ספרי קודש בבית - קדושה בבית

אחת המצוות בתורה ובעצם המצווה האחרונה , היא  לכתוב ספר תורה וכפי שכתוב לקראת סוף ספר דברים "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" והכוונה לספר התורה שכולה בבחינת שירה.. האם  החובה היא באופן חד משמעי, לכתוב ספר תורה כפי שאנו מכירים, העשוי קלף ואותיות של דיו? ומי שלא עשה כן לא מקיים את המצווה? מה עוד שלא כל אחד מצויות המעות בכיסו , שכן מחירו של ספר תורה , יקר מאוד בערך 150000 ₪.

ישנם חכמים, כמו רבנו אשר [הרא"ש] [בן המאה ה12 למניינם] שסברו שמגמת מצווה זו היא להרבות לימוד תורה, לכל יהודי קטן כגדול, עד שנהיה בבחינת  "וכל בנייך לימודי ה'". לפיכך כתיבת ספרי לימוד של תורה שבעל פה הוא  מהווה קיום למצווה זו. וכן אחר המצאת הדפוס, רכישת ספרי קודש  שיהוו לא רק סימן היכר לבית יהודי, אלא מקור לימוד והשראה, מקור לבנין התשתית החינוכית  והתרבותית של הבית, כל זה הוא חלק מהמצווה הזו, של כתיבת ספר תורה.

ידוע פועלו של הרבי מליובביץ' שיש עניין לרכוש ספרים כדי להוסיף בבית קדושה.

בכל דור נכתבים ספרים חדשים, לא מפני שהספרים הקודמים אינם נכונים, אלא לכל דור יש את הסגנון המדבר אל ליבו. את קו המחשבה החודר ומעורר.

בדורות הראשונים בהם היו הספרים יקרי המציאות, ואילו עתה בדורנו ספרים מחירם שווה לכל נפש. ודאי יש לכך סיבה מכוונת בהשגחת ה' כדי שלא תשתכח התורה מישראל. וכך כתב רבי נחמן מברסלב, אולם הוא מדגיש את העיקר והוא להגות ולעמול בספרים ושלא להשאירם בבחינת "קישוט" בלבד.

רבי נחמן מברסלב - ספר שיחות מוהר"ן אות - יח

פעם אחד ספרנו עמו מענין הדפסת ספרים שבדורות הללו נתרבו מאד בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים. וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו':

ואמר רבנו, זכרונו לברכה: כי אמרו רבותינו ז"ל (שבת קל"ח:) 'עתידה תורה שתשכח מישראל', על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד, כדי שלא תשכח התורה על ידי ריבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד. אבל זה אין יודעים שכשאין לומדים התורה אין מועילים הספרים כלל.