שם האדם ומשמעותו

-ב"ה שם האדם ומשמעותו

1.הקדמה.

שם האדם מצטייר כדבר מיקרי, בבחינת סימן לזהות אותו. אבל הנה ספר שלם וכן הפרשה הראשונה בו נקראת שמות . משמע שיש כאן משהו גדול וחשוב. מהו?

האם החלטה לקרוא בשם של ילד היא מקרית?

האם חשוב איזה שם קוראים?

האם יש לכך השפעה על החיים של הילד?

בראשית פרק ב (יט) וַיִּצֶר ה' אֱלֹקִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ

2.האם זה קשה לקרוא שמות? וכי זה יותר מחכמת מלאכי השרת?

מדרש תנחומא חקת - פרק ו

'ויחכם [שלמה] מאדם' הראשון ומה היתה חכמתו את מוצא שבשעה שאמר הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכי השרת אמר להם נעשה אדם בצלמנו (בראשית ב) אמרו לפניו מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח) אמר להם אדם שאני רוצה לבראות תהא חכמתו מרובה משלכם. מה עשה כנס כל בהמה וחיה ועוף והעבירן לפניהם אמר להם מה שמותם של אלו? לא ידעו

כיון שברא אדם העבירן לפניו אמר ליה מה שמותן של אלו אמר לזה נאה לקרותו שור ולזה ארי ולזה סוס ולזה חמור ולזה גמל ולזה נשר וכן כלם שנאמר (בראשית ג) ויקרא האדם שמות לכל הבהמה וגו' אמר ליה ואתה מה שמך אמר ליה אדם ולמה שנבראתי מן האדמה אמר ליה הקדוש ברוך הוא אני מה שמי אמר ליה ה' למה שאתה הוא אדון לכל הבריות היינו דכתיב (ישעיה מב) אני ה' הוא שמי שקרא לי אדם הראשון

. רמב"ן בראשית פרק ב כי הקב"ה הביא כל חית השדה וכל עוף השמים לפני אדם, והוא הכיר טבעם וקרא להם שמות, כלומר השם הראוי להם כפי טבעיהם.

אם כן שם זה גילוי המהות

רבנו בחיי על בראשית פרק ב פסוק (יט) וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. אמרו במדרש (במדבר רבה יט, ג) העביר הקב"ה לפניו כל הבהמות והחיות וקרא להן שמות, ואמר לזה נאה לקרותו אריה ולזה נאה לקרותו חמור ולזה סוס וכן כל דבר ודבר, ונראה לי ביאור המדרש הזה כי האדם הבין בחכמתו ושכלו טבע כל בהמה וחיה וקרא לכל אחת ואחת שם מעין הטבע והמדה שהכיר בה והאותיות שצירף בשמותיהן הכל לפי טבעיהן ומדותיהן, והנה היו שמות מושכלות, כאמרך הכיר בחכמתו טבע האריה שהוא גבור גדול ומלך שבחיות עד שהנביאים המשילו בו את ה' יתברך כאומרו (הושע יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, והעלה שמו אריה מפני שאותיות אריה רוחניות, כי האל"ף והה"א והיו"ד הן אותיות ה' יתברך והרי"ש פירושו רוח, ואם כן עצם השם של אריה מבאר ענינו:.., והנה שמו מבאר על מנהגו וטבעו ומה אחריתו,

3.שם מורכב מאותיות שיש להם משמעות עמוקה בלשון הקודש, ויחד נוצרת מהות

ספר התניא - שער היחוד והאמונה - פרק יב

כל אות היא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי, וכשנצטרפו אותיות הרבה להיות תיבה, אזי מלבד ריבוי מיני כחות וחיות הנמשכים כפי מספר האותיות שבתיבה, עוד זאת המשכת כח עליון וחיות כללית הכולל' ושקולה כנגד כל מיני הכחו' והחיות פרטיות של האותיות ועולה על גביהן, והיא מחברתן ומצרפתן יחד להשפיע כח וחיות לעולם הנברא בתיבה זו לכללו ולפרטיו (ולפי שכל אות ואות מכ"ב אותיות התורה היא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי שאינו נמשך באות אחרת לכך גם תמונתן בכתב כל אות היא בתמונה מיוחדת פרטית המורה על ציור ההמשכה והתגלות האור והחיו' והכח הנגלה ונמשך באות זו איך הוא נמשך ונתגלה ממדותיו של הקב"ה ורצונו וחכמתו וכו'

4.ויש שמצאנו ששם מבטא מהות עתידית, מעין נבואה

בראשית פרק ה

(כח) ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן:(כט) ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ידוד

אם כן יש בה מעין נבואה

וכך אברהם

בראשית פרק טז

(טו) ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל:

רש"י בראשית פרק טז פסוק טו(טו) ויקרא אברם שם וגו' - אף על פי שלא שמע אברם דברי המלאך שאמר (פסוק יא) וקראת שמו ישמעאל, שרתה רוח הקודש עליו וקראו ישמעאל:

רמב"ן בראשית פרק לח כי השמות יורו על העתיד:

וכך מצינו שמשה קורא לתלמידו ומוסיף לו אות לשמות שתחזק אותו

במדבר פרק יג פסוק טז אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע:

רש"י ויקרא משה להושע וגו' - התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים (במ"ר):

5.כל כך חשוב השם , שאלוקים מתערב בענין זה

ספר בראשית פרק יז

(ג) וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר:(ד) אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:

(ה) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיך

וכך הוא מתערב בגורלו

ספר בראשית פרק טו (ה) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ

רש"י ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן וכן שרי לא תלד אבל שרה תלד אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל

וכן שינוי שם יעקב

ספר בראשית פרק לה (י) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל:

האם יש משמעות לאצטגנינות?

