ביקור חולים
ב"ה מצות ביקור חולים ערכה ושכרה
הקדמה. כולנו רוצים להיות בריאים ושמחים. אך לצערנו יש חולי בעולם. החולה סובל גופנית וגם נפשית. הוא מיוסר, מתעסק ומתאמץ לשוב אל החיים ואל השגרה.
האם נרוץ בשגרת יומנו? או ניתן תשומת לב ראויה לחבר ששוכב במיטתו?
זו המצוה היקרה ביקור חולים.
1.השם והנהגותיו, הוא המקור שלנו לחיקוי, אליו עלינו להידמות .
וכך אמרו חכמים
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד/א
'אחרי ה' אלהיכם תלכו' וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר 'כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא'?
אלא להלך אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא,
מה הוא מלביש ערומים דכתיב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים,
הקדוש ברוך הוא ביקר חולים דכתיב 'וירא אליו ה' באלוני ממרא' אף אתה בקר חולים
הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים דכתיב 'ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו' אף אתה נחם אבלים .
אם כן המקור למצוה זו היא בסיפור על התגלות ה' לאברהם,. ושם מלמד אותנו ה' כיצד לנהוג אנו עם החולים שלנו.
ספר בראשית פרק יח (א) וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם
רש"י וירא אליו - לבקר את החולה (ב"מ פו) אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו:
2.האם המצוה מן התורה או מדרבנן?
כתב הרמב"ם (פרק יד מה' אבל): מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ואלו הן גמילות חסד שבגופו שאין להם שיעור. ואף על פי שכל מצוות אלו מדבריהם, הרי הם בכלל 'ואהבת לרעך כמוך', שכל דברים שאתה רוצה שיעשו לך, עשה אותם אתה לאחרים. .
וראה בספר המצוות להרמב"ן (שורש א), שלדעתו מצות ביקור חולים היא מהתורה. ויתכן שגם הרמב"ם סבור כן.
3. אפילו גדול יבקר את הקטן-סיפור
מצוה על כל אדם לבקר חולים, ואפילו אדם גדול ומכובד, ילך לבקר את הקטן ממנו, כמו שמצינו שהקדוש ברוך הוא ביקר את אברהם אבינו ביום השלישי למילתו.
ומספרים על הגאון רבי משה מחבר ספר 'נזר הקדש', שהיה רב העיר קיידאן - עירו של החזון איש, והיה לומד חברותא עם החזון איש, ואף על פי שהחזון איש שהיה צעיר לימים ממנו, רב העיר לא היה חס על כבודו והיה לומד עימו.
והנה באחד הימים כאשר בא החזון איש ללמוד עם רב העיר, אמר לו החזון איש: כבוד הרב, יענקלה הפחח חולה, והנני מבקש שנלך שנינו ביחד לבקרו כדי לקיים מצות ביקור חולים!
אמר לו הרב: מה כבודו מדבר? הרי לא נהוג שרב העיר הולך לביתם של אנשים כלל, כי אין זה מכבוד התורה, [כך היה הנוהג בעיירות בחו"ל, שהרב לא היה הולך כי אם לחתונה ומברך את החתן והכלה, אבל לא היה הולך לביתם של אנשי העיר].
אמר לו החזון איש: יראה כבודו; אשתו של יענקלה אינה מעריכה את בעלה כראוי, ובגלל זה נוצר מצב בו החל השלום בית שלהם להיות רופף עד מאוד. ואם נלך שנינו לבקרו, הרי כתוצאה מכך, יהיה מזה רעש גדול שהרב בא לבקר את יענקלה, וכשתראה אשתו את הכבוד שחלק הרב לבעלה, אזי תנהג בו בכבוד הראוי לו, ויחזור השלום לביתם!!!
כששמע זאת הרב, הסכים ללכת עם החזון איש כדי לבקר את יענקלה, ואכן למחרת כל העיר רעשה מזה. ואשתו, כמובן, לא חדלה להתפאר בפני אחרים על כך שהרב חלק כבוד כזה גדול לבעלה. ומאז נעשה שם שלום בית... (זקניך ויאמרו לך)
4.מה כוללת מצות הביקור?
המילה ביקור מה משמעותה? לשון בקורת. כמו מבקר המדינה ששם לב לדברים הקטנים . כך המבקר ישים לב לצרכי החולה וזאת נלמד מרבי עקיבא.
