נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה

הכתבה "נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה" , הארץ , אסתי אהרונוביץ' וניב חכלילי , אוקטובר 2006

בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות

בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת.

בינואר השנה באה ש', סטודנטית לחינוך העובדת עם נערים במעון, לפגישה השבועית שלה עם ד', נער בן 16 וחצי. בתחילת הפגישה, קרא לנער מדריך חינוכי, וביקש שייגש אליו. הנער ענה כי הוא כבר נמצא בפגישה עם ש'. מכאן ההידרדרות לאלימות היתה מהירה.

"המדריך לקח בכוח את ד' לביתן שבו הוא גר", מספרת השבוע ש', "משם נשמעו צעקות וקללות. הוא הוציא את ד' החוצה כשהוא אוחז את ידיו מאחורי הגב והוביל אותו לבידוד, כשכל הדרך הוא צועק עליו 'תהיה בשקט'. ואז, בדרך לבידוד, הוא פשוט זרק את ד' על הרצפה והטיח את ראשו במדרכה. ד' החל לצעוק 'הראש שלי, הראש שלי'. המדריך הסתער עליו כאילו שעומד מולו מחבל חמוש והתחיל להכות אותו מכות איומות. עמד שם עוד מדריך שצפה במתרחש, אבל לא עשה דבר. למחרת בבוקר הגעתי לבקר את ד'. כולו היה חבול, הוא היה מכוסה בסימנים כחולים על הפנים ופצע קרוש מהלחי עד הסנטר".

כעבור שלושה חודשים המליץ בנימין פישר, מפקח מחוז צפון ברשות חסות הנוער, להפסיק את העסקתו של המדריך. הסיבה: אלימות שלא לצורך שהפעיל כלפי הנערים החוסים. חצי שנה חלפה, המדריך המשיך לעבוד. לפני כמה שבועות הגיש נער אחר מהמעון תלונה במשטרה, לטענתו לאחר שהמדריך גרר אותו לבידוד תוך כדי חניקה. אלא שהמדריך הזה, מתברר, הוא רק קצה הקרחון.

לפני כמה חודשים שלחו בכירים בחסות הנוער מכתב גלוי וחריף אל ראש הממשלה המחזיק את תיק הרווחה, שבו התריעו על פגיעה קשה בתפקוד היחידה בעקבות מאבק שמנהל ועד העובדים בראשות משה דרעי, על גבם של הילדים החוסים. "אנו עדים לכך שיו"ר ועד העובדים מנהל בפועל את משרד הרווחה ומכתיב את העניינים וסדר היום במשרד", נכתב שם.

רק כעת החליט אהוד אולמרט, תחת כובעו כשר הרווחה, על הקמת ועדה לבדיקת הנעשה ברשות חסות הנוער - הגוף היחיד במשרד הרווחה שמוסמך לקלוט ילדים בסיכון ולהעניק להם טיפול פנימייתי.

הפרק הנוכחי במאבק המתמשך בתוך המשרד החל לפני כמה חודשים, כשדרעי הורה לעובדים "לנתק מגע" עם המפקח של מחוז הצפון, בנימין פישר. מאז, מתקשים אנשי חסות הנוער - שהחוק מטיל עליהם את האחריות לפקח על הנעשה במוסדות אלה - לבצע את תפקידם במוסדות גיל-עם, אחוה ואל-בוסתן. "מדובר במקומות קשים", אומר עובד במשרד הרווחה. "ילדים אלימים, מסוכנים, הצוות לא אחת מאבד שליטה ומוצא עצמו במצבים אלימים. היום יש נתק מוחלט עם המעונות הללו. אין לנו אפשרות לבצע ביקורת, ומדובר במצב המסוכן לילדים".

"אין מה לעשות, בכל מקום יש עשבים שוטים"

"המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר... היו מקרים במקלחות... הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם)

יעקב ראובן, הממונה על המעונות, מפעיל זרוע של 12 מפקחים מטעם המדינה ומשרד הרווחה, שתפקידם להבטיח כי מדיניות המשרד מיושמת ב-57 המעונות של חסות הנוער ברחבי הארץ, שבהם שוהים כאלפיים נערים ונערות. כדי לעשות זאת חייבים המפקחים לבקר באופן רציף במעונות, ולשוחח עם הצוות המטפל והחניכים. צוות המפקחים פנה לאחרונה במכתבים נרעשים אל מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אל נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר ואל מנכ"ל משרד הרווחה, משה שיאון, ובהם התריעו על המצב שנוצר בעקבות הוראתו של דרעי לעובדים לנתק מגע עם המפקח בצפון.