יש ביהדות הכרה בהשפעה של מצב הכוכבים. ומזל לשון שפע הנוזל. אלא שישראל הם מעל המזל. עיין ערך אצטגנינות באנציקלופדיה תלמודית

וכך כתב הרמח"ל

ספר דרך ה' - חלק ב פרק ז - בענין השפעת הכוכבים

ב. ואולם עוד ענין אחר חקק הבורא ית' בכוכבים האלה, והוא, שגם כל עניני מקרי הגשמים ומשיגיהם, אחרי שהוכנו למעלה, ימשכו על ידיהם למטה, באותה הצורה שצריכים לקרות להם. דרך משל, החיים, העושר, החכמה, הזרע, וכיוצא כל אלה הענינים, מוכנים למעלה בשרשים, ונעתקים למטה בענפים בצורה הראויה, על ידי הכוכבים, וזה במחלקות ידועות ובקיבוצים מיוחדים שהוחקו להם וסיבובים ידועים. ונתפלגו ביניהם כל המקרים הקורים את הגשמים למיניהם, ונקשרו הגשמים כלם תחת שליטתם כפי סדריהם, להתחדש בהם כפי מה שיושפע מן המערכה, לפי הקישור שיתקשר בה כל איש ואיש:

>שעבוד התחתונים להשפעת הכוכבים וביטול זה לישראל<:

ג. והנה נשתעבדו לזה הסדר כל בני אדם גם כן, להתחדש בהם כפי מה שימשך להם מן המערכה. אמנם כבר אפשר שתבוטל תולדת הכוכבים מכח חזק ועליון מהם, ועל יסוד זה אמרו, אין מזל לישראל, כי כח גזירתו ית' והשפעתו גובר על הכח המוטבע בהשפעת המערכה, ותהיה התולדה לפי ההשפעה העליונה ולא לפי השפעת המערכה:

[ לכן נבין ששינוי השם בחולה הוא חשוב ויכול להועיל]

5.א. שינוי שם לחולה

שולחן ערוך יורה דעה הלכות ביקור חולים ורפואה ונוטה למות וגוסס סימן שלה סעיף י

הגה: י"א שמי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים (נ"י פרק י"נ),

וכן נהגו לברך חולים בבהכ"נ, לקרא להם שם חדש, כי שנוי השם קורע גזר דינו

האם נשאר השם הנוסף במקרה שהחולה נפטר?

שו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן רכט

בניתוסף לו שם מחמת חליו ומת מתוך חליו אם להזכיר עוד שם זה בלימוד משניות וכדומה

עובדא איתרמי באברך פנוי ששמו פלוני ומחמת חליו האנושה ניתוסף לו שם "ירוחם" ומת מחמת חליו. והשאלה אם לכתוב על המצבה וגם בשעת לימוד משניות עבורו אם יזכירו גם שם הניתוסף "ירוחם" לשם הא' שמכבר.

[ אם לא התחזק ולא עלה לתורה אלא מת בחוליו- שם הנוסף – לא מזכירים אותו לא במצבה ולא בגט]

6.השם גדל או קטן לפי מעשיו-

ילקוט שמעוני יהושע רמז ג

דבר אחר מתחלה היו קורים אותו הושע, שנאמר למטה אפרים הושע בן נון, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחד, שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע, וכן אתה מוצא ביתרו, בתחלה היו קורין אותו יתר, שנאמר וילך משה וישב אל יתר חותנו, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחד ונקרא יתרו, וכן את מוצא באברהם אבינו והיה שמך אברהם, וכן בשרה,

ויש אחרים שמנע מהם יש לך ללמוד מן עפרון, שמתחלה היו קורין אותו עפרון, ומששקל דמה של ארץ מאברהם מנעו ממנו אות אחד ונקרא עפרן, וכן אתה מוצא ביונדב, שמתחלה נקרא יהונדב ומשבא לאותו מעשה, מנעו ממנו אות אחד ונקרא יונדב

7.השם הוא המהות המיוחדת של אותו פלוני .

וכך כתבו בשם האר"י שיש משהו של נבואה בפי ההורים ואז נרשם השם מתחת כסא הכבוד.

השם מורה על מהות פנימית

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד ב

רות - מאי רות? אמר רבי יוחנן: שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות.

מנא לן דשמא גרים? - אמר רבי אליעזר דאמר קרא: +תהלים מו+ לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ, אל תקרי שמות אלא שמות.

8.זה גילוי שמיימי

ספר חומת אנך - על בראשית פרק מא פסוק מה ו. ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. אפשר דה' שם בפיו שם זה.

9.השם יש בו כדי להשפיע על חיי האדם

מסכת יומא דף פג/ב

רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא, רבי מאיר הוה דייק בשמא רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא ,

כי מטו לההוא דוכתא בעו אושפיזא יהבו להו, אמרו לו מה שמך אמר להו כידור אמר שמע מינה אדם רשע הוא שנאמר כי דור תהפכת המה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו, רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. [רש"י יומא דף פג/ב אשלימו ליה כיסייהו - ערב שבת היה והפקידו אצלו כיסם:]

אזל רבי מאיר ונטריה כולי יומא ואייתיה למחר אמרו לו הב לן כיסן אמר להו לא היו דברים מעולם

אמר להו רבי מאיר אמאי לא דייקיתו בשמא אמרו ליה אמאי לא אמרת לן מר אמר להו אימר דאמרי אנא חששא אחזוקי מי אמרי משכוהו ועיילוהו לחנותא חזו טלפחי אשפמיה אזלו ויהבו סימנא לדביתהו ושקלוהו לכיסייהו ואייתו

רש"י יומא דף פג/ב חזו טלפחי אשפמיה - ראו עדשים על שפמו:יהבו סימנא לדביתהו - בעליך אמר שתתני לנו כיסינו, וזה לך סימן שאכלתם היום עדשים:

מהרש"א על ברכות דף ז/ב

מנלן דשמא גרים כי הכא דשמא רות גרם שיצא כו'. וקמייתי לה מדכתיב לכו חזו מפעלות וגו' שאין ליחס פעולה הרעה שהיא השממה להקב"ה וע"כ דרשו שמות מל' שמות שפעולות ה' נמשכים אחרי השם של אדם שהוא גרם

