משניות קהתי

ששה סדרי משנה הם יסוד תורה שבעל פה. אותם ערך רבי יהודה הנשיא שהיה מזרע דוד המלך וממשפחה ששמה כמה דורות בנשיאות, בשנת 200 לספירה לערך. רבי יהודה יצר קשרי ידידות מיוחדים עם הקיסר אנטונינוס שרחש לו כבדו גדול וחיבה עזה. את השלוה בזמנית הזו ביחסי ישראל – רומא, ניצל רבי יהודה לכינוס החכמים אליו לציפורי בגליל התחתון, ותוך שהוא ממלא את צרכיהם בקיומיים, למדו יחד ובררו מסורות שונות ביחס לכל הלכה, וכך נערכו המסכתות השונות של הש"ס הם ששה סדרי משנה. בעצם המשנה היא אינציקלופדיה רחבה הבנויה לא לפי סדר התורה אלא לפי נושאים. ששת סדריה הם, זרעים- על ברכות ועניני תפילה ומצות התלויות בארץ ישראל. מועד- עניני שבת ומועדים. נשים - על הלכות האשה קדושין וגיטין ועוד. נזיקין - על מתחים שנוצרים בין איש לרעהו ופתרונן. קדשים - על המקדש וקרבנותיו. טהרות - על דיני טהרה וטומאה והסתעפויותיהם.

במשך הדורות נכתבו פירושים רבים כדי להעמיק במשנה ולהבין אותה לאשורה. התלמוד עצמו הוא הפירוש הראשון למשנה. כמעט כל עיון תלמודי נקודת המוצא שלו היא המשנה. כלומר דברי האמוראים דנים בדברי התנאים שקדמו להם דיון שנעשה בכובד ראש ובכבוד והערצה עצומים לדברי התנאים. אחר כך מפורסם ביאור הרמב"ם [לפני 850 שנה], וביאור רבי עובדיה מברטנורא [לפני 450 שנה] וכן ביאור תוספות יום טוב' 'תפארת ישראל' 'מלאכת שלמה' ועוד. אולם בדורנו התווסף ביאור נפלא של הרב פנחס קהתי המכונות בפי כל משניות קהתי. תלמיד חכם זה באר את המשנה אחר שעבר על כל הפירושים שקדמו לו, בשפה קלה ובהירה המתאימה לבן דורנו. כמו כן כתב הקדמה לכל מסכת וכן הקדמה כמעט לכל משנה, שם באר את המושגים ואת העקרונות של המשנה. זכה פירושו, משניות קהתי , להיות מופץ בכל ישראל בכמה מהדורות. ישנה מהדורא רגילה גדולה מהדורא הכוללת את ביאור הברטנורא. זאת משום שפירוש הברטנורא מעיר את תמצית דברי התלמוד על המשנה. וכן מהדורא מוכרת של משניות קהתי כספרוני כיס בשתי מהדורות (כולל ברטנורא וללא ברטנורא). ביאורו פתח את עולם המשנה לרבים רבים שלימודה היה חתום בעיניהם. יהי זכרו ברוך של רבי פנחס קהתי זצ"ל, ואשריו שהותיר לנו פרי ברכה נפלא משניות קהתי .