פשר חלוקת עם ישראל לשבטים

ב"ה

מה פשר חלוקת עם ישראל לשבטים?

עם ישראל מתחיל עד יעקב ואחר כך 12 ילדים שבטים

מי שעוקב אחר השתלשלות פרשת ויצא רואה שהכל היה לכאורה בדייעבד

הוא סבר לשאת את רחל [ ולא ידע שיש לה קשיים הולדה]

1ספר בראשית פרק כט (יח) וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה

אחר כך רימו אותו וקבל את לאה

2. ספר בראשית פרק כט

(כד) וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה:

(כה) וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי:

(כו) וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה:

(כז) מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת:

(כח) וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה:

גם כניסת זילפה עם לאה זו תרמית

3.מלבים .ויתן לבן, וזה היה ג"כ שלא ירגיש יעקב שהיא לאה כי זלפה הקטנה מבלהה היתה מוכנת לרחל:

ואחר כך מקבל גם את בלהה,

האם הוא שמח במצב?

לא ברור

ביהדות שתי נשים זה לא רצוי

אהבה צריכה להיות מוחלטת

כל המצבים של נישואיים עם שתי נשים לא עלו יפה במיוחד

יעקב מקבל את הכל באהבה

ונולדים לאט לאט 12 ילדים ודינה.

האם כך היה צריך להיות?

או שהכל בגלל רמאות לבן?

לא. כבר ידעו האמהות בנבואה[ לא ברור אם יעקב ידע] שיוולדו 12 ילדים

4.מסכת ברכות דף ס/א

ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה מאי ואחר אמר רב לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבע מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנאמר ותקרא את שמה דינה.

נראה שלבן הרשע, שדבריו הפכו להיות חלק מהתורה ממש

הוא בעצם שליח ה' להוביל מהלך פלאי בלי שהוא ידע שהוא שליח

מריבות

בגידול של האחים גם כן יש סיבוכים

כשם שיש מתח בין לאה ורחל

5.ספר בראשית פרק ל וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָה

ואפילו קוראת לבן בלהה נפתלי

6. ספר בראשית פרק ל (ח) וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי

7.רד"ק נפתולי אלהים, חזוקים גדולים נתחזקתי עם אחותי, כאדם הנתפש עם חבירו ומתחזק עמו לראות מי יכול מחבירו ומי יפיל את חבירו, ומסיעים ומסבבים זה את זה

והמתח ממשיך עם בילדים

8. ספר בראשית פרק לז

(ב) אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:

9.רש"י את בני בלהה - כלומר רגיל אצל בני בלהה לפי שהיו אחיו מבזין אותן והוא מקרבן:

10.ספר בראשית פרק לז

(יט) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא:

(כ) וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו:

[ ודאי הכל סובב כדי שמשפחת יעקב תרד למצרים ויווצר עם ישראל]

הכל מעצה עמוקה של אותו צדיק בברית בין הבתרים

אך זה מופיע דרך מריבות

האם מריבות בין ילדים זה טוב?

במידה מסויימת כן. כל אחד מברר את מקומו במערך הכללי.

המריבות מהוות עבור הילדים "בית-ספר לחיים". ילדים נזקקים למריבות כדי לבחון את כוחם בחברה וכדי ללמוד להכיר את הדרכים החלופיות למריבה: התחלקות, פשרה, ויתור, תקשורת, שיתוף פעולה ועוד. לכן אין טעם לבלום את מריבות הילדים על הסף.

אם נכיר בחשיבות המריבות להתפתחות התקינה של הילדים, יקל עלינו להיות נוכחים במריבות ולמעט בהתערבות, מבלי להרגיש שאנו שומטים מידינו את רסן החינוך והמשמעת. עם זאת, לא הוצע בחוברת זו שנימנע לחלוטין מלהתערב במריבות ילדינו. הצענו להתערב רק במקרים מיוחדים:

עם ישראל מורכב מגוונים שונים

מתוך התורה הגואלת / חלק ב / חומש בראשית / פרשת וישב / מוצש"ק פר' וישב - כ"ד כסלו התשל"ב

האדם מורכב מאבר שהנשמה תלויה בו ושאין הנשמה תלויה בו, אבל ח"ו, השני אינו שייך לגוף ? אבל מדרגות וחשיבות. בתורה עצמה - המון מדרגות. מדרגות והבחנתן אינן ח"ו פרוד, אלא הבחנה בלבד. כל מי שמפריד בין חלקי התורה, הרי הוא מופרד מנשמת התורה, מן התוכן הפנימי החי של התורה, ומפריד ומנתק עצמו מרבש"ע נותן התורה. כמו כן, ישראל שייכים לעולם כולו, לאנושיות כולה, אבל יש להבחין,בין חלקי הגוף השונים וישראל שייכים לעולם כולו בערך של "לב בין האומות". גם בתוך עם ישראל - "איש על. מחנהו ואיש על דגלו", לכל אחד ואחד. מקומו הנכון.