זוהר ב, קעט,ב

אֲבָל יְשַׁעְיָהוּ, שְׁמָא גָּרִים לְפוּרְקָנָא, וּלְאַהְדָּרָא נְהוֹרָא עִלָּאָה לְאַתְרִיהּ, (ישעיהו לאנהרא ההוא נהורא עלאה ולמעבד פורקנא) וּלְמִבְנֵי בֵּי מַקְדְשָׁא, וְכָל טָבִין וְכָל נְהוֹרִין, יָהַדְרוּן כְּדִבְּקַדְמֵיתָא. וְעַל דָּא, שְׁמָהָן דִּתְרֵין נְבִיאִין אִלֵּין, קַיְימִין דָּא לָקֳבֵל דָּא, בְּגִין דִּשְׁמָא גָּרִים, וְצֵרוּפָא דְּאַתְוָון דָּא בְּדָא, גַּרְמִין עוֹבָדָא, הֵן לְטָב וְהֵן לְבִישׁ. וְעַל רָזָא דָּא, צֵרוּפָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, וְכֵן אָתְוָון בְּגַרְמַיְיהוּ, גַּרְמִין לְאִתְחֲזָאָה רָזִין עִלָּאִין, כְּגַוְונָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאַתְוָון בְּגַרְמַיְיהוּ, גַּרְמִין רָזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין לְאִתְחֲזָאָה בְּהוּ:

האם השם כופה מצבו ואין בחירה חופשית?

לא. ודאי יש בחירה חופשית. השם קובע פוטנציאל אפשר לגלותו ואפשר להפסידו.

כך אלימלך יכל להיות אלי מלך והפך לאל ימלוך

וכן מחלון וכליון ממשמעות חיובית הפכו ל שלילית.

שו"ת עשה לך רב חלק ז סימנים מט-נ-נא-נב

תחלה שאלת: כיצד לבחור בשם, האם עדיף על שם מישהו, או עפ"י משמעות השם. וראיתי בליקוטים לדברי חז"ל, בגמרא אשר שם שמות בארץ, אל תיקרי שמות אל שמות, שהקב"ה מזמין השם בפי אביו ואמו. כיצד יוסבר מאמר זה בקשר להשתדלות ההורים בבחירת השם.

"כתוב בספרים ששם האדם מרמז על מהותו. מה פירוש הדבר,

וכיצד נסביר זאת בשמות השונים על - שם חיות עצים פרחים וכדומה".

וראיתי למוהר"י חביב ז"ל בביאורו על אגדות "עין -. יעקב", שכתב "כי השם יתברך שם בפיה קריאת שם זה, , וזאת כיונו באמרם שמא - גרים כי הש"י יודע מה שעתיד להיות ובהכרעה סגולית משארת טבע האפשר

...מפירושם יוצא, או שיש להורים כעין רוח - הקודש לקרוא לבן על שם העתיד הנשקף לו, או שהקב"ה שם כזאת בלבם. אבל ודאי לא יתכן שהשם שאדם יבחר לבניו הוא יכתיב להקב"ה את מפעלות בני האדם

וכן מצאנו בישעיה (מ"ט א') שמעו וגו' מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי, ופירש"י כשאני בבטן עלתה לפניו במחשבה להיות שמי ישעיה להנבא ישועות ונחמות

וכן ראיתי שכתב בשם האר"י ז"ל שכל השמות שבעולם אינו במקרה אלא הכל בהסכמה מאיתו יתברך שגלוי לפניו מה ענין האיש הזה ופעולתו.

ופשוט ביותר, שהכונה היא, שהקב"ה הוא ששם בלב ההורים, אחרי כל התחבטויותיהם והיסוסיהם, לקרוא לבנם בשם אשר יורה את העתיד לו או לאופיו. וזו כונת ר' מאיר שבדק בשמות, ושם "כידור" הורה לו שאדם הנושא שם זה רשע הוא, והקב"ה נתן בלב הוריו לקרוא לו בשם זה.

10.לכן יבדוק אדם בשמות איזה טוב איזה לא.

תנחומא האזינו ז ,

מדרש תנחומא פרשת האזינו סימן ז

לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע כמו שמצינו במרגלים שמוע בן זכור על שלא שמע בדברי המקום וכאלו שאל בזכורו וכן הוא אומר (שמואל א טו) כי חטאת קסם מרי, שפט בן חורי על שלא שפט את יצרו ונעשה חורי מן הארץ, יגאל בן יוסף על שהוציא דבה על הארץ לכך נאסף בלא עתו,

בראשית רבה פרשה לז ד"ה ז ולשם יולד

רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו,

רשב"ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו,

שמות רבה פרשה א ד"ה לג ויואל משה

ותלד בן ויקרא את שמו גרשום, דרך הצדיקים לשום שם לבניהם לענין המאורע, ביוסף מהו אומר (בראשית מא) ויקרא שם הבכור מנשה, ואת שם השני קרא אפרים, כדי להזכיר את הנסים שעשה הקדוש ברוך הוא עמו, אף משה קרא שם בנו גרשום על הנס שעשה לו ה' שגר היה בארץ נכריה והצליחו הקב"ה משם.

[ הרב אברג'ל לפעמים המליץ לא לקרוא על שם הסבא , כגון שלא היה צדיק כל כך]

11.קריאה על שם הסבא פועלת על הסבא או על הבן?

הרב חיים דוד הלוי שו"ת עשה לך רב חלק ז סימנים מט-נ-נא-נב

"כתוב בספרים שנתינת שם על - שם נפטר עוזרת לתיקון נשמת הנפטר. מהו אותו תיקון".

באמת מצאנו ההיפך שקריאת שם אדם ע"ש נפטר משפיעה על האדם החי מכח הנפטר ולא להיפך, כמבואר בספר חסידים (סימן רמ"ד) וזו לשונו: ועוד אמר דברים שהשם גורם לטובה או לרעה. לטובה יש אדם שכל הנקראים בשמו יצליחו לגדולה וזהו ויקרא בהם שמי ושם אבותי וכו', ויש שכל אלה להם להיפך, שנאמר והנחתם שמכם לשבועה לבחירי ולעבדיו יקרא שם אחר וכו', ולכן יתפלל אדם שכל הנקראים בשמו יהיו בהם מדות טובות האלה לא אחת מן המדות הרעות,

וראיתי להרב "דברי מלכיאל" (ח"ג סימן ע"ה) שכתב בין היתר בשם דורשי - רשומות שנשמת האב נכללת בנשמת הבן, ולזה נהגו לקרוא בשמו עיין שם.