זה מלשון בוקר , השחר עלה והאור מגלה את הפרטים הקטנים. בערב יש חושך ולכן ערב כי הכל מעורבב. בוקר – יש ביקורת והבחנה בין הדברים.
וכך מסופר על רבי עקיבא כך
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מ/א
מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, לא נכנסו חכמים לבקרו
ונכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו [טיטא את הבית] וריבצו [ רחץ את הרצפה] לפניו, חיה [ הבריא]
אמר לו 'רבי החייתני'
יצא רבי עקיבא ודרש כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים.
[ הרי שביקור אינו רק לבוא אלא לעשות ביקורת של בדיקה כיצד אני יכול להועיל לחולה בצד הגשמי והרוחני]
4.א האם זה ענין פרטי או צורך של הקהילה והציבור?
בקהילות ישראל היה נהוג להקים "חברת ביקור חולים" עם גבאים וסיוע כספי, לשים לב מי לא בריא ולשלוח אליו מבקרים כל פעם. כמו כן היה מקובל להקים "חברת לינת הצדק" שעוסקת בהלנה ואירוח של קרובי החולים הגרים במקום המרוחק מבית ההחלמה.
גם היום יש מקומות שקיימים בהם מוסדות כאלו.
5.יש חלק הכרחי נוסף למצוה זו
תפילה על החולה
קצור שו"ע - סימן קצג - בקור חולים: [ג] עִקַּר מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הוּא לְעַיֵּן בְּצָרְכֵי הַחוֹלֶה מַה הוּא צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת לוֹ, וְשֶׁיִּמְצָא נַחַת רוּחַ עִם חֲבֵרָיו, וְגַם שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ עָלָיו וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו. וְאִם בִּקֵּר וְלֹא בִּקֵּשׁ, לֹא קִיֵּם הַמִּצְוָה.
כיצד מתפלל?
(שבת יב ב) אמר ר' חנינא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו, צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל
(רש"י). שמתוך שכוללו עם האחרים תפילתו נשמעת בזכותם של רבים
(תורת האדם ע"פ שבת שם; טוש"ע שם ה).
וכשמבקש עליו רחמים – אם הוא לפניו, יכול לבקש בכל לשון שירצה; ואם מבקש שלא בפניו, לא יבקש אלא בלשון הקודש
לא מספיק לומר "תהיה בריא" אלא להוסיף תפילה, 'יהי רצון שישלח לך ה' רפואה שלמה'.
מצוה להתפלל בכל יום, על כל חולי ישראל שיתרפאו, ועל הבריאים שלא יחלו. ומי שמכיר חולה שזקוק לרחמי שמים, מצוה להתפלל עליו שיבריא, ובזה מקיים מצות ואהבת לרעך כמוך.
ואמרו רבותינו בתלמוד: כל מי שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש, הרי זה נקרא חוטא.
לפיכך הרואה מודעה ובה בקשה להתפלל על חולה מסוים, צריך להתפלל עליו בברכת רפאינו, או בשומע תפילה. או שיעמוד מיד, ויאמר פרק תהילים לרפואתו, ולאחר מכן יברך את החולה, וילך לדרכו.
6.האם צריך להזכיר את שם החולה?
אדם שמבקש רחמים על החולה, והחולה נמצא לפניו, אינו צריך להזכיר את שמו כשמברכו [ויש אומרים שאם מזכיר את שמו, עלול הדבר להזיק לחולה]. (
אומנם כשהחולה אינו נמצא לפניו, יש להזכיר את שמו בשעה שמברכו. וכן כשמברך את החולה דרך הטלפון, צריך להזכיר את שמו, מפני שאין זה נחשב שמברכו בפניו.
האם יש ערך לתפילה של החולה על עצמו?
ודאי והיא חשובה ופועלת יותר ממה שמתפללים אחרים עליו
כך אומר רש"י על תפילתו של ישמעאל החולה שאמו הניחה אותו בין השיחים
ספר בראשית פרק כא (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם:
רש"י את קול הנער - מכאן שיפה תפלת החולה מתפלת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל (ב"ר):
6.א האם יש קדימיות במצוה זו?
חולה עני קודם לעשיר כי לעשיר יש הרבה חברים שיבקרוהו.