11.שיחות הרב צבי יהודה על התורה / ויצא / סדרה ב - תשל"ד / 7.שנאת השבטים

צריך להתבונן על סיפור העובדות (המסופרות בתורה על יעקב ובניו), מתוך הגישה היסודית שאצל יעקב אבינו מתחיל העיסוק הממשי בצבור, ברבים. לעומת היסוד הגרעיני של אברהם אבינו, אצל יעקב יש כבר בית ומשפחה, יש כבר "מנין". בתוך המשפחה הזאת מופיעים סיבוכים: מעשה ראובן 53 ומחלוקת בין שבטי לאה לשבטי רחל. סיבוכים על גבי סיבוכים. אבל מתוך כל הסיבוכים האלה צריך להתגלות כל הסדר וכל הבנין הגדול. יש להתרגל להתבונן בגדלות בכל הדברים הגדולים האדירים והיסודיים האלה. על-פי-רוב קוראים אותם בשטחיות: הבנים היו בעלי קטטות וכו'. אבל יש מקום להסתכל יותר בגדלות ויותר בעמקות, ולהבין שעוסקים כאן ביצירת עם ישראל. "עם זו יצרתי לי" 54 צריך להיות נוצר מכל שבטי ישראל. לכל חלק של עם ישראל, לכל שבט מישראל, יש אבן שלו, דגל שלו, כח שלו, נשמה שלו; ורק כולם יחד מהווים בנין שלם. כשם שלכל אחד מאיתנו יש לב, מח, עין ואוזן, וכל אחד צריך להופיע בענינו המיוחד הלב צריך להיות לב ולא רגל, והמח צריך להיות מח ולא עין, וכשכל אחד מתגלה בתפקידו, הם מהווים ומקיימים כולם יחד את הבנין השלם, כך משפחת יעקב צריכה להתגלות בצורה של בנין שלם הבנוי משנים-עשר חלקים. כשכל חלק מופיע בכוחו המיוחד, "איש על מחנהו ואיש על דגלו" 55, אז כולם ביחד מהווים דבר שלם.

נכון שבפרשת וישב, אנו נפגשים בגילויי שנאה הנראים נוראים, אבל יש מקום להתרומם ולהבין שמדובר בדברים גדולים, בדברים אלוהיים. אנו עוסקים בהכנה לבנין בית ישראל, בנין הבית הגדול הזה, האורגניזם הגדול הזה. האורגניזם של כלל-ישראל צריך להיות נבנה ומבונה מתוך סידור כל הכוחות ביחד. יש ענין שכל כח ישתלם בתפקידו המיוחד. העין צריכה להיות עין ולא לב. הספציפיות חייבת להופיע בכל תוקפה. זה צורך אלוהי, צורך בנין העולם. חייב כל כח לומר: " אני ולא אתה! אני מתבטא בביטוי הזה ולא אתה". זה לכאורה מתגלה כשלילה, כשנאה, כרצחנות, אבל יש להתרגל לראות את הדברים הגדולים והאלוהיים הפועלים בבנינו של עולם, ביצירת האומה הישראלית. יש ביטוי בדברי הקודש של ה"אור החיים": " אשרי עולם שאומה זו בתוכו" 56. אשרי העולם שאומה זו הולכת ונוצרת ומסתדרת בתוכו. והיא צריכה להווצר מתוך זהירות בשמירת התפקידים 57.

יש בענין זה ביטוי חריף בגמרא הקשור לתפקידים השונים בבית-המקדש. "כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם" 58. חלק מן הלויים היו משוררים וחלק מהם שוערים, אמר אחד לשני: "בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים, ולא מן המשוערים" 59. הזהר! אני מן השוערים ואתה מן המשוררים, ואין להחליף את התפקידים 60. בלבול התפקידים, היא סכנת נפשות 61. כמו-כן, יש תפקידים מיוחדים לחלקים השונים של כלל-ישראל, לכל שבט תפקיד מיוחד. ראובן צריך להיות ראובן ולא שמעון. צריך לשמור שלא תטושטש ההבחנה בין שבטי לאה לשבטי רחל, ואז מתברכים: "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל" 42. כשהיחוד של כל שבט מתגלה בחריפות, עד כדי שלילה - אז מופיעה האחדות המקורית הגדולה בכל האורגניזם.