הנה כי כן הכוחות של האבות טמונים בבנים,

. מעתה לא קריאת השם היא הגורמת בעיקר להסבת תכונותיו ואפיו של נפטר, לזה הנקרא על שמו, אלא להיפך משום שנשמתו של הנפטר כלולה ביוצאי חלציו, לכן נהגו לקראם על שמו, בחינת תחת אבותיך יהיו בניך ממש, וכבר כתבתי בזה בספרי "עשה לך רב" חלק ששי סימן ס"ט, שמטעם זה נהגו על דרך האמת לעשות תיקון לנשמת מת לפני שקוראים תינוק על שמו.

12.לא לקרוא על שם רשע

שו"ת עשה לך רב חלק ז סימנים מט-נ-נא-נב

החשש לקרוא בשם אדם רשע מבואר בש"ס (יומא לח ב) מאי ושם רשעים ירקב (משלי י') א"ר אלעזר רקבובית תעלה בשמותם דלא מסקינן בשמייהו ע"כ. והדברים בנושא זה ארוכים מאד, ואין באפשרותי להעתיק אפילו אפס קצהו, ועיין מקורם ושרשם בדברי מרן החיד"א בספרי "שם גדולים" ערך ל"ד "מר רב אברהם גאון", וכן בתשובותיו "יוסף אומץ" סימן י"א סעיף ג'.

13.מחדש הפני יהושע שרק שם שהוא עצמו שלילי אין לקורא בו]

פני יהושע על כתובות דף קד/ב

תוספות ד"ה שני דייני כו' וחנן בן אבישלום הכי גורס ר"ת דהא לרבי כו' דאבשלום אין לו חלק לעולם הבא עכ"ל.

וקשיא לי דאכתי קשה מהא דתנינן בפ' חלק [סנהדרין ק"ח ע"א] דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא וא"כ כ"ש דמרגלים אין להם חלק לעולם הבא וא"כ היאך מסקינן בשמייהו דהא שמוע בן זכור היה מהמרגלים ואשכחן ר"א בן שמוע ושפט בן חורי נמי אשכחן טובא בדברי הימים ששמם שפט והרבה כיוצא באלו ?

היה נראה לי דלא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו אלא בשם דואג וכיוצא בו שהשם גופא מורה על זה שהיה רשע כדדרשינן [שם ק"ו ע"ב] דכתיב דואג וקרינן דויג שהיה הקב"ה דואג שמא יצא לתרבות רעה וא"כ שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו.

ועוד דמסתמא לא נמצא שום אדם צדיק שהיה לו שם כיוצא בזה משא"כ באבשלום וכיוצא בו דאפשר שקודם לזה כמה צדיקים נקראו בשם זה ואבשלום גופא נראה שהיה צדיק קודם שמרד באביו ולכאורה מילתא דמסתבר הוא דבשם הרגיל ומצוי לצדיקים ולרשעים לא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו וכדמשמע מלשון התוספות עצמן בענין שבנא דאי תרי שבנא הוו אתי שפיר וא"כ אפילו אי חד שבנא הוה בקרא אפ"ה איכא למימר דכמה וכמה שבנא מצינו קודם לזה שהיו צדיקים ולפי זה אין צורך להגיה כלל לא באבשלום ולא בשבנא, כן נראה לי לולי שר"ת לא כתב כן:

14.אדם ששמו לא טוב יעשה משהו להטיב גורלו

ד"ה א,ד(י) וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל:

רד"ק

(י) ויקרא יעבץ - אולי חשש על שמו שהיה מענין עצב כמו שאמר לבלתי עצבי וחשש שלא יבואו עניניו על הנכונה ושיעצב בעניני העולם ונדר נדר אם יצליחהו השם ויברכהו יעשה כך וכך ולא הזכיר הנדר...

מלבי"ם

(י) ויקרא יעבץ - ובאשר נולד במזל רע התפלל לבטל גזרת המערכה ע"י ברכת ה' אשר לא תוסיף עצב עמה, ועז"א אם ברך תברכני, וגם כלל בתפלתו שאם יברכהו אלהים בזה ירבה גבולו בחכמה שזה היה הגבול שגבל לו, והרבית את גבולי בתלמידים, ואמר עוד שאם תהיה ידך עמי לעזרני לעבודת ה' אז ועשית מרעה לבלתי עצבי - שאז ישוו בעיניו כל עניני עולם ומן רעת העולם יעשה לו לבל יעצב מהם, כי יקבל הכל בשמחה וישמח על הרעה כעל הטובה, כענין גם זו לטובה, וכדרך השלמים ומושגחי ה' שהרעה תתהפך להם לטובה.

15.ישראל שמרו את שמותם במצרים ולכך נגאלו

מדרש רבה שיר השירים - פרשה ד פסקה כה

רבי הונא בשם בר קפרא אמר בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה

לא שנו את שמם ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין ולא היו קורין לראובן רופוס ולשמעון לא היו קורין לוליני וליוסף לסטים ולבנימן אלכסנדרא ולא שנו לשונם להלן כתיב (בראשית י"ד) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וכאן כתיב (שמות ה') אלהי העברים נקרא עלינו וכתיב (בראשית מ"ה) כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש.