חולה עני וחולה ת"ח יש להקדים את הת"ח
7.אם מותר לגר להתפלל לרפואת אביו הגוי?
גר צדק רשאי להתפלל לרפואת אביו הנכרי בחוליו. וגם רשאי לומר קדיש עליו לאחר פטירתו לעילוי נשמתו. והוא הדין לאֵם הגר צדק. וחייב לבקרם.
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קל
בגיורת שאמה הנכרית חולה אם רשאה לילך אליה ולבקרה עם בניה כבקשת האם ח' תמוז תשכ"ב.
הנה בדבר הגיורת שמתנהגת בדת ישראל והיתה מרוחקת מאביה ואמה הנכרים מעת שנתגיירה ועתה נחלתה אמה הנכרית ומבקשת שתבוא היא עם בניה לראותה כי מתגעגעת מאד לראות את נכדיה, ואף שיודעת הגיורת שמדין התורה אין לה שום שייכות עם הוריה מ"מ שואלת אם רשאה מחמת שחפצה חזק מאד כי יש לה כפי הטבע אהבה להוריה והיתה רוצה לעשות בקשתה בעת חוליה.
..דהוא מענין איסור כפוי טובה שמצינו בדברי אגדה שהקפיד הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון וכן על ישראל, וא"כ הוא דבר האסור השוה בין לישראל בין לבני נח
וענין מצות כבוד אב ואם הוא גם כדי שלא יהיה כפוי טובה
היוצא מזה שאף בלא חולי היתה רשאה לילך לפעמים רחוקים אם היה זה באופן שהוא כפוי טובה כשלא תלך, ורק להיות רגיל לילך לשם היה אסור אף לה כדי שתתרחק מהם ולא תחזור לסורה, ואת בניה היה ודאי אסור להרגיל לילך לשם כדי שלא יאכילום דברים אסורים. אבל עתה שאמה הנכרית היא חולה, לבד שמבקרין מפני דרכי שלום היא מחוייבת לילך לבקרה עם בניה מצד קצת כבוד אם ובזיון ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.
8.חלק נוסף במצוה לעודד ולשמח
העצבות והשעמום, מחמירים את מצבו הבריאותי של החולה, ולכן מצוה לספר לחולה סיפורים משמחים ומעודדים, כדי לשפר את מצבו ולרומם את רוחו.
ומי שיש באפשרותו ללכת לבקר חולים, ולרקוד לפניהם ולשורר להם שירים ותשבחות המשמחים את הלבבות, אשריו ואשרי חלקו, ושכרו כפול מאת השם.
הרמב"ם בספרו 'הנהגות הבריאות' כתב 'לספר לחולים סיפורים משמחים שירחיבו את נפשו וירחיבו את לבבו, ולחדש חידושים שיסיחו את דעתו ויצחק עליהם מהם הוא וכל חבורתו, ויבחרו לשמשו ולעמוד לפניו מי שישמח בו [החולה], כל זה מחויב בכל חולי'.
ואשרי האיש שמשתדל ללכת לבתי חולים בחגים כגון חנוכה ופורים וכיוצא בזה, ולשמח את החולים בהדלקת נרות חנוכה ובקריאת המגילה וכדומה, שעל ידי כך מרומם את רוחם ומחיה את נפשם ואשריו בעולם הזה ובעולם הבא
כתב בספר בית מועד (עמוד כה) לא יפה עושים אלו המבקרים אצל החולה, ונקהלים סביבו ומשוחחים ומפטפטים ביניהם בעליצות וקלות ראש, אלא צריכים לשוחח עמו ולהתעניין בשלומו, ולשאול אם נחוץ הוא לאיזה סיוע, ולבקש עליו רחמים ולצאת, ולא לנהל שיחות שאינן מענינות את החולה.
[ יש ערך גדול לליצן רפואי ובכלל לרוח טובה ועליצות שתעורר שמחה בליבו. או לספר לו דברים משמחים]
[כמו כן יכול קצת לשקר ולומר לחולה שהוא נראה טוב, והוא משתפר. כי המצב הנפשי משפיר על הגופני .
8.א. מה היחס לחולה מסוכן?
יש לנסות בדרך חכמה לעורר אותו לחשבון נפש, החיים לא ארוכים , ולעשות תשובה. בחכמה כדי שלא יישבר ליבו.