יעקב מזהה בכל אחד את יחודו

ולכן מכוון כל אחד במקום אחר ליד מיטתו

בכולם יש סגולה ללא פסולת כמו שהיה קודם לכן

קרבנות הנשיאים שווים אך שונים בכוונה

יש בהם מכנה משותף של חשיבות אמנם כל אחד וכוונתו ויחודו

כל שבט היתה לו אבן שונה

ודגל שונה

ונחלה שונה

12. מדרש רבה במדבר פרשה ב פסקה ז

(ז) באותות סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן מהם למדה המלכות להיות עושין מפה וצבע לכל מפה ומפה כל שבט ושבט נשיא שלו צבע מפה שלו דומה לצבע של אבנו

ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים שמעון פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם לוי ברקת ומפה שלו צבוע שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר עליו אורים ותומים יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר עליו אריה יששכר ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול ומצוייר עליו שמש וירח על שם (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים זבולן יהלם וצבע מפה שלו לבנה ומצוייר עליו ספינה על שם זבולן לחוף ימים ישכון דן לשם וצבע מפה שלו דומה לספיר ומצוייר עליו נחש על שם יהי דן נחש גד שבו וצבע מפה שלו לא לבן ולא שחור אלא מעורב שחור ולבן ומצוייר עליו מחנה על שם (בראשית מט) גד גדוד יגודנו נפתלי אחלמה וצבע מפה שלו דומה ליין צלול שאין אדמתו עזה ומצוייר עליו אילה על שם נפתלי אילה שלוחה אשר תרשיש וצבע מפה שלו דומה לאבן יקרה שמתקשטות בו הנשים ומצוייר עליו אילן זית על שם מאשר שמנה לחמו יוסף שוהם וצבע מפה שלו שחור עד מאד ומצוייר לשני נשיאים אפרים ומנשה מצרים על שם שהיו תולדותם במצרים ועל מפה של אפרים היה מצוייר שור על שם בכור שורו זה יהושע שהיה משבט אפרים ועל מפה שבט מנשה היה מצוייר ראם על שם (דברים לג) וקרני ראם קרניו על שם גדעון בן יואש שהיה משבט מנשה בנימין ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לי"ב הצבעים ומצוייר עליו זאב על שם בנימין זאב יטרף לכך נאמר באותות שסימנין היו להם לכל נשיא ונשיא:

13. ספר בראשית פרק מט

(כח) כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹותם

14. אור החיים על בראשית פרק מט פסוק כח

אשר כברכתו - פירוש הראוי לו כפי בחינת נשמתו וכפי מעשיו, כי יש לך לדעת כי הנפשות כל אחת יש לה בחינת המעלה, יש שמעלתה כהונה, ויש מלכות, ויש כתר תורה, ויש גבורה, ויש עושר, ויש הצלחה, ונתכוון יעקב בנבואה לברך כל אחד כפי ברכתו הראוי לה, המלך במלכות, והכהן בכהונה, וכן על זה הדרך, ולא הפך המסילות:

הברכות הן של יעקב והן של משה עוזרות לשבט לחשוף ולהבין את מהותו ולמה הוא נועד וכיצד יוציא לפועל את תפקידו המיוחד

יש הכרח בכל השבטים ואי אפשר בלי אחד מהם

לכן בחושבו שיוסף מת יעקב היה בעצב גדול

כי כל בית ישראל זקוק לשלמות על ידי כולם

ולכן יש הבטחה שכך יהיה לעתיד

מסכת בבא בתרא דף קטו/ב אמר אביי גמירי דלא כלה שבטא

רשב"ם בבא בתרא דף קטו/ב וראיה לדבר במלאכי כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם

יש לנו כלל ששלושת הגורמים עם תורה וארץ קשורים זה לזה

ולכן כאשר נפרדה החבילה וגלו חלק הרי זה פגע בתורה ובארץ

15. רמב"ם - הלכות שמיטה ויובל פרק י גלות השבטים היתה ביטול יישום התורה בחיי האומה

(ח) משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות שנאמר וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן

לכן לעת עתה יש לנו נוסחים שונים של תפילה ואין לזלזל בכך

לעתיד לבוא האם ישובו אלינו?

הרבה מקורות לצדקת שובם

16. ספר ישעיה פרק יא

(יב) וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי ישְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ:

17 ספר ישעיה פרק כז

(יב) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט ה' מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל מִצְרָיִם וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

(יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם:

18. ספר זכריה פרק ח

(ז) כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ:

(ח) וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה:

ואף ינחלו בארץ

19. ספר יחזקאל פרק מז

(יג) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים:

לעתיד יהיה צירוף ובירור מאיזה שבט כל אחד

20. רמב"ם יד החזקה - הלכות מלכים פרק יב

(ג) בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו' ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וגו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה:

אם כן למה היתה תקופה של שכחה ושוב של זכירה?

