו רבים מאוד עם פילים,  ולכן בגלל מסירות הנפש, ניסי חנוכה ראויים לשימור נצחי..

16. הרמב"ם מציין שתי סיבות לשמחה. האחד ששבנו לקיום התורה והמצוות והשני שחזרה מלכות לישראל.  אם כן בחנוכה  עלינו לעורר את הכמיהה למלכות אמת למלכות ראויה  טהורה כמו השמן הזך, למלכות של משיח בן דוד מלכא משיחא.

חנוכה בעצם נותן לנו משמעות חשובה של מצוה  למאמץ שעשינו להקים מדינה, ולהעריך את השלטון היהודי, גם אם אינו מושלם מבחינה רוחנית.

 לחשמונאים יש שאיפה למדינה על פי התורה ואכן הם ממליכים מלך ויוצרים מדינה וכך אנו בע"ה.

17. גזרות היוונים. 'כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל'. מטרתם היתה להזכיר לנו חטא העגל שביטל את סגולתינו- כך לדעתם. אבל שקר דיברו. כי החטא בישראל אינו מוחלט וסופי ואינו עמוק פנימי אלא חיצוני. וכן מטרתם להפריד בין הקודש לבין החיים המעשיים-הכלכליים המסומלים בכח השור. וישראל יודעים להוריד הקודש אל תוככי החול. לכן תיקנו אחר הנצחון לכתוב שם שמים אפילו על שטרות עיסקיים להראות שישראל מקדשים את כל החומר והגשמיות ומעלים אותה לקדושה.

לעומת זה , אנו, עם ישראל, -משולים לשמן זית זך. וגם אם מעורבב הוא בלכלוך עד מהרה הכל מצטלל, הקדושה חוזרת כי החטא צדדי..

18.  השמן הזך מושג על ידי כתישה, כך ישראל, היסורין ממרקים ומגלים את ה'תוך' הנפלא.

19. גזרה נוספת. היוונים ניסו להרבות פריצות בישראל ולחייב כל כלה להיבעל להגמון, עד שאחות המכבים, חנה עשתה מעשה ועוררה את אחיה למרוד ביוונים ולא להשלים עם גזרות שמשפילות את כבוד בת ישראל וצניעותה. אם כן  תפקידנו בימים אלו בפרט להרבות טהרה וצניעות במחשבה ובמעשה.

וכתב הרמב"ם אגרות הרמב"ם - מאמר קדוש השם  "וידוע הוא כמו כן מה שקרה לישראל במלכות יון הרשעה מגזרות קשות ורעות ומכללם היה שלא יסגור אדם את פתח ביתו כדי שלא יתיחד להתעסק בשום מצוה"

20.    גזרה נוספת – לבטל את קידוש החודש. הציק להם הדבר שישראל מתיימרים הם להיות מקדשי הזמנים, הסנהדרין במוצא פיהם " מקודש החודש מקודש" גורמים לשפע רוחני של קדושה לראש חודש ולחגים שבאים אחריו. זה חרה להם.

21. נשים בחנוכה בחשיבות מיוחדת. וכך בהלכה, נשים חייבות בנר חנוכה, למרות שנשים בדרך כלל פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא. וכן  שנשים לא תעשינה מלאכה בעוד הנרות דולקים, לפחות חצי שעה,  

 ומדוע? כי יהודית וחנה בת מתתיהו הם שהיו המעוררות לפעולה ולמרד. מעמד מיוחד של הליכה נגד הזרם, נגד הסכמה של דיעבד עם המצב השפל ומרידה בו, זה איפיין את נשות ישראל כל הדורות  כמו מרים , בת פרעה, נשים צדקניות במצרים ועוד.

22. למה הפך הקטן היה חתום בחותם כהן גדול דווקא? כהן גדול הוא האיש המיוחד אל המקום הכי פנימי קדש הקודשים. וזה ביטא את הרעיון שהיונים הצליחו לפגוע בחוץ בחיצוניות, ולטמא  את המקדש עד ההיכל,  אך לא בנקודת הפנים- בקדש הקדשים. וכן היחיד יש בו נקודה פנימית נשמתית שכל לכלוך לא מצליח לפגום שם 'טהורה היא'  ומשם ישוב הכל ויתעלה.