"הפיקוח של הממונה על המעונות הוא לא ברמה של שוטר אלא ברמה של דיאלוג", מסביר עובד בכיר במשרד הרווחה. "לשבת ביחד עם הצוות במעונות ולפתור בעיות, והיום אין את זה. המצב המזעזע הוא שהפורום המקצועי של משרד הרווחה, המנכ"ל והסמנכ"ל, שיודעים על המצב, לא לוקחים אחריות. דממת אלחוט. אנחנו חיים באנרכיה. אירועים אלימים רק מתגברים, אף אחד לא מגיב, אני לא יודע למה מחכים".

במשרד הרווחה דוחים את הטענות. "הנהלת המשרד רואה את תפקיד המשרד בראש ובראשונה להגן על החוסים", מוסר הדובר. "בניית המעונות מבחינה פיסית והפעלתם באמצעות הצוות המטפל הגדול נועדו למנוע עד כמה שניתן כל התעללות שהיא. כשיש מקרים חריגים אנו מגיבים עליהם בחומרה רבה ועל פי החוק להגנת חסרי ישע. אנו עושים פעולות חינוכיות רבות בקרב העובדים למנוע התעללות ומבצעים פיקוח הדוק של מנהלים במעונות ושל מפקחים של המשרד".

אבל המקרה של המדריך ממעון גיל-עם מעיד על אי יכולתם של אנשי הפיקוח להתערב בנעשה במוסד. ש', אותה סטודנטית שעבדה בגיל-עם, היתה מזועזעת מהפגנת האלימות של המדריך ודיברה על כך עם המנהל. "הוא אמר לי שדברים כאלו קורים ושאין צורך להתלונן על המדריך, כי הוא עלול לאבד את מקום עבודתו", היא מספרת השבוע.

ש' ביקשה מהנהלת המוסד לבדוק את האירוע, וכשהתרשמה שהעניין מתמוסס פנתה אל המפקח של המחוז, בנימין פישר. "במקום יש אווירה של פחד", היא מספרת. "יש נערים שמפחדים מכל צעד שהם עושים. יש מדריכים שהולכים עם מקלות של מטאטא ביד. יום אחד ישבתי עם אחד הנערים ונכנס אחד המדריכים וביקש לדבר אתי ביחידות. הנער שאל 'למה?' המדריך שלף מקל של מטאטא, הנער ברח בצעקות של 'לא עוד פעם מכות'. ביום האחרון שלי שם, בסוף חודש יוני, ראיתי שאחד הנערים שלומד אצלי בכיתה יושב עם חבורות אדומות וכחולות על הפנים. שאלתי אותו מה קרה. הוא סיפר שאחד המדריכים נתן לו סטירה חזקה ובעט לו בצלעות. ואז הוא אמר: 'את יודעת, קרה לנו עוד משהו'. הוא סיפר שאותו מדריך הפשיט אותו ועוד שני נערים, העמיד אותם בשורה ושיחק להם באבר המין עם מקל של מטאטא".

עוד באותו היום ניגשה ש' אל מנהל גיל-עם, יעקב כהן, כדי לשוחח אתו על האלימות במעון. ש': "הוא אמר לי 'אין מה לעשות. בכל מקום יש עשבים שוטים. גם את תתרגלי לזה בהמשך'". לאחר אותה פגישה כתבה ש' אל יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, וביקשה את התערבותו. ביוני פנה קדמן אל הממונה על המעונות, ראובן, וביקש לבדוק את התלונות. הסיפור על המדריך מגיל-עם כבר היה מוכר במערכת, שהרי עוד במארס, לאחר פנייתה הראשונה של הסטודנטית אליו, המליץ המפקח פישר להפסיק את העסקתו.