הרב קוק- אורות, ישראל ותחיתו כ"ז

21. שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה. על ידי הזכרון של

חלוק השבטים היתה הגלות גורמת, שכל שבט יחולק ויפרד לגמרי מכללות האומה,

וארס הנכריות היה חודר בחלקים המיוחדים והבדודים. אמנם ע"י השכחה הזאת

של ההתפרטות נתרבה הבלבול והערבוב, לא רק התפלות המיוחדות וראויות לכל

שבט שבט בפני עצמו בתיקון העולם נתבלבלו, כי אם כל ערכי החיים, הפנימיים

והחיצונים, כל צביוניהם של ההרגשות, הלמודים, המנהגים וההדרכות, שכל אחד

מהם במקומו הוא מוסיף תיקון אור וחיים מתאים עם הלך הנפש השבטית ובונה את

עולמו, והוא לפעמים מעכר וסותר בנין בהיותו מלופף בסדרים שאינם מענינו.

אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעי, אבל בפנימיות החיים חיה היא הנשמה

הכללית שנתעוררה הרבה ע"י מחית הקווים הפרטיים… ומתוך האחדות הבלולה,

המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תכן חיים מתוקן ומסודר,

שיגלה ויראה בהופעת אור חיים שלגאולה וישועה,

וישראל ישוב על מכונו וכוח שבטיו ישוב אליו באחדות הרמונית,

"ועוד תעבורנה הצאן על ידי מונה". ומזבח ד' ההרוס יבנה עוד הפעם על ידי שנים

עשר אבנים, "כשנים עשר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ד' אליו לאמר ישראל

יהיה שמך", על ידי אליהו מלאך הברית, אשר מאז נקרא על ידי קנאתו "ד' הוא

האלהים" הולך הוא ועובד עבודת השלום להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על

אבותם,

יש תהליך עולמי של איחוד וביטול המסגרות המפרידות

אך בישראל מתחיל תהליך הפוך של בירור של היחוד של כל חלק

ב"ה

מה פשר חלוקת עם ישראל לשבטים?

הקדמה.

האם אנו עם אחד או 12 עמים? ובכלל למה צריך שבטים, ולא כמו היום שכולם יהודים וזהו?

אולי השבטיות רק צרות היא גרמה ומתחים?

כיצד נבנה בית יעקב , לכאורה הכל נעשה בצורה סבוכה בגלל תקלות של בריאות ורמאות של החותן?

1.ספר בראשית פרק כט (יח) וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה

2. ספר בראשית פרק כט (כד) וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה:(כה) וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי:(כו) וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה:(כז) מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת:(כח) וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה:

3.רחל האהובה עקרה ולכן מציעה את בלהה ליעקב שיוליד ממנה עבורה

ספר בראשית פרק ל

(א) וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי:(ב) וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן:(ג) וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה:(ד) וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב:(ה) וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן:(ו) וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן:(ז) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב:(ח) וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי:

4.ומעשה זה גורר את לאה להכניס את שפחתה זלפה למשפחה

ספר בראשית פרק ל

(ט) וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה:(י) וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן:(יא) וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּגָד \{בָּא גָד\} וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד:(יב) וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב:(יג) וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר:

4.א. אבל מצד שני זה ידעו האמהות שבית יעקב צריך להיות מורכב מ12 בנים

מסכת ברכות דף ס/א

ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה, מאי ואחר? אמר רב לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבע מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנאמר ותקרא את שמה דינה.

5.מה קורה במשפחה הזו? היינו מצפים מהם להיות צדיקים , אך הנה היחסים בין האחים , מלאים מריבות ומתחים

ספר בראשית פרק ל וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָה

7.רד"ק נפתולי אלקים, חזוקים גדולים נתחזקתי עם אחותי, כאדם הנתפש עם חבירו ומתחזק עמו לראות מי יכול מחבירו ומי יפיל את חבירו,

8. ספר בראשית פרק לז (ב) אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:

9.רש"י את בני בלהה - כלומר רגיל אצל בני בלהה לפי שהיו אחיו מבזין אותן והוא מקרבן:

והמתחים גוברים כל כך עד שחלילה מגיעים כמעט לשפיכות דמים

10.ספר בראשית פרק לז

(יט) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא:(כ) וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו:

(כא) וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ:

(כב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו(כג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו:(כד) וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם:(כה) וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה:(כו) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ:(כז) לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו:

11.האם מתח ומריבה בין אחים, זו סיבה להורים תמיד להתערב? האם יש לכך גם משמעות?

פסיכולוג מפורסם: המריבות מהוות עבור הילדים "בית-ספר לחיים". ילדים נזקקים למריבות כדי לבחון את כוחם בחברה וכדי ללמוד להכיר את הדרכים החלופיות למריבה: התחלקות, פשרה, ויתור, תקשורת, שיתוף פעולה ועוד. לכן אין טעם לבלום את מריבות הילדים על הסף.

12.ילדיו של יעקב- כיצד עלינו להתייחס אליהם?