שו"ע יורה דעה - סימן שלח
(א) נטה למות, אומרים לו: התודה, ואומרים לו: הרבה התודו ולא מתו, והרבה שלא התודו, מתו, ובשכר שאתה מתודה אתה חי, וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. ואם אינו יכול להתודות בפיו, יתודה בלבו. (ואם אינו יודע להתודות, אומרים לו: אמור: מיתתי תהא כפרה על כל עונותי) (טור). וכל אלו הדברים אין אומרין לו בפני ע"ה, ולא בפני נשים, ולא בפני קטנים, שמא יבכו וישברו לבו:
(ב) סדר וידוי שכיב מרע: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שרפואתי ומיתתי בידך, יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלמה, ואם אמות תהא מיתתי כפרה על כל חטאים ועונות ופשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך, ותן חלקי בגן עדן, וזכני לעולם הבא הצפון לצדיקים. (ואם רוצה להאריך כוידוי יו"כ, הרשות בידו) (כל בו):
9.האם יש ערך ומצוה לבקר גם תינוק חולה שהוא ומוטל בעריסה? וכן לבקר חולה שהוא מחוסר הכרה שאינו יודע ואינו מרגיש שמבקרים אותו?
מאחר שחלק ממצות ביקור חולים היא בקשת הרחמים על החולה, אם כן ברור, שגם כשמבקר חולה שהוא קטן או מחוסר הכרה, מקיים מצות ביקור חולים, על ידי שמבקש עליו רחמים. ויותר מתעורר האדם לבקש רחמים על החולה כשהולך לבקרו ורואה את מצבו, מאשר מתפלל עליו בלי לראותו, ולכן מצוה ללכת לבקרו.
בספר דרך שיחה (עמוד סה) שכתב כן בשם הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, שההולך לבקר חולה מחוסר הכרה, יוצא בזה ידי חובת מצות ביקור חולים, והביא ראיה לזה מדברי הרא"ש בפירושו על התורה (פרשת וירא) שכתב, שאם בא לבקר חולה, והחולה היה ישן, קיים מצות ביקור חולים, כי יאמרו לו (לחולה) אחר כך שהיה אצלו המבקר, ויהיה לחולה נחת רוח מזה, והוא הדין שמבקר חולה מחוסר הכרה.
[ יש סרטון איך הזמר אברהם פריד מבקר את אהרן קרוב בהיותו מחוסר הכרה ופצוע קשה ושר לו שירי נשמה]
10.האם מצוה לבקר חולה שהוא רשע?
אם המצוה מגדר של ואהבת לרעך- אולי הוא לא בכלל רעך. אך נראה שיש חובה. ואדרבה הביקור אצו יש לוערך לשוחח ואולי לעורר את ליבו בשעה זו לפשפש במעשיו ותקן דרכיו.
באבות דרבי נתן (פרק מא):מעשה ברבי שמעון בן יוחאי שהיה מבקר את החולים ומצא אדם אחד שתפוח ומוטל בחולי מעים ואומר גידופין לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו: ריקה היה לך שתבקש רחמים על עצמך ואתה אומר גידופין? אמר לו: הקדוש ברוך הוא יסלקנו ממני ויניחנו עליך. אמר לו רשב"י: יפה עשה לך הקדוש ברוך הוא שהנחת דברי תורה והיית מתעסק בדברים בטלים. ע"כ. ומשמע שגם חולים רשעים היה מבקר רבי שמעון כדי להוכיחם ולהחזירם לדרך הישרה.
11.כיצד פועל הביקור על החולה?
במדרש ויקרא רבה (פר' ל"ד סימן א')
'אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה',' אמר רב הונא זה המבקר את החולה, שכל המבקר את החולה פוחת לו אחד מששים בחוליו.
אמרו לו, אם כן יעלו ששים לבקרו וירד עימהם לשוק?
אמר להם, ובלבד שיהיו אוהבים אותו כנפשם, ואף על פי כן מרויחין לו.
וכן חיזוק בריאותו הגופנית וגם הנפשית
וכן לעורר אותו לתשובה ושאין היסורין מקרה אלא מאת ה'
11.א.האם יש מצוה לבקר כאשר החולה נמצא בבית חולים, וישנם רופאים ואחיות שמטפלים בו במסירות ודואגים למחסורו?
