ברוך הבא חודש אלול

ברוך הבא חודש אלול - מה הבשורה שלך אלינו / יאיר הילר

הנה מתקרר האויר מעט, חום הקיץ הכבד מפנה מקומו לרוח קרירה שמבשרת את סיומו, ובוא הסתיו.

חודש אלול עומד בפתח. מה עניינו? הוא מכונה בפי הכל ימי רצון. מה הכוונה? רצון של מי? רצון עבור מה?

הנה לשון הקצור שולחן ערוך - סימן קכח - דיני חדש אלול: "מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן. וְאַף כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִן הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, מִכָּל מָקוֹם יָמִים אֵלּוּ מֻבְחָרִים יוֹתֵר וּמְזֻמָּנִים לִתְשׁוּבָה לִהְיוֹתָם יְמֵי רַחֲמִים וִימֵי רָצוֹן, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עָלָה משֶׁה אֶל הַר סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, וְנִשְׁתַּהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וְיָרַד בַּעֲשָֹרָה בְּתִשְׁרֵי שֶׁהָיָה אָז גְּמַר כַּפָּרָה. וּמִן אָז הֻקְדְּשׁוּ יָמִים אֵלּוּ לִימֵי רָצוֹן".

העולה מדבריו שבימים אלו יש חיבה ורצון אלוקי אלינו לקרבנו אליו. ה' חפץ בנו ורוצה בתשובתנו אליו.

אבל יש משהו נוסף. אלו ימי רצון לנו, אלו ימי מסוגלות להיפתח, להתחיל משהו חדש, לנער את האבק מעל התדמית שיש לנו בעיני עצמנו. לצייר את עצמנו באור אחר גבוה יותר עוצמתי יותר. אלו ימים שבהם אנו יכולים וצריכים להגדיל את השאיפות, להאמין יותר ביכולת שלנו לעלות, לכבוש פסגות שעד כה לא כבשנו, ולתקן דברים שחשבנו שהם אבודים.

וכך מאיר לנו הרב אברהם יצחק הכהן קוק רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל במכתבו אל תלמידיו לחודש אלול:

"רְצוֹנִי לְזָרֵז בָּזֶה לִמְזרָזִין שֶׁכְּמוֹתְכֶם יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וּלְהַזְכִּירְכֶם אֶת הַדְּבָרִים הַיְסוֹדִיִּים שֶׁל אֳפִי הַהֲכָנָה אֲשֶׁר אָנוּ צְרִיכִים לַעֲסֹק בָּהּ לְהַשְׁלָמָתֵנוּ הָאֲמִתִּית, בְּצֵאת הַשָּׁנָה, וּלְהָכִין אֶת עַצְמֵנוּ לְאוֹר יְמֵי הַקּדֶשׁ, יוֹם הַזִּכָּרוֹן, יְמֵי הַתְּשׁוּבָה בִּכְלָל, וְיוֹם הַקָּדוֹשׁ יוֹם הַכִּפּוּרִים וִימֵי הַשִּׂמְחָה, חַג הַסֻּכּוֹת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּעֶזְרַת ד' יִתְבָּרַךְ.

יְסוֹד כָּל טוֹב, בַּעֲדֵנוּ, וּבְעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, הוּא הַחֵפֶץ הַנָּכוֹן שֶׁנִּקְבַּע בְּנַפְשֵׁנוּ לִקְדֻשָּׁה וּלְעִלּוּי, שְׁאִיפַת בְּהִירוּת הַשֵּׂכֶל, וְהַגְבָּרַת הוֹפָעָתוֹ עָלֵינוּ, שְׁאִיפַת ישֶׁר הַלֵּב, שֶׁכָּל חֶמְדַּת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת קְשׁוּרִים בּוֹ. שְׁאִיפַת טָהֳרַת הַחַיִּים, טָהֳרַת הַמַּעֲשִׂים, הַדִּבּוּרִים, וְכַיּוֹצֵא בָהֶם כָּל עֶרְכֵי הַחַיִּים, הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִיִּים. וּמֵהֵיכָן אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲבִים כָּל אֵלֶּה, - הֲלֹא מִתּוֹךְ אוֹצַר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מַעְיַן חַיֵּינוּ וְחַיֵּי כָּל הָעוֹלָמִים."

ונשאל את עצמנו איך עושים זאת? איך מגדילים את השאיפות?

ודאי יש כמה דרכים, אבל ניגע באחת מהם והיא קריאה ולימוד בספרים שמתארים את גדולי האומה. ספרים שמספרים סיפור חיים, לא על פלנטה אחרת אלא כאן בעולמנו, בתוך יגיעה ולעתים גם בתוככי צער,  או רדיפה או עוני. ועם כל הקשיים צמחו גדולי ישראל להפליא, צמיחה בתורה ובמידות  דרך ארץ.

כבר  גדולי החסידות האריכו לשבח את  ערך קריאת סיפורי הצדיקים.  יש בכך  משום שימוש חכמים, ולימוד אורחותם. אם הדבר נעשה במידה נכונה, הרי גם ללומדי תורה אין בכך ביטול תורה אלא קיומה. סיפורים  כאלו מחזקים את יראת השמים שלנו, ומעודדים את המוטיבציה לשאוף לגדולות.

וכבר ידוע הסיפור על רבי זושא מאניפולי אחיו של רבי אלימלך מליז'אנסק שאמר פעם:

"כשאבוא לדין אחר מותי, לא יתבעו אותי למה לא היית משה רבנו. איני נפחד מכך כי תשובתי בצידי - אני לא משה רבנו. אבל חושש אני, ולא תהיה לי תשובה אם ישאלו אותי את השאלה הקשה: למה לא היית זושא???

סיפורי הצדיקים, מסייעים לנו, לא להיות כמותם אלא לנסות להגיע אל מלוא הכוחות הטמונים בנו, בעצמנו בנשמתנו ולגלותם.

יסייענו ה' להגיע להתחזק ולהתמלא בשאיפות נכונות לקראת בואה של השנה החדשה שתבוא עלינו ועל כל עם ישראל לטובה ולברכה ולגאולה שלמה.