23. מה מסמל הפך הקטן? ה'פך הקטן' שנותר טהור ולא הצליחו לטמאו מסמל שנשארה בישראל גם בעת הקשה ההיא ,שאכלה בנו ההתייונות בכל פה, נשארה משפחה קטנה אך מאוחדת, אבות ובנים, מתיתיהו ובניו החשמונאים, 'חשמונאי ובניו' שהיו מלוכדים סביב מורשת היהדות, והפך הקטן הזה האיר והאיר ומאיר עד היום.

24. הנר מסמל את האדם. אומר שלמה 'נר ה' נשמת אדם' כלומר כמו שהנר יש בו חלק גשמי המבקש לרדת, אך גם להבה שרוצה כל הזמן לעלות מעלה. כך האדם יש בו חלק גשמי , אבל גם נשמה שזקוקה למזון רוחני לחיותה. לכן מדליקים נר לעילוי הנשמה . ועוד שהנר לוקח את הגשמיות- השעווה, והופך אותה לרוחניות- חום אור ואנרגיה. כך האדם לוקח את הגשמיות ומקדש אותה.

25. כל נרות המנורה מכוונים אל המרכז , " אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". והמשמעות היא שכל היהודים לתכונותיהם ולעיסוקיהם, הכל מכוונים ושואבים עוצמה מן הנקודה המאירה האמצעית, הלב הקדוש- תורת ישראל וקב"ה, ומשם הכל מתברך. מהקודש מתברכים כל חיי החולין כי הם מסייעים לקודש ומקבלים ממנו את ערכם הנכון.

26. נר איש וביתו. המנורה דומה לענפי אילם היוצאים מן הגזע.  אפשר לומר שכל אחד מבני הבית הוא  נר מיוחד, [ כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן] אך כולנו יחד מכוונים אל האמצע אל הגזע שלנו אל מורשת אבותינו , אל המטען שקבלנו מדורות קודמים ואנו ממשיכים מעלה אל הצאצאים. לכן יש בחנוכה ערך מיוחד  לעסוק במלאכת החינוך. הרי המילה חנוכה היא מלשון חינוך.

27. במנורה במקדש היו 7 נרות, אך המצוה לדורות בחנוכיה בעלת 8 קנים. המספר 7 מבטא את הקדושה שבטבע, ואילו המספר 8 את הקדושה שמעל הטבע.

ועוד היוונים הרבו זלילה והוללות כי להם יש רק ההווה, 'אכול ושתה כי מחר ...נמות'  אבל לנו יש את ההווה  המביא אל העתיד ,  אל הגאולה שלנו ושל העולם ולכן המספר 8 שמרמז על העתיד הוא היסוד של חנוכה וכך כתוב שהכינור של ימות המשיח יש בו 8 נימים.

28. וציוונו להדליק. חובה עלינו להשתדל להדליק נרות- נשמות של יהודים  לקרבם אל האמונה באהבה בהארת פנים ממש כמו אברהם אבינו מכניס האורחים ומאיר הפנים לכל אחד.

29. "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". מימרא זו של רבי ישראל סלנטר – תנועת המוסר, בא  ונחקק בנו עת אנו יושבים ליד הנרות. ונזכרים שבעצם אנו גם כן סוג של נר, 'נר ה' נשמת אדם' ולא לעד נדלוק ונאיר אלא עלינו לנצל את הזמן ולממש את החיים האמיתיים שלנו ואת השליחות  שלנו בעולם.

30.  עיונים          בחנוכה מתברר לנו שהצד המחייה אותנו הוא לא הגוף אלא הפך הקטן אותה נשמה נסתרת אותה נקודה שאי אפשר לטמא ואי אפשר לקלקל

31.  

32. בחנוכה- זמן לקירוב יהודים לאמונה.  מובא בספר שם משמואל פרשת וישב - שנת תרע"ב ..'פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה', שזה רמז על הגופים והנשמות שאין להם עליה בשבת, אך יש להם עליה בחנוכה.