אין אלו ילדים רגילים. הם אבני הבנין של העם היהודי. הם אלו שאחר כך נאמר עליהם" שבטי יה- עדות לישראל"

ובפרשת פנחס מונים את ישראל ומוסיפים לכל שם את האותיות ה ,י כדי לומר שהשם חותם עליהם על צדיקותם וטהרתם.

ספר במדבר פרק כו

בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי:

רש"י על במדבר פרק כו פסוק ה

לפי שהיו האומות מבזין אותם מה אלו מתיחסין על שבטיהם סבורין הם שלא שלטו המצריים באמותיהם אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם

13.למה העם היהודי מורכב משבטים שונים?

.שיחות הרב צבי יהודה / ויצא ,שנאת השבטים

צריך להתבונן על סיפור העובדות (המסופרות בתורה על יעקב ובניו), מתוך הגישה היסודית שאצל יעקב אבינו מתחיל העיסוק הממשי בצבור, ברבים. לעומת היסוד הגרעיני של אברהם אבינו, אצל יעקב יש כבר בית ומשפחה, יש כבר "מנין". בתוך המשפחה הזאת מופיעים סיבוכים: מעשה ראובן ומחלוקת בין שבטי לאה לשבטי רחל. סיבוכים על גבי סיבוכים. אבל מתוך כל הסיבוכים האלה צריך להתגלות כל הסדר וכל הבנין הגדול. על-פי-רוב קוראים אותם בשטחיות: הבנים היו בעלי קטטות וכו'. אבל יש מקום להסתכל יותר בגדלות ויותר בעמקות, ולהבין שעוסקים כאן ביצירת עם ישראל. "עם זו יצרתי לי" צריך להיות נוצר מכל שבטי ישראל. לכל חלק של עם ישראל, לכל שבט מישראל, יש אבן שלו, דגל שלו, כח שלו, נשמה שלו; ורק כולם יחד מהווים בנין שלם. כשם שלכל אחד מאיתנו יש לב, מח, עין ואוזן, וכל אחד צריך להופיע בענינו המיוחד הלב צריך להיות לב ולא רגל, והמח צריך להיות מח ולא עין, וכשכל אחד מתגלה בתפקידו, הם מהווים ומקיימים כולם יחד את הבנין השלם, כך משפחת יעקב צריכה להתגלות בצורה של בנין שלם הבנוי משנים-עשר חלקים. כשכל חלק מופיע בכוחו המיוחד, "איש על מחנהו ואיש על דגלו", אז כולם ביחד מהווים דבר שלם.

נכון שבפרשת וישב, אנו נפגשים בגילויי שנאה הנראים נוראים, אבל יש מקום להתרומם ולהבין שמדובר בדברים גדולים, בדברים אלוהיים. אנו עוסקים בהכנה לבנין בית ישראל, בנין הבית הגדול הזה, האורגניזם הגדול הזה. האורגניזם של כלל-ישראל צריך להיות נבנה ומבונה מתוך סידור כל הכוחות ביחד. יש ענין שכל כח ישתלם בתפקידו המיוחד. העין צריכה להיות עין ולא לב. הספציפיות חייבת להופיע בכל תוקפה. זה צורך אלוהי, צורך בנין העולם. חייב כל כח לומר: " אני ולא אתה! אני מתבטא בביטוי הזה ולא אתה". זה לכאורה מתגלה כשלילה, כשנאה, כרצחנות, אבל יש להתרגל לראות את הדברים הגדולים והאלוהיים הפועלים בבנינו של עולם, ביצירת האומה הישראלית. והיא צריכה להווצר מתוך זהירות בשמירת התפקידים.

יש בענין זה ביטוי חריף בגמרא הקשור לתפקידים השונים בבית-המקדש. "כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם". חלק מן הלויים היו משוררים וחלק מהם שוערים, אמר אחד לשני: "בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים, ולא מן המשוערים". הזהר! אני מן השוערים ואתה מן המשוררים, ואין להחליף את התפקידים. בלבול התפקידים, היא סכנת נפשות. כמו-כן, יש תפקידים מיוחדים לחלקים השונים של כלל-ישראל, לכל שבט תפקיד מיוחד. ראובן צריך להיות ראובן ולא שמעון. צריך לשמור שלא תטושטש ההבחנה בין שבטי לאה לשבטי רחל, ואז מתברכים: "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל". כשהיחוד של כל שבט מתגלה בחריפות, עד כדי שלילה - אז מופיעה האחדות המקורית הגדולה בכל האורגניזם.

14.לכל שבט היה משהו מיוחד פנימי, באופי שלו ובתחום בו צריך לבטא את עצמו, למען הפאזל של כל עם ישראל.