[ אולי רומז לחשמונאים שלא שימרו שמם היהודי אלא הורקנוס ואריסטובלוס והורדוס ועוד]

יש לזכור את שאמרו חכמים על זקיפות הקומה של יוסף שהודה בעבריותו ולכן נקבר בארץ לעומת משה שלא זכה

מדרש רבה דברים - פרשה ב פסקה ח

אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ אמר לו הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו יוסף הודה בארצו מנין גבירתו אומרת (בראשית לט) ראו הביא לנו איש עברי וגו' ולא כפר אלא (שם מ) גנב גנבתי מארץ העברים נקבר בארצו מנין שנא' (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו מארץ מצרים קברו בשכם את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך כיצד בנות יתרו אומרות (שמות ב) איש מצרי הצילנו מיד הרועים והוא שומע ושותק לפיכך לא נקבר בארצו:

[ לכן עלינו להיות גאים במה שאנו וכן להשתמש בשם עברי ובתאריך עברי כמה שניתן]

16.כמה חשוב שם עברי ולא לשנות לשם לועזי וזה מעכב את הגאולה

שו"ת מהרש"ם חלק ו סימן י

ב"ה ב' פנחס תרנ"ז

מכתבו הגיעני, וע"ד שאלתו באשה א' נכבדה שנדבה להקדיש מעשי ידי' לביהכ"נ, וארגה מכסה של משי שיהי' מונח על העמוד במקום עמידת הש"ץ לתפלה, ותפרה באותיות של שש ומשי כתר תורה ובתואר חצי עגולה תפורות בחוטים מוזהבים תיבות ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו, באותיות לשון הקודש, ועל שולי המכסה תפרה את שמה בלשון וכתב הגרי, והמכסה עולה בשיווי מאה קראהנען, ורבים מוחים יען שכתבה את שמה בכתב ולשון הגרי,

ולענ"ד ...אבל באם ששינתה את שמה והציגה אותו בכינוי כפי שקורין העכו"ם כנהוג בזה"ז, הרי יש בזה פוקה ומכשול להיות בכלל מעכבי הגאולה, שהרי חז"ל מנו זאת בין זכויות ישראל במצרים שנגאלו בשביל שלא שינו את שמם, והיא שעמדה לאבותינו, ועי' שו"ת מהר"ם שיק סי' קס"ט שהתמרמר מאד על המנהג הרע הזה שמשנים שמותיהם, והביא כמה ראיות לזה ע"ש, ואין לומר דהגם שד"ז נחשב לזכות בשעת יצ"מ, אבל אין במניעתו עון וחטא אם אין עושים כן, זה אינו שהרי אמרו בירושלמי פ"ק דיומא ה"א כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו, והוי כמעכב הגאולה, ....וכיון שמניעת שינוי השם נחשב לזכות, נשמע מזה כי שינוי השם נחשב לחטא, וכמעכב הגאולה בידים דמי, וא"כ אין לנו להניח במקום הקודש והצדק אשר שם אנו עומדים לבקש רחמים על גאולתינו ופדות נפשינו להיות שמה מקום הרשע למזכרת עון.

17.הוספה.

דומה שהשמירה על ה"שם" מבטאת את זיקתו של האדם למורשתו ולעברו, לבית אביו ולמולדתו, ויש בה ערובה לשמירת זהותו וה"אני" שלו גם בהיותו נתון לעבדות ושעבוד, ולשמרו מטמיעה והתבוללות.

ואפשר שלא לחינם הוסיפו דרשנים ונתנו טעם באותה תפילה-תקווה שנושאים עמם ההורים במורשת ישראל, בעת הכנסת בנם בבריתו של אברהם אבינו וקריאת שמו לראשונה: "כשם שנכנס לברית" - בשם עברי, כגון יעקב או משה או יוסף - "כן ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים". לאמור: גם כשיגדל ויהיה ל"איש", ישמור על שמו, ולא ייטמע ולא יתבולל עד כדי איבוד זהותו היהודית. כיוצא בו מתפלל יעקב על נכדיו, שנולדו במצרים והיו חשופים לסכנת טמיעה וההתבוללות: "וְיקָרא בהם שמי ושם אבותי, אברהם ויצחק" (בראשית מח, טז)

18.נתינת שם לועזי

שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן לה

בענין שמות הלעז שעורר חכם אחד שיש לעשות חלוק בין השמות שנתקבלו מכבר בין היהודים לשמות האנגליים שקורין במדינה זו ג' תמוז תשכ"ו. מע"כ ידידי הרב הגאון מוהר"ר מרדכי יעקב גאלינקין שליט"א הגאב"ד וואוסטער מאסס.

בדבר ענין השמות שעורר כתר"ה שבמדינה זו כמעט רובא דרובא אף מיראי השי"ת ואף מרבנים נקראים בשמות הנכרים של המדינה משמות האנגליים, אשר הוא נגד השבח ששיבחו חז"ל את אבותינו במצרים בכמה מדרשות שלא שינו את שמם ושבשביל זה נגאלו ממצרים, שלכן דעת כתר"ה שהיה לנו לכתוב בגיטין המכונה משמות הלע"ז שנתקבלו כבר בין היהודים ונחשבו כבר כשמות של יהודים לשמות הלעז החדשים, כגון אשה ששמה שינדל ובפי כל נקראת שרלאטא שיכתבו שינדל המכונה שרלאטא ולא בדמתקריא,

הנה עיינתי באהלי שם כלל ז' שכתב באשה ששמה ריזל שהוא לעז שנתקבל כבר בשמות יהודים ונקראת בפי כל טרעזיע שבשו"ת הר המור איתא שיכתבו טרעזיע דמתקריא ריזל כיון דרובא קרו לה טרעזיע והמיעוט ריזל, והוא השיג דיש לכתוב ריזל המכונה טרעזיע מתרי טעמי, חדא משום ששם ריזל הוא שם עצם ובני ישראל בחרו בו לשם מובהק וטרעזיע לבנות ישראל לעולם אינו אלא כינוי, ...