33.  בעת סכנה מבחוץ- מדליק את הנרות בחנוכיה על שולחנו, אך בעת שלום- על הפתח כלפי חוץ. ראשית עלינו להדליק את הנר הפנימי שלנו ואז יש לנו הכח והאנרגיה להאיר החוצה. כשיש בנו כוח אנו מאירים החוצה, ואם לא אנו משקיעים בבית פנימה, ולכן נר שבת, קודם לנר חנוכה, כי הבנין המשפחתי פנימה, קודם לפעילות חסד החוצה.

34. במקדש רק כהנים הדליקו את המנורה. ועתה כולנו מדליקים . מדוע? כל יהודי הוא בבחינת 'כהן  קטן', כי כולנו 'ממלכת כהנים'. יש בכולנו משהו מן הכהונה. כל יהודי צריך להדליק את המנורה של עצמו , זה המינימום 'נר בכל יום' אך המהדרים, להדליק נרות נוספים- נשמות נוספות. כל יהודי הוא נר ויש להדליקו עד שהשלהבת תעלה מאליה.

35. כמו המנורה במקדש, כך החנוכיה בבית מעידה שכל בית אב צריך  להיות מקדש מעט .

36.  היכן מונח הנר? בצד ימין או שמאל? המזוזה בצד ימין של הנכנס, אך נר חנוכה בצד ימין של היוצא. ומדוע? כי כל מטרתה להאיר החוצה. יש בנר זה הארה לכל החוץ, לכל החושך, היינו לשעות הקשות של המציאות ושל הגלויות. חנוכה הוא החג האחרון, וזו צידה לדרך שהעניקו לנו חכמים לגלות הארוכה שבאה אחר כך.

37.    ועוד מדליק בשמאל כדי להכניע ולמתק את הכוחות השליליים הנקראים שמאל

כך כותב שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרל"א]

(ליל ג) נר חנוכה משמאל, מזוזה מימין. דכתיב אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד.

פירוש ,שמאל מה שאיננו עיקר, רק טפל להימין, שהוא עיקר. ולכך עוה"ז נקרא שמאל ,ועוה"ב ימין. כי עיקר בריאת עוה"ז, והבליו ,הוא רק כדי לדחותם ולהכניעם ,להיות טפלים להימין, שהוא חיות הקדושה.

כלומר,עולם הזה הוא שמאל מקום חשוך. וטפל אל העיקר. טפל אין הכוונה מיותר אלא אמצעי לקראת המטרה. יש כאן הכנעת השמאל ואחר כך המתקתו כלומר לא לדחותו אלא לרוממו ובזה מתגדל כבודו.

38. למה ליד  המשקוף? כמו עבד נרצע, הרציעה היא אל המשקוף [ המזוזה], מעידה על עבדותו כך מצוות מזוזה וחנוכה מעידים על עבדותינו האמיתית לה' למרות שכלפי חוץ אנו משועבדים לאומות[ בזמן הגלות]

שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרס"ב]

תקנו המצוה בפתח. כמו שאמרו חז"ל בנרצע, דלת ומזוזה שהיו עדים שפסחתי עליהם ואמרתי לי בנ"י עבדים וזה הלך וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם.  ומדה טובה מרובה, ובנ"י אעפ"י שהם בגלות ומשועבדים למלכיות אעפ"כ יודעין ומאמינים כי הם עבדי ה' ומשתוקקין לצאת מעבדות אחרות לקבל עליהם מלכות שמים בודאי נעשה רושם על הפתח והדלת ומתברר המאמר עבדי הם. ...נר חנוכה משמאל לומר אפילו בגלות תחת יד האומות אעפ"כ עבדי ה' אנחנו.

39. הדלקה בחושך, בשיא החורף, לגרש כל המחשכים והשלילה.

מתוך שפת אמת

...כי ימי חנוכה, נותנים הארה לימים הקשים, שהם טבת..,שצריכין לעשות אותם טוב ,

ר"ח טבת ,שהוא בחנוכה ,בודאי מקבל הראש חודש ,הארות הנרות על כל ימי החודש ,כי בראש תלוי כל החודש.

 ויתכן לרמוז, מה שמדליקין ל"ו נרות, שהנרות מאירין ל"ו יום, מתחלת חנוכה עד סוף טבת.