מדרש רבה במדבר פרשה ב פסקה ז

ראובן אבנו אודם ומפה שלו אדום ומצוייר עליו דודאים

שמעון פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם

לוי ברקת ומפה שלו צבוע שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר עליו אורים ותומים

יהודה נפך וצבע מפה כמין שמים ומצוייר עליו אריה

יששכר ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול ומצוייר עליו שמש וירח

זבולן יהלם מפה שלו לבנה ומצוייר עליו ספינה

דן לשם מפה שלו דומה לספיר ומצוייר עליו נחש

גד שבו וצבע מפה שלו לא לבן ולא שחור אלא מעורב שחור ולבן ומצוייר עליו מחנה

נפתלי אחלמה וצבע מפה שלו דומה ליין צלול שאין אדמתו עזה ומצוייר עליו אילה

אשר תרשיש וצבע מפה שלו דומה לאבן יקרה שמתקשטות בו הנשים ומצוייר עליו אילן זית

יוסף שוהם מפה שלו שחור עד מאד ומצוייר לשני נשיאים אפרים ומנשה מצרים על שם שהיו תולדותם במצרים

ועל מפה של אפרים היה מצוייר שור

ועל מפה שבט מנשה היה מצוייר ראם

בנימין ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לי"ב הצבעים ומצוייר עליו זאב

15.מה המשמעות של ברכת יעקב לבניו? [ וכך אחר כך ברכת משה את השבטים]?

ספר בראשית פרק מט כח) כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹותם

אור החיים על בראשית פרק מט פסוק כח

16.רק כשכולנו יחד מכבדים כל אחד את המיוחד בחברו – אז אנו עם שלם ובריא.

הרב יעקב קמנצקי, אמת ליעקב, בראשית מ"ט א', עמ' רלה-רלו: -

עיין במדרש בראשית רבה פרשה צ"ח אות ב' שכתב וז"ל ורבנן אמרי צוה אותן על המחלוקת אמר להון תהיו כולכון אסיפה אחת עכ"ל ..שעיקר כוונתו של יעקב קודם פרידתו מהעולם היה להשריש את האמונה בגאולה האמיתית ולכן חילק לכל אחד מבניו את תפקידו ויעודו בארץ ישראל ובכלל ישראל; כל אחד קיבל ממנו הדרכה לעתיד בהתאם לכשרונותיו ועתידו.

כלל ישראל לפי מחשבת יעקב אבינו אינו מיועד להיות כעם אחד בלי שום חילוקי דעות ביניהם אלא אדרבה תפקידם הוא לחיות ביחד כשנים עשר שבטים נפרדים כל אחד ותפקידו האישי,

לפי צוואתו של יעקב אסור היה לשבט אחד להתערב בתחומו של שבט אחר כי כל שבט נועד לתפקיד מיוחד ולכן נענשו החשמונאים שבאו משבט לוי כשלקחו את המלוכה לידיהם כי תפקיד המלוכה נועד לשבט יהודה ולא לאחר, עונשם היה חמור מאד כי הלא זרע החשמונאים כלה ואבד מן העולם והכל רק משום שהתערבו בתחום של שבט אחר

אף על פי שכל אחד קיבל תפקיד מיוחד בחיי האומה מכל מקום אסור להם לשכוח שהם כולם חלק מצבור אחד גדול ועליהם מוטל לכבד גם את דרכם של שבטים אחרים בעבודת ה'.

כדי להדגיש נקודה זו קרא יעקב לבניו ואמר להם האספו ואגידה לכם גו' הקבצו ושמעו בני יעקב כלומר כל אחד מהאחים היה נוכח בשעה שדיבר יעקב בפרטיות עם כל שבט והיה זה כמי שיעקב אומר לכל אחד: הקשב ושמע את מדותיו המיוחדות של אחיך ואת התפקיד שנועד לו כך שאף שאסור לך להתערב בתחומו מכל מקום ידוע תדעו כי כולכם שייכים לציבור אחד ואמנם היה בזה גם לימוד נוסף כל אחד מהשבטים היה נוכח בשעה שדיבר יעקב עמהם משום שעליו היה להבין ולדעת שאע"פ שתפקידו חשוב ונחוץ לקיום האומה מכל מקום קיומה של היהדות לא מוטל על שכמו לבד שותף הוא בעבודת השי"ת ביחד עם שאר אחיו יעקב אבינו חילק את האחריות לקיום העם בין כל השבטים כך ששום שבט לא יכול לבוא ולטעון שחלקו הוא היותר חשוב ומבלעדו אי אפשר לנו להתקיים.

ואמנם אין כל רע אם יהיו חילוקי דעות בין השבטים כי המושג "שלום" אין כוונתו שכולם צריכים להסכים ולאחוז בשיטה אחת ובדרך אחת אלא אדרבה מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ולכן באמת ייעד יעקב לכל אחד את חלקו ודרכו המיוחד אבל על הצדדים במחלוקת לדעת כי לאו דוקא דרכם היא היחידה והנכונה כי כל זמן שהם מסתמכים על סמכות הלכתית נעלה הרי יש לנו את הכלל של "אלו ואלו דברי אלקים חיים", כי כל אחד ואחד יש לו דרך מיוחדת בעבודת ה' וכפי שביארנו והבן זה.