הרב ציץ אליעזר כתב , שמדברי הרמב"ן עולה שעצם מטרת הביקור היא גם כדי שיבקש עליו רחמים, ועוד זאת, שמטרת מצות הביקור הוא גם בכדי שהחולה ימצא נחת רוח עם חבריו, ושני טעמים אלה קיימים גם כשיש מי שיטפל בצרכיו של החולה.
12. האם יש לביקור השפעה על המבקר?
תלמיד הרשב"א בספרו תורת המנחה (פ' וירא) שביאר, שטעם הדבר שצריך לבקר את החולה, משום שהקדוש ברוך הוא נותן יסורים לאדם כדי לכפר לו על עוונותיו, ורוצה להיפרע ממנו בעולם הזה החולף, כדי לזכותו לחיי העולם הבא הקיים לעד. וכשרואה המבקר את היסורים הבאים על חבירו לנקותו מעוונו, גם הוא יְרַא ויְחַת ויקח מוסר לשוב מדרכו הרעה, ולא יוסיף לחטוא עוד, כדי שלא יבואו גם עליו יסורים. [ כלומר החי יתן אל לבו ויהרהר בתשובה ]
עוד
מהר"ל- ספר נתיבות עולם א - נתיב גמילות חסדים - פרק ד
בנדרים (דף מ' ע"א) אמר רב יהודה אמר שמואל כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם ואם בקרו מה שכרו בעולם הזה?
'ה' ישמרהו ויחיהו ואושר בארץ ואל תתנהו בנפש אויביו'
ישמרהו מיצה"ר, ויחיהו מן היסורין, ואושר בארץ שיהיו הכל מכבדין אותו, ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו רעים כנעמן שרפאוהו מצרעתו, ואל יזדמנו לו רעים כרחבעם שחלקו מלכותו ע"כ,
ביאור זה מעלת ומדריגת המבקר את החולה, אשר ראוי אליו שיהיה ניצול מדינו של גיהנם כמו שהוא מבקר את החולה ורוצה להוציא אותו במה שאפשר לו מן המיתה וליתן אליו הויה, לכך ניצול מדינו של גיהנם, שאין הגיהנם רק מיתת הנפש כי הצדיקים אפי' במיתתן נקראו חיים רק המיתה הוא הגיהנם כמו שבארנו הרבה דבר זה. ולפיכך מי שהוא מבקר את החולה לתת אליו החיות והמציאות להחזיר אותו אל בריאותו ולפיכך ניצול מדינו של גיהנם שהוא עיקר המיתה.
האם כדאי שהמבקר את החולה יביא ילדיו איתו?
נאמר בספר בראשית (פרק מב פסוק א): "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים". וכתב רבינו שמואל בן חופני בפירושו על התורה (שם) שיוסף לקח את בניו עמו לשתי סיבות, האחת, כדי לבקר את יעקב כי ביקור חולים חובה. והשנית, כדי להקנותם את הברכות.
וכתב בספר עולם חסד יבנה (עמוד רעז) בשם המעבר יבוק, שמצוה לקחת עמו את בניו לבקר חולים לחנכם במצוות.
13.מי נקרא חולה?
ביקור חולים הוא באופן שצריך לעשות לו צרכיו, מחמת שאינו יכול לעשות כן בעצמו, מי שיש לו מיחוש או חולי קל שיכול לתפקד לבד, אינו בגדר חולה שמצוה לבקרו.
14.האם מותר לבקר חולה בשבת או בחג?
במסכת שבת (יב:), 'בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת'.
ופירש רש"י; שמכיון שהוא רואה את האבל או החולה מצטערים, לפיכך חששו שמא יבוא להצטער עימהם.
הרי"ף (שם) כתב, שהטעם לכך, מפני שחששו שיבוא לזעוק [ונפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן רפח ס"ט) שאין זועקים על שום צרה בשבת, אלא רק כשיש פיקוח נפש].
להלכה נפסק בשולחן ערוך (סימן רפז) שיכולים לבקר את החולה בשבת.
מכל מקום כתב שם השערי תשובה, שמי שיש לו אפשרות לבקר את החולה ביום חול, לא יפה עושה שהולך לבקרו בשבת.
( כתב השערי תשובה (שם), שמי שבימות החול טרוד, ובשבת שיש לו פנאי, הולך לחולה אוהבו שיודע בו שיש לו נחת רוח שהוא בא אליו לבקרו, מצוה קעביד, ואין לו להימנע מללכת בשבת ויום טוב.
