דוח שנתי 38 לשנת 2011
תשלום דמי אבטלה בשיעור קטן מהנדרש - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלוננת, אם חד-הורית לחייל, עבדה במשך שנים תמורת שכר נמוך והייתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה כהשלמה לשכרה. באוגוסט 2010 פוטרה מעבודתה והגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה לדמי אבטלה...
תשלום דמי אבטלה בשיעור קטן מהנדרש - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלוננת, אם חד-הורית לחייל, עבדה במשך שנים תמורת שכר נמוך והייתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה כהשלמה לשכרה. באוגוסט 2010 פוטרה מעבודתה והגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה לדמי אבטלה...
קיזוז "חוב" מדמי אבטלה - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלוננת פוטרה מעבודתה ונמצאה זכאית לדמי אבטלה החל מאוקטובר 2010. בתלונתה טענה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ניכה מדמי האבטלה ששולמו לה באותו החודש סכום של 905 ש"ח בגין חוב למוסד (להלן - החוב)...
קיזוז "חוב" מדמי אבטלה - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלוננת פוטרה מעבודתה ונמצאה זכאית לדמי אבטלה החל מאוקטובר 2010. בתלונתה טענה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ניכה מדמי האבטלה ששולמו לה באותו החודש סכום של 905 ש"ח בגין חוב למוסד (להלן - החוב)...
סירוב לאשר קצבת שירותים מיוחדים לבודד - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלונן הוא עיוור המקבל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). עד פברואר 2008 קיבל המתלונן נוסף על קצבת הנכות גם קצבת שירותים מיוחדים (להלן - שר"מ). קצבת שר"מ משולמת לאנשים התלויים בזולתם לביצוע פעולות יומיומיות, כגון הליכה, לבוש, רחצה, קניות, הכנת אוכל וניקיון, ושיעורה תלוי במידת התלות בזולת. המתלונן קיבל שר"מ בעילה של נכה "בודד", הניתנת מכוח הנחיות פנימיות של המוסד (להלן - הנוהל)[1], שבהן נקבע כי "כבודד יחשב - מבוטח הגר לבדו, או עם בן משפחה מתחת לגיל 18, או עם מי שאינו בן משפחה כמוגדר לעיל..." (ההדגשה אינה במקור). לפי הנוהל, ההגדרה "בן משפחה" חלה, בין היתר, על "בן זוג לרבות ידוע/ה בציבור"...
סירוב לאשר קצבת שירותים מיוחדים לבודד - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלונן הוא עיוור המקבל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). עד פברואר 2008 קיבל המתלונן נוסף על קצבת הנכות גם קצבת שירותים מיוחדים (להלן - שר"מ). קצבת שר"מ משולמת לאנשים התלויים בזולתם לביצוע פעולות יומיומיות, כגון הליכה, לבוש, רחצה, קניות, הכנת אוכל וניקיון, ושיעורה תלוי במידת התלות בזולת. המתלונן קיבל שר"מ בעילה של נכה "בודד", הניתנת מכוח הנחיות פנימיות של המוסד (להלן - הנוהל)[1], שבהן נקבע כי "כבודד יחשב - מבוטח הגר לבדו, או עם בן משפחה מתחת לגיל 18, או עם מי שאינו בן משפחה כמוגדר לעיל..." (ההדגשה אינה במקור). לפי הנוהל, ההגדרה "בן משפחה" חלה, בין היתר, על "בן זוג לרבות ידוע/ה בציבור"...
אי-תשלום תוספת תלויים למי שזכאי לכך - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלונן התגרש מאשתו, וילדיהם נמצאים בחזקתו משנת 2004. ביוני 2009 נודע לו כי מינואר 2008 משלם המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לגרושתו קצבת נכות כללית וכן תוספת תלויים עבור הילדים (להלן - התוספת). בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, הזכאות לקבלת התוספת מוקנית רק לילדים עצמם או למי שהילדים נמצאים בחזקתו...
אי-תשלום תוספת תלויים למי שזכאי לכך - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלונן התגרש מאשתו, וילדיהם נמצאים בחזקתו משנת 2004. ביוני 2009 נודע לו כי מינואר 2008 משלם המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לגרושתו קצבת נכות כללית וכן תוספת תלויים עבור הילדים (להלן - התוספת). בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, הזכאות לקבלת התוספת מוקנית רק לילדים עצמם או למי שהילדים נמצאים בחזקתו...
ליקויים במינוי מקבל גמלה - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלונן, המתגורר בבית אבות בנהרייה, התלונן על כי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) אינו משלם לו את קצבת הזקנה שלה הוא זכאי - בסעיף 307 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ובתקנה 2(2) לתקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קצבה), התשמ"ד-1984, נקבע כי זכאי לקצבה השוהה במוסד וגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות שהייתו במוסד, יקבל רק 20% מהקצבה ויתרת הקצבה תועבר לגוף הציבורי האמור. לפי הוראות אלה המתלונן זכאי ל-20% מקצבת הזקנה...
ליקויים במינוי מקבל גמלה - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המתלונן, המתגורר בבית אבות בנהרייה, התלונן על כי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) אינו משלם לו את קצבת הזקנה שלה הוא זכאי - בסעיף 307 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ובתקנה 2(2) לתקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קצבה), התשמ"ד-1984, נקבע כי זכאי לקצבה השוהה במוסד וגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות שהייתו במוסד, יקבל רק 20% מהקצבה ויתרת הקצבה תועבר לגוף הציבורי האמור. לפי הוראות אלה המתלונן זכאי ל-20% מקצבת הזקנה...
אי-משלוח פרוטוקולים של ועדות רפואיות - מתוך דוח נת"צ 38 לשנת 2011 - המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) מופקד על תשלום גמלאות שונות למבוטחים הסובלים מנכויות שונות, ובהן גמלת נכות כללית, גמלת נכות מעבודה, גמלת ילד נכה, קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות. הזכאות לגמלה ושיעורה נקבעים על ידי ועדות רפואיות הבודקות את המבוטחים. לפי החוק, על החלטות הוועדה הרפואית ניתן לערער לפני ועדות ערר, ועל החלטות ועדות הערר אפשר לערער לפני בית הדין לעבודה.