..כי ימי טבת ,הם ימי הסתר, ולכן הקדים הרפואה ,שע"י הנרות ,מאירין גם ימי חושך אלו, ואור כי טוב:

..ימי חנוכה מאירים לימי טבת שהימים אלו הם חשוכים. והקב"ה מכין רפואה קודם למכה והזמין לנו אותן ההארות לישועה על הימים הבאים.

40. 'פרסומי ניסא' הוא עניין לכל השנה, לרומם שם ה' , ולהראות את נקודת החיות האלוקית שבכל דבר, " הודיעו בעמים עלילותיו". מיוחדת מצוות 'פרסומי ניסא' מכל מצוה, שאם אין לו כסף, מחזר על הפתחים, כי כל עניינו של יהודי הוא להאיר.   " עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו".

41. יש להתגבר על החושך,מהו חושך?  חושך – זו יון,  היינו שהחושך הוא הרצון לטשטש את הייחוד היהודי, כי באפלולית, כל החפצים מעורבבים ולא ניכר שום דבר. כך הם רצו לטשטש את ערכי התרבות שלנו . ויש צורך באור, בבהירות של אמונה, ושל הסברה, לעמוד על הדקויות שבין החול והטמא היווני, לבין הקודש והטוהר היהודי.

לעומת זאת , ישראל הם אור העולם, מכוחו של ה' שהוא מקור האורה, ומאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים, וירושלים היא אורו של עולם ובמרכזה המקדש שהוא אורו מרכז האורה. ולעתיד הגויים ימאסו בחושך של תרבותם וירצו להנות מאור ישראל ככתוב ספר ישעיה פרק ס (א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח:(ב) כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: (ג) וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.

42. לכן ההדלקה בשמן שצף ועולה וגם אם מנסים לערבבו. כך ישראל לא יכנעו לערבוב ולטשטוש אלא יבינו שבתרבותם הם נבדלים מגויי הארץ.

43.    דומה חנוכה לסוכות בכמה דברים. 8 ימים וכן שינוי בכל יום מיום שקדם אם בכמות הנרות ואם בקרבנות, ולכן אמירת הלל שלם 8 ימים. ועוד כמו  בסוכות אנו בורחים אל צילו של ה' וחוסים בו , ולא נשענים על עושרנו וביתינו אלא מבינים שבטחון יש לנו רק לחסות בה'. כך בחנוכה  אנו חוסים בצילו ובטוחים בעזרתו. יודעים שהוא ורק הוא הצילנו והושיענו מעטים מידי רבים, חלשים מידי גיבורים , טהורים מידי טמאים.הרבה שיחות של אמונה ובטחון אנו שומעים בספר מכבים בדברי יהודה המכבי  אל חייליו. [ ה''שפת אמת' אומר שחנוכה הוא חג דרבנן בבחינת "ילד" ו"תולדה" של סוכות שהו חג מהתורה.

44. לא לדרוך במקום בעניני קדושה, אלא כל הזמן להתקדם. 'מוסיף והולך' . אין דריכה במקום אלא עליה אינסופית . 'ילכו מחיל אל חיל'. אם עומדים במקום – כמו בפסח, אז אומרים רק  חצי הלל, אמנם בחנוכה אומרים הלל שלם,  וכפי שאנו חיים ומתקדמים, כך אנו משיגים את חסדי ה'. שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרנ"ד]

מחלוקת ב"ש וב"ה אם מוסיף והולך או פוחת. ..יש בנר ענין המאיר והשורף והוא לשרוף הפסולת ולהבעיר הפנימיות אש התשוקה אליו ית' וב"ש סוברים כי מקודם צריכין להיות סור מרע וזה פוחת והולך. וב"ה סוברים שהעיקר להיות מוסיף והולך ובזה ההתלהבות המאיר בו מטהר גופו ומבער ממילא הפסולת.

. לכן לשון מוסיף והולך פוחת והולך כי המה באמת ב' דרכים יש מי שהולך בכח הפחיתות של הכנעת הגוף. ויש מי שהולך ע"י תוספות אור הנפש והפנימיות וזה אחד המרבה ואחד הממעיט.