15.האם אדם שמדבר עם החולה דרך הטלפון, מקיים מצות ביקור חולים ?
מצות ביקור חולים הסמיכוה בבבא מציעא (ל:) על הפסוק "והודעת להם את הדרך ילכו בה" - זו ביקור חולים.
רבותינו הזכירו ענין 'הליכה' במצות ביקור חולים, כי על ידי הליכתו אצל החולה, עומד מקרוב על צרכי החולה להושיט לו כל עזרה אפשרית, אם חסר לו דבר מאכל או משקה או תרופות, או שעוזר לו בעצה נכונה ונבונה, או בנקיון הבית וכדומה. ואפילו אם החולה שוכב בבית חולים וישנם רופאים ואחיות המטפלים בו במסירות, בכל זאת מצוה להכנס אליו לבקרו ולעודדו ולחזקו.
ועוד, שעל ידי ביקורו באופן אישי את החולה, הוא מתרשם ומתפעל יותר ממצב החולה, שאינה דומה שמיעה לראיה, ומתעורר לבקש עליו רחמים בכל לבו,
לכן כתב הרב עובדיה יוסף, בשו"ת יחוה דעת (חלק ג סימן פג), שאם יכול ללכת לבקר החולה בעצמו, אינו יוצא ידי חובת המצוה בשלמותה על ידי הטלפון או על ידי מכתב. ואף שבקשת רחמים על החולה יכולה להיות אפילו שלא בפניו, כגון שעושה לו תפלת 'מי שבירך' במנין של עשרה אנשים, מכל מקום נראה שהתפלה בפני החולה יותר מקובלת.
ולכן השואל לשלומו של החולה דרך טלפון, אינו יכול לקיים מצות ביקור חולים בשלמותה על ידי בקשת רחמים, מכיון שצריך לברכו ולהזכיר את שמו. ורק אם אינו יכול לבקר החולה בעצמו, מוטב לטלפן או לשלוח אליו מכתב לחזקו ולעודדו בדברים.
16.ליד החולה יש ענין לשבת ולהיות בצורה מכובדת
הנכנס לבקר את החולה, צריך להתלבש בבגדים מכובדים, כדרך שרגיל להתלבש כשהולך לבית הכנסת או כשנכנס לאדם מכובד, מפני כבוד השכינה השורה מעל מיטתו של החולה.
ויש לשבת ליד החולה בהכנעה וביראת כבוד, משום כבוד השכינה הנמצאת שם
שבת (יב:) - הנכנס לבקר את החולה, מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה.
רש"י; שמתעטף מאימת השכינה, כאדם היושב באימה ואין פונה לצדדים.
17.האם צריך / מותר לבקר אשה?
יש אומרים שמותר לאיש לבקר אשה חולה, וכן מותר לאשה לבקר גבר חולה, כשיש במחלקה עוד אנשים ואין חשש של איסור יחוד.
ויש אומרים שאין לאיש לבקר אשה וכן אשה לא תבקר איש, מפני שיש בזה חוסר צניעות, ורק אם הולכים לבקר קרובי משפחתה שמותרים ביחוד כגון אח ואחות וכיוצא בזה, יש להקל בדבר.
ומאחר שבעניני צניעות תמיד ראוי לחוש לדברי המחמיר, לכן רצוי להימנע מלבקר ישירות את החולה, ובמקום זה ירימו טלפון, ויקיימו בזה מצות ביקור חולים ללא שום חשש איסור.
18. לבקר גוי
אדם שיש לו ידיד גוי שחלה ושוכב בבית חולים, וברצונו לבקרו משום דרכי שלום, מותר לו ללכת לבקרו.
המותר לכהן לבקר את חברו החולה בבית חולים?
אסור לכֹּהנים להיכנס לבית חולים כדי לבקר את החולה, מפני שעל פי רוב, מצוי בחדרי הקירור נפטרים שגורמים טומאה לכל הבית חולים.
ורק אם חדר הקירור נמצא בבנין נפרד מבית החולים, וברור לכהנים שאין בבית חולים אברים של מתים וכדומה, רשאים להיכנס לשם.