17.כיצד חילקו את הארץ? ומה המשמעות של ירושה של שבט דווקא במקום מסויים?

ספר במדבר פרק כו

(נג) לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת:

(נד) לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ:(נה) אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ:(נו) עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט:

הסיבה לכך כיון שכל שבט יש לו משימה ותכונה שיכולה להתגלות ולצאת אל הפועל בצורה מיטבית דווקא בחבל מסויים של ארץ ישראל

ולכן ההחלטה היא אלוקית

18.מה קורה אם שבט אחד לא יושב במקומו?

זה מצב נורא, של חסרון בכלל ישראל. ולכן המצב של שלמות האומה היה כל עוד ישבנו בכל הארץ כל שבט במקומו

כאשר אשור הרשע מגלה את השבטים, כבר בתחילת המעשה, בטלה מצות היובל ומצוות נוספות.

. רמב"ם - הלכות שמיטה ויובל פרק י גלות השבטים היתה ביטול יישום התורה בחיי האומה

19.מה קרה לעשרת השבטים ומתי?

כ100 שנים לפני חורבן המקדש הראשון עלו על הארץ מלכי אשרו, סנחריב פול ותגלת פלאסר.

זאת בעקבות מרד המלך הושע במלך אשור ששלט על מלכת ישראל בה היו 10 שבטים.

ספר מלכים ב פרק יז

(א)... מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים: (ג) עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה:(ד) וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא:

(ה) וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים:(ו) בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי

20.כיצד פעל מלך אשור?

הוא החליף בין היהודים לבין עגויים, והביא ארצה את הגויים הרחוקים שנקראים שומרונים.

ספר מלכים ב פרק יז

(כד) וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּמסְפַרְוַיִם \{וּסְפַרְוַיִם\} וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ:

(כה) וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְדֹוָד וַיְשַׁלַּח יְדֹוָד בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם:(כו) וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:(כז) וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:(כח) וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְדֹוָד:

21.השאיפה למצוא את אחינו מעשרת השבטים

שאיפה זו פעמה בלבבות. הרבה סיפורים של כל מיני נוסעים התפרסמו שסיפרו על פגישה עם שבטים יהודיים נידחים.

דברו על נהר סמבטיון שמעבר לו יושבים עשרת השבטים. על בני משה הגיבורים. ספרו של רבי בנימין מטודלה שיצא בשנת 1159 מספרד

תאוריו מדוייקים את עשרת השבטים באפגניסטן ופקיסטן

בני הרכבים

האם עשרת השבטים ישובו אלינו

16. ספר ישעיה פרק יא

(יא) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם:(יב) וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי ישְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ:

17 ספר ישעיה פרק כז

(יב) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט ה' מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל מִצְרָיִם וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם:

18. ספר זכריה פרק ח (ז) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ:(ח) וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹקִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה:

19. ספר יחזקאל פרק מז (יג) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' זֵה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים:

לעתיד יהיה צירוף ובירור מאיזה שבט כל אחד

20. רמב"ם יד החזקה - הלכות מלכים פרק יב

(ג) בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל ...שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני

אם כן למה היתה תקופה של שכחה ושוב של זכירה?

21.הרב קוק- אורות, ישראל ותחיתו כ"ז

שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה. על ידי הזכרון של חלוק השבטים היתה הגלות גורמת, שכל שבט יחולק ויפרד לגמרי מכללות האומה,וארס הנכריות היה חודר בחלקים המיוחדים והבדודים. אמנם ע"י השכחה הזאת של ההתפרטות נתרבה הבלבול והערבוב, לא רק התפלות המיוחדות וראויות לכל שבט שבט בפני עצמו בתיקון העולם נתבלבלו, כי אם כל ערכי החיים, הפנימיים והחיצונים, כל צביוניהם של ההרגשות, הלמודים, המנהגים וההדרכות, שכל אחד מהם במקומו הוא מוסיף תיקון אור וחיים מתאים עם הלך הנפש השבטית ובונה את עולמו, והוא לפעמים מעכר וסותר בנין בהיותו מלופף בסדרים שאינם מענינו. אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעי, אבל בפנימיות החיים חיה היא הנשמה הכללית שנתעוררה הרבה ע"י מחית הקווים הפרטיים… ומתוך האחדות הבלולה, המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים שלגאולה וישועה, וישראל ישוב על מכונו וכוח שבטיו ישוב אליו באחדות הרמונית .

מאמרי הראיה / חלק א / (על עשרת השבטים)

ב"ה, ירושלים י"ח שבט תרפ"ג. לכבוד יד"נ הרב המאוה"ג אוצר חכמת האמת, מארי דרזין מו"ה שמעון צבי הורוויץ שליט"א ר"מ דישיבת שער השמים פעיה"ק ת"ו.