45. בחנוכה לא להיכנס לשגרה.  8 ימים זה לא מעט זמן. אל לנו להיכנס לשגרה אלא כל יום להעמיק בחג וללמוד עוד עליו, ולשתף את הילדים, וכך ימלא החג את מצברי  האמונה  והעוז שלנו למשך כל השנה.

46. יום שמיני של חנוכה. ענינו של הקודש להתפשט על כל מרחבי החיים המעשיים הדיבורים והמחשבות

שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרל"ב] זאת חנוכה

משמע שעיקר חנוכה יום הח' כי זה עיקר מה שהי' הנס ח' ימים. ...הנקודה טמונה שיש בכל איש ישראל אשר השי"ת מגין עליה נשארת ...וזה הנשמה שיש לכל איש ישראל אך המכוון בהבריאה שנקודה זו תתפשט בכל מעשי האדם להפוך הכל להפנימיות . והנה נקודה זו נשארת. אבל היה הנס שנתפשטה לכל הז' מדות

47. כיצד מתעלים בקדושה? אין עליה חפוזה וקפצנית בעבודת ה'. ההתעלות היא איטית מדורגת, נר ועוד נר ועוד נר..

48.  הטהרה היהודית. יכלו החשמונאים להדליק בשמן טמא. כך מאפשרת ההלכה. אבל הם רצו להשיב את הטהרה האידיאלית למקומה. לא להתפשר  אלא להיות בתכלית הטהרה והדבקות בה'. לכן בחנוכה יש את הכלל 'מהדרין מן המהדרין'. זה ענין יחודי לחנוכה. יכלו להדליק בשמן טמא, אך הלב אמר להם להדר מאוד ולחפש,  וההתעוררות שלנו אל הטהרה, הביאה את הסייעתא מלמעלה.

49. מהו חשמונאי אמיתי? חנוכה מצפה מאיתנו להיות חשמונאים אמיתיים ולא בתחפושת. לא די להדליק נר חיצוני. יש להיות מלא קנאת קודש, מלא נאמנות לדברי ה', לצניעות אמיתית, למקדש, לשבת המלכה ולכל הטהרה היהודית.

כמו כן להיות בעל גאוה יהודית וישראלית , זקוף קומה ולומר בוודאות ובהירות זו ארצנו וזה מקדשנו

 וכך אומר שמעון המכבי

לא ארץ נוכריה לקחנו, ולא ברכוש נכרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה, ואנחנו כאשר הייתה לנו עת - השיבונו את נחלת אבותינו !!!                                       (חשמונאים א' טו, לג)

50. דרישת המקדש ותקומתו. 'בימים ההם בזמן הזה' כלומר גם בעת הזו, יש התרוממות של קדושת המקדש והטוהר היהודי. ודוקא בחנוכה  עלינו לכאוב  יותר את בזיון הר הבית, על ידי הערבים, את הריסת זכר המקדש ע"י זדים ולפעול למען תקומתו ושוב העבודה אליו , כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם. לכן אנו שרים מעוז " תיכון בית תפילתי ושם תודה נזבח".

51. ירושלים בירת ישראל- הצהרתו של נשיא ארה"ב טראמפ-  י"ט כסלו תשע"ח ממש סמוך לחנוכה.. חשובה מאוד. ירושלים כל ההסטוריה היתה מושפלת עד שאול תחתיה. וכדברי רבי יהודה הלוי אזכרה אלוקים ואהמיה בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה. ולכן החריבוה והישמימוה.ועל כך פסוקי איכה " איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה. אך לעתיד תוכר ירושלים כמטרפולין של כל הארצות וינהרו אליה כל הגויים לקבל ממנה אור וקדושה. ואולי מעשהו של טראמפ הוא התחלה למהלך גדול.

52. שאיפה אל מרומי הקודש היינו אל המקדש. 'ואחר כך באו בניך לדביר ביתך' וכמו שכתב הרב קוק בהקימו את ישיבת 'תורת כהנים' שהשאיפה הזו היא פסגת הציונות ובכך הוא דחה את הטענות על הקמת הישיבה הזו, ובכך הוא ביקר את הרצל שהעוגה שלו [ הגישה הציונית ] מאוד צרה.

