נפש החיים

נפש החיים. זה שמו של הספר המופלא החצי קבלי שכתב רבי חיים מוולוז'ין. רבי חיים היה תלמידו הגדול של הגאון רבי אליהו מוילנא. בדור זה של תסיסה רבה מול החסידים היה רבו מן המתנגדים לחסידות. זאת מתוך חשש להיסחפות יתר אחר כמה מסממני החסידות שהודגשו מאוד כמו הערצת הצדיק, שמחה שאולי תבוא על חשבון לימוד התורה ועוד. היו מתלמידיו של הגר"א שנשלחו על ידו אל ארץ ישראל, לחזק בה את הישוב בתורה ובעמל כפיים. אמנם רבי חיים הושאר שם בארץ ליטא והקים ישיבה מפוארה, ישיבת וולוזין. עמל התורה ושקדנות תלמידיו בישיבת וולוז'ין היו לשם דבר.

הספר נפש החיים, מעביר בסגנון למדני אך מלא רגש ופאתוס, את היחס הנכון אל התפילה ואל לימוד התורה. בתחילה הוא מבאר את היחס שלנו אל אלוקים, את היותנו בצלמו והמשמעות הגדולה של ערך האדם לפעול בכל ההוויה על ידי מעשיו. אחר כך מאריך בחשיבות התפילה בכוונתה ובערך כל מילה, שלא נוסחה כלאחר יד חס וחלילה, אלא כל מילה נוסחה עם כוונות עמוקות של אנשי כנסת הגדולה. שער רביעי מוקדש לשגב של עמל התורה, מה נחשב לימוד לשמה, לשם התורה לשם ידיעתה בריכוז ובעמל. וכן כמה פועלת היא התורה להחיות את כל ההוויה. אחד מחידושיו הוא שאם רגע יחדל לימוד התורה בכל העולם הרי הוא יקרוס ויתבטל כרגע. כי חיי עולם וחיותו של העולם נטע בתוכנו בלימוד התורה שלנו.

ספר זה משלב מקורות בתלמודים, במדרשים וכן הרבה מספר הזוהר ומספרי קבלה נוספים. הספר חושף את גדולתו של המחבר רבי חיים מוולוזין, שידיו רב לו לא רק בנגלות התורה אלא גם בנסתרותיה.

כל מי שלומד בספר זה חש לא רק שידיעותיו מתרחבות אלא שהמוסר ויראת השמים חודרים וממלאים את חדרי לבבו.