הנני בזה להביע לכת"ר ידי"נ שליט"א, את תודתי על עבודתו רבת הערך בספרו היקר "קול מבשר", שתעודתו היא להעיר את לב טובי עמנו לדרוש ולחקור אחרי אחינו האובדים מאתנו, לפי הסוגים השונים, שכללם הם: עשרת השבטים והרכבים, ואחרון חביב בני משה. והנה אסף סר את כל הנמצא כתוב בזה מימי קדם, ואת כל הדברים שבאו בענין קדוש זה ע"י התעוררות רוח טהרה בלב גדולי ישראל מימים כבירים עד הדור האחרון. ונפלאות גדולות ראו עינינו איך שע"י הרעיון

של מציאות עשרת השבטים שהכה שורש כ"כ עמוק בלבו של האדם הגדול ר' מנשה בן ישראל ז"ל, נסתבבו הדברים של שיבת אחינו בני ישראל לארץ בריטניא. ומפעולה זו אנו רואים תוצאות של איזה צמיחת ישועה בימינו אלה, אחרי העלילות הגדולות של המלחמה וההצהרה הבריטית בדבר ביתנו הלאומי, שבודאי מאת ד' היתה זאת. וסוף כל סוף יגלה ויראה ע"י מסיבות הללו, הופעת ישועה כללית המקרבת את צפיית גאולתנו בעזה"י.

הצפיה הזאת שתבא ותגלה עלינו במהרה יש לה סמוכין עם הכשרתה של צמיחות אור הגאולה במצעדיה ע"י התגלותם והתועדותם של שלשת הסוגים אשר לאחינו הנעלמים שאנו צמאים ומשתוקקים לתחבורתם המאוחדת באחדות אחים גדולה הנושאים כולם יחד רוממות קרן לבית ישראל בהדרת קודש ועז ה' על עמו ונחלתו.

וכמו כן הצפייה הנאמנה של כת"ר, מחקריו בענין הקדוש הזה של בקשת אחינו הנעלמים, נסיעותיו וקבוץ כל האמור בענין נשגב זה, יש לנו לקוות שיתנו את פרים בחסד עליון, להתעוררות מעשית ורוחנית, והדברים יתבררו ויתלבנו במשך הזמן, בחסדי צור ישראל ב"ה.

והנני בזה חותם בברכה שנזכה במהרה בימינו לראות קבוץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, בית ישראל ובית יהודה יחדיו, "מלכם לפניהם וה' בראשם" י:, כעתירת כל אסירי התקוה המצפים לגאולה וישועה קרובה על עם ד' ונחלתו, ברוממות קרן, ובאור תשובה שלמה, תשובה מאהבה אשר על ידה יבוא לציון גואל במהרה בימינו אמן.

ידידו עוז דוש"ת מאה"ר

הק' אברהם יצחק הכהן קוק

(הקדמה לספר קול מבשר)

ב"ה

מה פשר חלוקת עם ישראל לשבטים?

1. ספר שמות פרק א (א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ:

(ב) רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה:(ג) יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן: (ד) דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר: [ יוסף- אפרים ומנשה]

2. מדרש רבה במדבר פרשה ב פסקה ז

3. ספר בראשית פרק מט (כח) כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹותם

4. אור החיים על בראשית פרק מט פסוק כח

5. רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י

6. ספר ישעיה פרק יא (יא) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם:

(יב) וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ:

7 ספר ישעיה פרק כז

(יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם:

8. ספר זכריה פרק ח

(ז) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ:

(ח) וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לִי לְעָם

9. ספר יחזקאל פרק מז

(יג) כֹּה אָמַרה' אלוקים זֵה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים:

10. רמב"ם יד החזקה - הלכות מלכים פרק יב (ג) בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנאמר [מלאכי ג,ג] וישב מצרף ומטהר וגו' ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל הרי ...הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני

11. הרב קוק- אורות ישראל כ"ז

והחיצונים, כל צביוניהם של ההרגשות, הלמודים, המנהגים וההדרכות, שכל אחד מהם במקומו הוא מוסיף תיקון אור וחיים מתאים עם הלך הנפש השבטית ובונה את עולמו, והוא לפעמים מעכר וסותר בנין בהיותו מלופף בסדרים שאינם מענינו. אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעי, אבל בפנימיות החיים חיה היא הנשמה הכללית שנתעוררה הרבה ע"י מחית הקווים הפרטיים… ומתוך האחדות הבלולה, המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים שלגאולה וישועה, וישראל ישוב על מכונו וכוח שבטיו ישוב א ליו באחדות הרמונית"ועוד תעבורנה הצאן על ידי מונה". ומזבח ד' ההרוס יבנה עוד הפעם על ידי שנים עשר אבנים