ונראה לע"ד משני טעמים חדא דליכא גבול על זה מתי נתחיל לחשוב שמות הלעז שכולן לקוחים מן הנכרים להחשיבם שמות היהודים שהרי זה מאות בשנים שכבר נחשבו שמות יהודים, אף שבעת שהתחילו לקרות בשמות הנכרים דשפת אשכנז הרי היו ודאי מפורסמים רק לשמות נכרים דבמדינת אשכנז, וכן מצינו שמות נכרים בספרדים שנלקחו מן הנכרים דמדינת ספרד, ומצינו גדול העולם מרבותינו הראשונים שנקראו רק בשם לעז דספרד הוא המ"מ שנקרא רבינו ווידאל, ובריב"ש מצינו שמות הרבה ומהן גם של גדולי דורו בספרד שהיו להם שמות דלעז של הנכרים של הספרדים ושל ערבים, ובודאי מתחלה צווחו ע"ז.

ולכן גם שמות האנגליים שבמדינותינו וכדומה בארצות אחרות שג"כ יש לצווח ע"ז, אבל לא ידוע הגבול עד כמה לנו לצווח.

ומצד עצם הדבר שמשנים את שמותיהם לשמות נכרים ודאי הוא דבר מגונה מאד מאחר שחז"ל שיבחו זה וחשבו זה מהדברים שבשבילם נגאלו ממצרים, אבל איסור ממש לא מצינו בזה.

והוא כמו לא שינו את לשונם דג"כ הוא מהארבעה דברים שחשיב התם, שחזינן שאף שהוא מצוה לדבר בלה"ק כדאיתא בספרי ס"פ עקב והובא ברש"י בפ' החומש שם על הפסוק לדבר בם, מ"מ אינו איסור דהא כל ישראל מדברים בלשון חול של האומות מזמן שגלינו בחטאינו בין האומות, ואף גדולי תורה וחסידי עולם לא דברו בלה"ק,

. ולכן לדינא בגט כל שמות הלועזים שוין כמנהג יושבי על מדין. ידידו ואוהבו, משה פיינשטיין

שו"ת אגרות משה חלק או"ח ה' סימן י ד"ה ומש"כ מע"כ

. וגם הרבה עשו שלא כהוגן בשביל למצוא חן בעיני שכניו הנכרים, ואף שמיחו בהם לא הועיל. והרי חזינן שיש רצון לקרוא שם כשמות הנכרים, דהרי נחשב זה לדבר גדול לאבותינו במצרים שלא שינו את שמם, ליגאל בזכות זה, ובגלות דהשבעים שנה שינו הרבה את שמותיהם לשמות הנכרים.

שו"ת רבי עזריאל חלק ב-א"ע,ח"מ ומילואים סימן סח ד"ה ומש"כ באות

כי אין מבוכה יותר מכתיבת השמות בשמות שנתחדשו מיום ליום, ע"י שבעוה"ר צעירי הימים עוזבין מדת אבותינו שלא שינו את שמם ותופסים בשמות הנהוגות במדינתם בכל מקומות מושבותם אשכנז צרפת הגר ענגלאנד /אנגליה/ ועוד ועוד,

19.שינוי השם לחולה או לחוטא

מסכת ראש השנה דף טז/ב

אמר רבי יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה

שו"ע יורה דעה - סימן שלה

הגה. נהגו לברך חולים בבהכ"נ, לקרא להם שם חדש, כי שנוי השם קורע גזר דינו

לכאורה יש כאן ענין פסיכולוגי

ספר החינוך - מצוה שיא וענין שינוי השם הוא לפי הדומה כדי שיחשוב האדם כאילו הוא אדם אחר ויכשיר כל דרכיו, ובכל עת שיקרא יזכור זה ויתן לבו אל הענין.

רמב"ם יד החזקה הלכות תשובה פרק ב

(ד) מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח:

20.אך יש שהסבירו שעצם שינוי השם יש בו השפעה סגולית

ריטב"א על מסכת ראש השנה דף טז/ב

פי' שנוי השם שמשנה שמו שאינו האיש בעל העבירות כדי שלא יזכירוהו לרעה ובר מהכי דבטיל ונפיק מאצטגנינות דיליה כדרך שאמר באברהם:

שו"ת הרשב"א חלק ה סימן מח:

אמרו ז"ל (ב"ר מד, יב) באלו המזל גורם בעוד שמם כן. ובהשתנות השם ישתנה המזל. אברם אינו מוליד אברהם מוליד. שרי אינה יולדת שרה יולדת. וזה כענין האומר אין מזל לישראל. כי בהיות האיש צדיק פעמים ישתנה ענינו מחמת זכותו, או (בשמו) [בשינוי שמו] או בשינוי מקומו. וכאלו המזל כן מי שיקרא שמו כן, או מי שידור במקום פלוני, או שינהג [כך] יגיענו כן וכן, וצדקתו תגרום שלא יבא, וישנה את מקומו וינצל.

לחם משנה על הלכות תשובה פרק ב

וכל החמשה הוזכרו בדברי רבינו, השב צועק תמיד זו צעקה, ועושה צדקה וכו' זו צדקה, ומשנה שמו זו שנוי השם, ומשנה מעשיו זו שנוי מעשה, וגולה ממקומו זו שנוי מקום אע"פ דבגמרא אמרו דכל חד מנייהו סגי כלומר אדם שעשה תשובה בלבו ועושה צדקה אע"פ שלא התחיל לעשות שום מעשה טוב סגי וקורעין גזר דינו או כיון ששינה שמו אע"פ שלא התחיל לעשות שום מעשה טוב סגי כיון שכונתו טובה וכן כל הני. והכי מוכח מכל הפסוקים שהביאו דבצדקה קאמר וצדקה תציל ממות משמע דבצדקה לחוד מהניא, מ"מ כתב רבינו החמשה משום דודאי כולהו עדיף טפי ונהי דבכל אחד מהם מהני לקרוע גזר דין אבל התשובה הגמורה היא בהיות לו חמשה התנאים:

ב"ה שם האדם ומשמעותו

1.הקדמה.

· האם החלטה לקרוא בשם של ילד היא מקרית?

· האם חשוב איזה שם קוראים?

· האם יש לכך השפעה על החיים של הילד?

. בראשית פרק ב (יט) וַיִּצֶר ה' אֱלֹקִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ

2.האם זה קשה לקרוא שמות? וכי זה יותר מחכמת מלאכי השרת?

