פרשת חיי שרה מסרים ורעיונות מן הפרשה

ב"ה                        פרשת חיי שרה מסרים ורעיונות העולים מן הפרשה

א.   הפרשה נקראת חיי שרה ובעצם מיד בפסוק השני כבר מסופר על מותה ? היתכן?

אפשר לומר שחייה ממשיכים ברבקה , שממש נכנסה "לנעליה" רוחנית. וכל הברכות שהיו בימי שרה שבו בבוא רבקה.

ואפשר לומר שצדיק באמת אינו מת, חייו והשפעתו ממשיכים גם בגנזי מרומים

 ואפשר שרכישת חברון, לא רק כבית עלמין אלא כמקום חיים לדורות חיים שכאן יקימו את ביתם, חיים אלו נזקפים לזכותה , דרכם היא 'חיה'.

ב.     סיפור הקבורה , הדיון וההתמקחות, בין אברהם לעפרון, איזה מסר עולה ממנו?

אפשר שעפרון מציע בחינם, באמת הפנימית כי קבורה במבט של גוי אין לה אלא ערך של כיסוי, העלמה שלא יירקב ויסריח. אבל במבט של אברהם, קבורה היא דבר נעלה בכל מקום ועוד יותר בארץ ישראל. קבורה היא כעין גניזה של הגוף עד בוא זמנו לקום לחיים .לכן עם ישראל מתאמץ להביא את מתיו לקבר ישראל , ולא מתעייף לחפש את נעדריו גם אחר עשרות שנים כמו  הצוללת דקר ועוד.  העולם תמה עלינו, כי פער מהותי בינינו לבין המבט הנכרי השטחי על הקבורה וערכו של הגוף. וכבודו גם אחר המוות.

ג.     האם נתינת 400 שקל כסף מצד אברהם אינה נפילה בפח עיסקי שטמן לו עפרון?

ההפך. יש כאן גאונות מצד אברהם. עפרון לא מבין מה ערך בשדה טרשים. והוא במחיר המופרז בעצם מצליח להתפטר מאדמה סלעית לא מתאימה לחקלאות. אך אברהם מצידו שמח מאוד שלא קנה רק מערת קבורה אלא שטח גדול שיוכל להיות לא רק בית קברות אלא בית לחיים, ישוב וממנה צמחה חברון – בירת מלכות דוד. וכך נאמר

ספר בראשית פרק כג (יז) וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב:(יח) לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה..

ד.     חיפוש אשה ליצחק. מה כבר יש הבדל בין בנות כנען לבנות חרן הרי אלו ואלו מאמינות בהבלי פסלים, אז מה כבר ההבדל? למה מתעקש אברהם שילך דווקא הרחק לחרן ומשם יביא אשה?

מבאר כלי יקר על בראשית פרק כד פסוק ג, שאמונה טיפשית בפסלים, זה דבר שניתן להתגבר עליו על ידי הסברה אמונית נכונים ומשכנעת.

 אבל המידות של הנפש, זה עמוק מאוד  בגנים, זה טבוע עמוק וקשה מאוד לשנות מידות קלוקלות. בנות כנען כמו הגברים היו מקולקלים במידות, וזה הרי עיקר האישיות. ולכן דורש אברהם שהאשה לא תהיה חלילה מכנען אלא מחרן דווקא .

ה.     כתוב בתורה, 'לא תנחשו' כלומר לא לתלות דברים במקרים שונים. כגון אם תעבור חתול שחור- אני לא יוצא לעבודה , ואם לבן- אצא. זה ניחוש ואסור. אם כן כיצד מנחש אליעזר ואומר אם אני יגיד כך והבת תגיד כך אז זה שידוך הגון ואם לא – אז לא. המותר הדבר?