53. טעם קריאת התורה בפרשת הנשיאים  בעת חנוכת המשכן, כדי שנשתוקק לבנין המקדש.

שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרמ"ד]

בענין קריאת חנוכת המזבח, בחנוכה, וגם הרמז, שסמך פרשת בהעלותך ,לחנוכת הנשיאים. י"ל כי בכח השמחה, של חנוכת הנשיאים, נשאר לנו נרות חנוכה, שהם הארות המתנוצצים גם עתה מנרות המנורה, ,וע"י שהיה הראשית בכוונה שלימה, נשאר ממנו לעולם ,כמ"ש חז"ל, כל מצוה ,שקיבלו בשמחה, עדיין עושין בשמחה. וידוע שבכל החנוכות במשכן ובבתי מקדשות ,היו שמחין מאוד. א"כ בודאי, שנשאר עדיין מהם, אף שאינו בפועל ממש..

ודורות הקודמין, הי' להם הארת ביהמ"ק ,מרוב התשוקה ,שהיו מצפין לבנין הבית , וכמו כן, עתה בגלות ,כפי מה שמצטערין ומתאוננין על חסרון ביהמ"ק. כך זוכין למצוא איזה הארה מביהמ"ק .

54. אש הנרות. להתלהב בקיום המצוות ולא לעשות מתוך שגרה. כל ענין החנוכה על שהתרשלו בעבודה כלומר חדרה השגרה למעשיהם וכדברי הב"ח או"ח תר"ע

"בחנוכה עיקר הגזירה הייתה על שהתרשלו בעבודה, וע"כ הייתה הגזירה לבטל מהם העבודה, שגזר עליהם [ אנטיוכוס] לבטל קרבן התמיד, ועוד אמר  להם, מצווה אחת יש בידן [ של ישראל] אם אתם מבטלים אותה מידם הם אבודים, ואיזה? זה הדלקת המנורה שכתב בה להעלות נר תמיד, כל זמן שמדליקין אותה תמיד- הם עומדין וכו', עמדו וטמאו כל השמנים

וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם ה' על ידי הכהנים עובדי העבודה בבית המקדש, על כן נעשה הנס גם כן בנרות, תחת אשר הערו נפשם למות על קיום העבודה, ולפיכך לא קבעום אלא להלל ולהודות שהיא העבודה שבלב". ולכן קריאת פרשות הנשיאים היא הבלטה שאפשר כל יום לעשות אותו דבר אך מתוך כוונה אחרת והתלהבות אחרת

[ וזה שכתוב  שמדליק  עד שתכלה רגל מן השוק היינו להסיר ההרגל והשגרה]

55. נס חנוכה להרים גאוותם הלאומית והיהודית

שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרל"ח]

              ...כשיוצאין ישרל מתחת יד המלכות, עושה ה' נס, כדי לעורר נפשות בני ישראל, כאשר אנו רואין עתה, עייפות הגלות ,שמערבב נפשות בני ישראל  , לכן אחר הגאולה, צריך להיות נס ,כדי להתחדש נפשות בני ישראל. ואם לא היו יכולים לקיים הדלקת הנרות בביהמ"ק ,אלה הח' יום בהתחלת גאולתם. הי' לבם נשבר. וע"י הנס, נתחזקו נפשותם .נמצא שהיה זה הנס קיום כללות בני ישראל. כי היפלא מה' ית' שיצאו בני ישראל ,מכל מלכות בלי נס. אבל הוא לצורך קיום בנ"י, להגביה אותם משפלות הגלות:

56. היחס למתיוונים- וכן לציבור דומה בימינו. המכבים היו מעטים אך האמינו שהרוב הדומם רק נסחף אך תוכו הוא כמותם חשמונאי ולכן פעלו וחשו שהם פועלים מכח האומה ואחר כך יצטרפו רבים אליהם

בחנוכה כמעט וההתייוונות אכלה את הכל, והיינו מחולקים לשני מחנות. דווקא הקנאות ואי ההסכמה הם     שהובילו בסוף לאחדות פנימית מול האוייב ולהמשך האחיזה הלאומית שלנו בארץ – עם ישראל חי.