מדרש תנחומא חקת - פרק ו

רבנו בחיי על בראשית פרק ב פסוק יט

כי האדם הבין בחכמתו ושכלו טבע כל בהמה וחיה וקרא לכל אחת ואחת שם מעין הטבע והמדה שהכיר בה והאותיות שצירף בשמותיהן הכל לפי טבעיהן ומדותיהן, והנה היו שמות מושכלות, והנה שמו מבאר על מנהגו וטבעו ומה אחריתו,

3.שם מורכב מאותיות שיש להם משמעות עמוקה בלשון הקודש, ויחד נוצרת מהות

ספר התניא - שער היחוד והאמונה - פרק יב

4.ויש שמצאנו ששם מבטא מהות עתידית, מעין נבואה

בראשית פרק ה

אם כן יש בה מעין נבואה

וכך אברהם

בראשית פרק טז

(טו) ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל:

רש"י בראשית פרק טז פסוק טו(טו) ויקרא אברם שם וגו' - אף על פי שלא שמע אברם דברי המלאך שאמר (פסוק יא) וקראת שמו ישמעאל, שרתה רוח הקודש עליו וקראו ישמעאל:

5.כל כך חשוב השם , שאלוקים מתערב בענין זה

ספר בראשית פרק יז (ג) וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר:(ד) אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:(ה) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיך

וכך הוא מתערב בגורלו

וכן שינוי שם יעקב-ספר בראשית פרק לה (י) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל:

6.השם גדל או קטן לפי מעשיו-

ילקוט שמעוני יהושע רמז ג

7.השם הוא המהות המיוחדת של אותו פלוני .

וכך כתבו בשם האר"י שיש משהו של נבואה בפי ההורים ואז נרשם השם מתחת כסא הכבוד.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד ב

רות - מאי רות? אמר רבי יוחנן: שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות.

מנא לן דשמא גרים? - אמר רבי אליעזר דאמר קרא: +תהלים מו+ לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ, אל תקרי שמות אלא שמות.

8.זה גילוי שמיימי

9.השם יש בו כדי להשפיע על חיי האדם

מסכת יומא דף פג/ב

רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא, רבי מאיר הוה דייק בשמא רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא ,

אזל רבי מאיר ונטריה כולי יומא ואייתיה למחר אמרו לו הב לן כיסן אמר להו לא היו דברים מעולם

מהרש"א על ברכות דף ז/ב

שו"ת עשה לך רב חלק ז סימנים מט-נ-נא-נב

10.לכן יבדוק אדם בשמות איזה טוב איזה לא.

תנחומא האזינו ז ,

מדרש תנחומא פרשת האזינו סימן ז

לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע בראשית רבה פרשה לז ד"ה ז ולשם יולד

11.קריאה על שם הסבא פועלת על הסבא או על הבן?

הרב חיים דוד הלוי שו"ת עשה לך רב חלק ז סימנים מט-נ-נא-נב

"כתוב בספרים שנתינת שם על - שם נפטר עוזרת לתיקון נשמת הנפטר. מהו אותו תיקון".

הנה כי כן הכוחות של האבות טמונים בבנים,

12.לא לקרוא על שם רשע

שו"ת עשה לך רב חלק ז סימנים מט-נ-נא-נב

החשש לקרוא בשם אדם רשע מבואר בש"ס (יומא לח ב) מאי ושם רשעים ירקב (משלי י') א"ר אלעזר רקבובית תעלה בשמותם דלא מסקינן בשמייהו ע"כ.

13.מחדש הפני יהושע שרק שם שהוא עצמו שלילי אין לקורא בו]

פני יהושע על כתובות דף קד/ב

14.אדם ששמו לא טוב יעשה משהו להטיב גורלו

מלבי"ם

15.ישראל שמרו את שמותם במצרים ולכך נגאלו

מדרש רבה שיר השירים - פרשה ד פסקה כה

16.כמה חשוב שם עברי ולא לשנות לשם לועזי וזה מעכב את הגאולה

שו"ת מהרש"ם חלק ו סימן י

ב"ה ב' פנחס תרנ"ז

17.הוספה.

18.נתינת שם לועזי

שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן לה

אף שבעת שהתחילו לקרות בשמות הנכרים דשפת אשכנז הרי היו ודאי מפורסמים רק לשמות נכרים דבמדינת אשכנז, וכן מצינו שמות נכרים בספרדים שנלקחו מן הנכרים דמדינת ספרד, ומצינו גדול העולם מרבותינו הראשונים שנקראו רק בשם לעז דספרד הוא המ"מ שנקרא רבינו ווידאל, ובריב"ש מצינו שמות הרבה ומהן גם של גדולי דורו בספרד שהיו להם שמות דלעז של הנכרים של הספרדים ושל ערבים, ובודאי מתחלה צווחו ע"ז.

ולכן גם שמות האנגליים שבמדינותינו וכדומה בארצות אחרות שג"כ יש לצווח ע"ז, אבל לא ידוע הגבול עד כמה לנו לצווח.

, מ"מ אינו איסור דהא כל ישראל מדברים בלשון חול של האומות מזמן שגלינו בחטאינו בין האומות, ואף גדולי תורה וחסידי עולם לא דברו בלה"ק,.

שו"ת רבי עזריאל חלק ב-א"ע,ח"מ ומילואים סימן סח ד"ה ומש"כ באות

19.שינוי השם לחולה או לחוטא

מסכת ראש השנה דף טז/ב

אמר רבי יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה

שו"ע יורה דעה - סימן שלה

הגה. נהגו לברך חולים בבהכ"נ, לקרא להם שם חדש, כי שנוי השם קורע גזר דינו

לכאורה יש כאן ענין פסיכולוגי

רמב"ם יד החזקה הלכות תשובה פרק ב

20.אך יש שהסבירו שעצם שינוי השם יש בו השפעה סגולית

ריטב"א על מסכת ראש השנה דף טז/ב

מעשה שהיה כך היה: מראשית ימי מדינת ישראל, נדרשו אנשי שירות המדינה הנוסעים לחוץ לארץ בדרכוני שירות או דרכונים דיפלומטיים לשנות את שם משפחתם הלועזי לשם משפחה עברי או למצער להוסיף לעצמם שם משפחה עברי לצד שמם הלועזי. עם חקיקת חוקי היסוד ועיגונן של זכויות היסוד, נתעוררה שאלת חוּקיותה של דרישה זו.