אסור לכהן להיכנס לאהל שבו נמצא המת, ובודאי שאסור לו לגעת בו. ולמדים זאת מן הפסוקים "לנפש לא יטמא בעמיו" (ויקרא כא, א). ומאחר שמצוי מאוד בבתי חולים שעלול להיות שם מת או אפילו איבר מן החי שנחתך בניתוח, לכן אסור להם להיכנס לשם, מפני שהבניין מאהיל על הטומאה.
מסופר, על הגאון רבי שלום הכהן שבדרון זצ"ל, שבזמן שאשתו הייתה בבית החולים, גם ברגעיה האחרונים לפני פטירתה, לא נכנס עם בנו לבקרה, כיון שהיה כהן, וחשש לטומאה הנמצאת שם, ורק הבנות ושאר בני המשפחה שלא היו כֹּהנים, נוכחו בשעת הפטירה.
ועל כל פנים, כתב בספר זכרון מאיר (עמוד 75), שאם אי אפשר לברר אם יש מת בבית החולים, יש מתירים לכהן להכנס לשם כשיש צורך גדול, כגון שהרופאים אומרים שזה יהיה לתועלת החולה, או שהחולה מבקש ממנו שיבקרו, ויש חשש לטירוף הדעת וכדומה. . וכן אם הביקור נוגע לשלום בית ולשלום המשפחה.
20.ביקור חולה שהיה ביניכם איבה?
שני אנשים שהיתה מריבה בניהם ונעשו שונאים זה לזה, ולאחר מכן נפל אחד מהם למשכב ונעשה חולה, יש אומרים שאין לשונאו ללכת לבקרו, מפני שהחולה עלול לחשוב ששונאו שמח לראותו במצב כזה, ועלול לבוא לידי צער.
ועל כן אם ברצונו ללכת לבקרו, ישלח שליח שישאל את החולה האם הוא מרשה לו לבוא לבקרו, ואם החולה יסכים לכך, רשאי ללכת אליו ולהתפייס עימו, ולהתפלל עליו שיבריא
21.ביקור חולים במחלה מדבקת
יש אומרים שאין לבקר חולים שיש להם מחלה מדבקת, אלא ידברו איתם דרך טלפון, וישאלו לשלומם ויברכו אותם, ובזה יצאו ידי חובתם.
ויש אומרים שיש מצוה ללכת לבקר חולים שיש להם מחלות מדבקות [ולא להסתפק בשיחת טלפון], וזכות מצות ביקור חולים, מגנה על המבקרים שלא ידבקו במחלה.
היו מקומות [ כך בפנקסי הקההלה הפורטוגזית בהמבורג לפני 400 שנה] שתיקנו שיבקרו אותם אנשים בתשלום, עם זהירות מהידבקות.
אף שבדרך כלל לא נוטלים שכר על הביקור אך על ביקור כזה כן יטלו שכר
סיפור
מסופר בגמרא על רבי יהושע בן לוי שהיה מטפל באנשים שהיה להם מחלה מדבקת. כשהגיע זמן פטירתו, הגיע אליו מלאך המות כשסכינו שלופה בידו. ביקש ממנו רבי יהושע שיראה לו ברגעיו האחרונים את מקומו בגן עדן. הסכים לכך מלאך המות, אך לפני שלקחו לשם, פנה אליו רבי יהושע ואמר לו שישאיל לו את סכינו, מפני שמתיירא הוא ממנו. הסכים המלאך ונתן לו את סכינו, ולקחו לגן עדן.
כשהגיעו לגן עדן, הגביה אותו מלאך המות והראה לו את מקומו. כשראה רבי יהושע את מקומו, מיד קפץ ונכנס לשם בעודו חי, וכשניסה המלאך להוציאו משם, נשבע רבי יהושע שלא יצא משם. ומאחר שמימיו לא עבר על שבועתו, וכך זכה ליכנס חי לגן עדן.
לאחר זמן מה, הגיע זמן פטירתו של רבי חנינא בר פפא וביקש גם הוא ממלאך המות להראות לו את מקומו בגן עדן? אך מלאך המות סירב. אמר לו רבי חנינא: וכי יש דבר בתורה שלא קימתי? אמר לו מלאך המות: האם טיפלת בחולים שמחלתם מדבקת כמו שנהג לעשות רבי יהושע בן לוי?! ולכן לא זכה רבי חנינא למה שזכה רבי יהושע. (כתובות עז:).