גם אחינו המתייונים, אחינו הם, וכשיש התפרצות של טהרה, גם הם יסחפו ויעזבו את עצביהם, כי הפנים   שלהם הוא חשמונאי.

57. במה מלווה אותנו חנוכה לקראת הגאולה?  כך כותב הבני יששכר 'כתבתי כמה פעמים שעל כן קראו לימים האלה חנוכה שהוא חינוך והרגל לגאולה העתידה במהרה בימינו' 

עוז וגבורה. הם לא רק מתפללים אלא מקימים צבא. רבי עקיבא ניסה להגשים זאת 300 שנה אחריהם ולא הצליח ואנו עתה בימינו זכינו והצלחנו בחסדי ה'

וכן הכנה לתקומת המקדש, וחזרת העוז הלאומי של ישראל, לימוד התורה וקיומה.

58. אין יאוש. כי אור הסגולה תמיד קיים.  כמו שכתב ה'יערות דבש' המצב היה קשה וזכו לנס לא מצד תשובתם אלא מצד סגולת ישראל. כך אנו לקראת הגאולה אינה באה עד שיתייאשו ואין אנו מתייאשים מאף יהודי ולכן על כך אמרו שגם שמנים ותפילות שלא מדליקים בשבת היינו יהודים פשוטים שלא מדברת אליהם השבת כן יש אפשרות להרים אותם בחנוכה מכח האור שלה.

ספר יערות דבש - חלק ראשון - דרוש ח (המשך)

מה היה הנס, הלא לא נעשה בו דבר מה שהוא מפלאות הטבע וסדרן של עולם, כי אם גברו מעוטי חשמונאים ליונים רבים, מקרה הוא זה במלכויות הלוחמים, ושכיח שמעוטים, אם הם גבורים ואבירי לבב, לא יחתו מקול מלחמה והגפת תריסין, ינצחו לרבים רכי לבב, ואין לך דור ממש שלא ימצא מלכים אשר הם במתי מעט, וכובשים למלכים שיש להם חיל רב?

אבל האמת העיקר נס שהיה בחנוכה, כי בכל צרות שבאו לישראל, בצר לישראל ושבו אל ה' בכל לב, ויצעקו אל ה' וירחם עליהם ויושיעם, אבל בגלות אנטיוכוס ימ"ש, גלו ישראל בעון הפריצים ומלשינים וכדומה, והם פקרו ולא שבו אל ה' כלל, ועיין בסיפורי יוסף בן גוריון כמה רעות עשו ישראל אז, והם היו סיבה לביאת יוונים לארץ ישראל, והם לא שבו ועמדו במרדם כנודע, ועדת חסידים אשר היו עם מתתיהו ובניו, הם לא היו מעולם בעדת החטאים:

ואם כן אין זה מגדר להושיע לישראל, רק ה' חס על עמו והושיעם אפילו בלי תשובה כלל, וזהו הנס שהוא כנגד חוק אלהים, וכביכול ה' לא יעוות משפט חלילה, ואז הושיע לישראל בלי תשובה נגד משפט ה', וזה בגדר נס גדול נפלא שיעשה ה' דבר בלתי תשובה, ולכך לא ניתן לכתוב,[ אין מגילת חנוכה בתנ"ך]  כי כביכול הוא בגדר, כבוד אלהים הסתר דבר, שעשה ה' דבר נגד הנימוס אלהות ומשפטי ה', ולכך אמר הכתוב [תהלים קב, יט] תכתב זאת לדור אחרון, ולמה יהיה נכתב, כי עם נברא יהלל יה, ופירש המדרש, דיעשה תשובה וא"כ שפיר יש לכתוב אותו, אבל אם השם עושה נס בלתי תשובה אי אפשר לכתוב:

59. להודות ולהלל. זה עניינו של חג. לספר תשבחות השם. כאן ההלל שלם, כי זה נס שנעשה בארץ ישראל, נס של תקומה וגבורה, של שיבה למצוות ושיבה אל הריבונות בארץ.  הודיה לה' על כל טובה , גם אם היא חלקית. עצם ההודיה היא מהותינו ולכן אנו נקראים יהודים, למרות שאנו מכל השבטים. זה אופיינו.