מחקר היסטורי מעלה כי עוד בסוף המאה הי"ט ובראשית המאה הכ', שינו רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה את שמות משפחתם משמות לועזיים לשמות עבריים. אחד הראשונים לשינוי השם היה אליעזר בן-יהודה, "מחיה השפה העברית", ששינה את שם משפחתו מפרלמן לבן-יהודה בעלותו לארץ בשנת תרמ"ב (1882). גם דוד בן-גוריון (גרין) ויצחק בן-צבי (שמשלביץ'), כמו שאר חבריהם אנשי העלייה השנייה, שינו את שם משפחתם10.

משנתמנה יצחק בן-צבי לעמוד בראש הוועד הלאומי בשנת תרצ"א, פתח בפעולת הסברה נרחבת שמטרתה החלפת שמות המשפחה הלועזיים בשמות עבריים. בשנת תש"ד (1944), אף הכריזו ההנהלה הציונית והוועד הלאומי על השנה כ"שנת ההתאזרחות והשם העברי". מרדכי נמצא-בי, יועץ הסוכנות היהודית לענייני הג"א, אף פִּרסם באותה שנה חוברת מיוחדת שכללה דברי הנמקה "לעניין עקירתם של השמות הנכריים מתוכנו וחילופם בשמות עבריים".

עם קום המדינה, פרסם יצחק בן-צבי, נשיא הוועד הלאומי, ולימים נשיאה השני של מדינת ישראל, קול קורא בעיתונות העברית, "יהיו שמותנו עבריים!". עם שוך קרבות מלחמת העצמאות, ביקש דוד בן-גוריון, שהיה אחד מ"קנאי" הלשון העברית, לשכנע מספר רב של בני אדם להמיר את שמם הלועזי בשם עברי טהור. בפקודה שהוציא לחיילי צה"ל כתב, אמנם בלשון שאינה מחייבת: "רצוי שכל מפקד (ממפקד כיתה עד ראש המטה) יחליפו שמות משפחתם - במקרה שהם גרמניים, אנגלו סכסיים, סלביים, צרפתיים ולועזיים בכלל - בשמות משפחה עבריים, למען היות דוגמא לחיילים. צבא ההגנה לישראל צריך להיות עברי ברוחו, בחזונו ובכל גלוייו הפנימיים והחיצוניים"11.

הוראה דומה נכללה בחוזר משרד ראש הממשלה מיום 13.3.50, שקבע: "הננו מביאים לידיעתכם את ההחלטה הבאה של שר החוץ. משרד החוץ לא יוציא דרכונים דיפלומטיים או דרכוני שירות לאנשים בעלי שמות לועזיים, בין אם הם שמות משפחה או שמות פרטיים".

יש לציין כי גם בלא ההוראה הנזכרת, ניכרת בשנים שקדמו להקמת המדינה ומיד לאחר מכן מגמה כללית של אנשים, הן בשירות הציבורי הן מחוצה לו, להמיר שמות לועזיים בשמות עבריים טהורים. די לנו אם נביא לדוגמה את שמות ראשי מערכת הביטחון ושרי הממשלה הראשונה: יגאל פייקוביץ' - יגאל אלון; גולדה מאירסון - גולדה מאיר; פנחס לוביאנקר - פנחס לבון; ברנרד ג'וזף - דב יוסף, ועוד. עם זאת, רבים ממנהיגי המדינה החליטו לקיים את שמם הלועזי, כגון ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של המדינה, ושרי הממשלה הראשונה: אליעזר קפלן, משה שפירא ובכור שלום שיטרית. מעניין לציין כי רק מעטים מן השופטים שינו את שמותיהם, כגון: שופט בית המשפט המחוזי, נתן בר-זכאי (ברדקי), שופט בית המשפט העליון, הרב שמחה אסף (אוסובסקי). לעומתם קיימו רוב השופטים את שמותיהם הלועזיים, כגון: חשין, זילברג, גויטיין, אגרנט, דונקלבלום, זוסמן, ויתקון ואחרים.

לשם מילוי הוראת "שינוי השם", נתכוננה "ועדת שמות עבריים" שתפקידה היה להציע שמות עבריים לכל החיילים והמפקדים בצבא ההגנה לישראל. לצדה, פעלה ליד הוועד הלאומי וועד הלשון העברית "ועדת השם העברי" שיעצה לכל הפונים אליה בעניין המרת שמם לשם עברי. בהודעת נציבות שירות המדינה מיום 15.10.55 (הודעה מס' טז - 9), נקראו כל עובדי המדינה ששמם הלועזי הוא בעל צליל זר או קשה להיגוי בפי דוברי העברית לשנות את שמם. בדברי ההסבר שנספחו להודעה, נאמר כי השמירה על שם לועזי "אינה נאה לאזרח המדינה", ובמיוחד "אינה הולמת" את מי שתפקידו לייצג את המדינה. תופעה זו, קיום שמות לועזיים, כך נאמר בהודעת נציב שירות המדינה, חמורה במיוחד כשמדובר בממלאי תפקידים בחוץ לארץ, המייצגים את מדינת ישראל בפני ציבור רחב.

ביום 23.3.69, הפיץ סגן המנהל הכללי במשרד החוץ חוזר לכל הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה בנושא הענקת דרכוני שירות, והוא חזר בו על ההוראה, ולפיה: "לא יוענק דרכון שירות לאדם אשר אינו נושא שם עברי או בעל אופי עברי. טוען אדם, הנושא שם לועזי, שאינו רוצה לשנות את שמו, מתבקש המשרד האחראי לשליחתו לברר אתו סיבת סירובו. שוכנע המשרד בצדקת טענותיו, יודיע זאת במכתב הבקשה המופנה למחלקה הקונסולרית