מבאר הר"ן שכאן זה לא היה ניחוש אלא מבחן אופי על טוב ליבה וחסד אישיותה

            חדושי הר"ן על חולין דף צה ע/ב

הניחוש שאסרה תורה הוא התולה את דבריו בסימן שאין הסברא נותנת שיהא בהם גורם תועלת לדבר או נזק הם מדרכי האמורי, אבל הלוקח סימנין בדבר שהסברא נודעת שהן מורין תועלת הדבר או נזקו אין זה נחש ולפיכך לקח סימן לעצמו שאם תהא כל כך נאה במעשי' ושלמה במדותיה עד שכשיאמר לה הגמיאני מעט מים תשיבנו ברוח נדיבה שתה וגם גמליך אשקה אותה היא שהזמינו מן השמים ליצחק.

ו.      למה אליעזר פונה אליה בבקשת שתיית מים אחר ששאבה את המים ולא לפני שירדה לעין כמו שכתוב ספר בראשית פרק כד  וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל:(יז) וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ:

מבאר 'בית הלוי' דבר נפלא. הוא רצה לבחון לא רק את חסדה אלא גם את רגישותה לזולת ואת חכמתה. אדם  גם צמא שותה  מעט ליטר או קצת יותר. הכד הוא גדול. ואין כוס אלא שותים ממנו. הוא רצה לבקש ממנה אחר שתשאב, לשתות מעט ואז יבחן מה היא תעשה ביתרת המים. אם היא תקח לביתה,  סימן ששכלה לא טוב ואינה חכמה כי אולי יש מחלה בפיו של האדם הלא מוכר ואיך תביא מים כאלו לביתה.? ואם היא תשפוך אותם ותמלא שוב, הרי היא ממש מביישת אותה והיא חסרת רגישות  כי בשפיכה זו היא כאילו אומרת לו – הפה שלך מלוכלך.  לכן ברירת המחדל הנכונה שהיא תאמר 'גם לגמליך אשקה' כך היא משתמשת במים שנותרו לגמלים ואחר כך תשאב שוב לביתה. ואז יוברר שהיא גם חכמה, גם רגישה , וגם בעלת חסד.

ז.       איך יתכן שאחר כל המאמץ הגדול שעשתה להשקותו ואת כל 10 גמליו ועבדיו, הוא עדיין מתלבט אם אכן היא האשה המתאימה ליצחק או לא?  ממש מוזר , וכפי שנאמר ספר בראשית פרק כד  (כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו:(כא) וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְדֹוָד דַּרְכּוֹ אִם לֹא:

מסביר המלבי"ם נפלא. אם נבוא למסעדה והמלצר יתנהג מאוד באדיבות ובחיוך וביד רחבה. האם נסיק שהוא איש עם מידות של חסד? לא. כי הוא עושה כן ואחר כך יגיש חשבון+ טיפ.

לכן גם כאן הוא חשש שאולי בסוף תבקש תמורה על כל המאמץ ואז יתברר למפרע שהיא כלל לא מיוחדת וכל טורחה אינו חסד אלא הצדה למטרת רווח. לכן המתין

 אבל לבסוף כשראה שהיא סיימה לשאוב, ואחר כך שואבת לביתה והולכת בלא לומר מילה, אז הבין כמה היא  כן מתאימה והוא קורא לה ומעניק לה תכשיטים.

ח.     באיזה סיטואציה פוגשת רבקה את יצחק?

נאמר על יצחק ויצא יצחק לשוח בשדה. היה אז יצחק בעת התפילה. תיקן מנחה.ופניו אל הר המוריה. וידיו פשוטות בתפילה אל על.

אבן עזרא מסביר 'לשוח - ללכת בין השיחים' כלומר הוא מתבודד ומהרהר בקדושה בחיק הטבע.

רשב"ם מסביר 'לשוח-לטעת אילנות [ שיחים] ולראות ענייני פועליו.

 כלומר היה עסוק יצחק בישוב ארץ ישראל, ומתוך מפגש קדוש זה – הם נישאו.