בדו"ח ששלח אז אל הממונה עליו ציין פישר, על סמך שיחות עם הנערים, כי אין זו הפעם הראשונה שבה המדריך הזה נוהג לכאורה באלימות. הממונה על המעונות, יעקב ראובן, פנה לפיכך אל מנהל אגף משאבי אנוש במשרד הרווחה, מוטי אלישע, בדרישה לסיים את עבודתו של המדריך.

אבל המדריך המשיך לעבוד. כשהתקרב מועד התפוגה של החוזה שלו ביקש המדריך את עזרתו של משה דרעי, יו"ר ועד העובדים. "הוא התקשר אלי", מספר דרעי השבוע. "ניסיתי להתערב. דיברתי עם אנשים רלוונטיים במשרד שאחראים על משאבי אנוש ואמרו לי שאין מה לעשות, כי בכל זאת לא מדובר בעובד קבוע".

אבל גם לאחר תום תקופת העסקתו, סאגת המדריך לא תמה. כשבוע לאחר המועד הרשמי להפסקת עבודתו התברר שהוא עדיין עובד במעון ויש נגדו תלונה על מעורבות בתקרית אלימה נוספת. על פי עדות של אחד הנערים, ב-3 בספטמבר בשעות הערב נכנס המדריך אל חדר הטלוויזיה שלהם והורה להם לכבות את המקלט. הנערים ביקשו לראות את הסרט עד סופו, אך המדריך דרש מהם להיכנס מיד לחדריהם. נער אחד ביקש מהמדריך שיאפשר לו רק לגמור את הסיגריה שעישן. המדריך, על פי עדות הנער, דחף אותו, לפת את ידיו סביב צווארו והכניס אותו בכוח לבידוד. לטענתו, המדריך ביקש ממנו להפשיל את מכנסיו כדי לערוך בו חיפוש, אך הוא סירב; בתגובה החל המדריך לצעוק, להשתולל ולחבוט בנער. לבסוף תפס את ראשו והטיחו בקיר.

הנער סיפר שהוחזק בבידוד עד השעה אחת אחר חצות. כעבור יומיים הגיש תלונה במשטרה נגד המדריך. הממונה על המעונות ומפקחיו לא קיבלו דיווח על התקרית. הדבר נודע להם רק לאחר שמפקחת באה אל המעון וראתה את הנער עם סימנים סביב צווארו. המפקחת שוחחה אתו ביחידות, שאלה אותו לפשר הסימנים ונדהמה לשמוע כי שמו של אותו מדריך מוזכר שוב בקשר למעשה אלימות. כשפישר ביקש לשוחח על המקרה עם הנהלת המעון ולברר מדוע המדריך עדיין מועסק במקום, הוא לא קיבל תשובות ענייניות. "מצב זה הנו בלתי נסבל", כתב פישר נואשות לבכירים במערכת. "מוגנותם של הנערים נפגעת יום יום ולנו אין שום אפשרות לסייע לאוכלוסייה שבשבילה אנו קיימים".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "החקירה מתנהלת במשטרה, המדריך סיים את עבודתו במעון". וכך מתוארת התגלגלות האירועים בתגובת הדובר: "בחודש מארס, כשקיבל מנהל גיל-עם את המכתב הראשון מהסטודנטית, נעשה על ידו תחקיר של האירוע, והנושא נבדק עם כל האנשים שהוזכרו במכתב. גרסאות עובדי המעון לא תמכו בגרסת הסטודנטית ובסופו של דבר לא הגיע מנהל המעון למסקנה חד משמעית לגבי המדריך המוזכר.

"את הדו"ח, כולל דיווחה של הסטודנטית, העביר המנהל לפיקוח החסות, בבקשה שיגבשו המלצות ויגידו לו מה לעשות. הוחלט שהמדריך לא מתאים לעבודה במעון, בגלל שהוא יוצר רושם מעט קשוח מדי, ומבחינה מילולית אלים מדי והומלץ לפטרו. העניין הגיע לבית הדין לעבודה ולכן לא יכלו לפטרו".

על תוכנן של השיחות בין הסטודנטית למנהל המעון נמסר ממשרד הרווחה, כי "המנהל מכחיש מכל וכל את הדברים שמצוטטים בשמו. לטענתו הוא מעולם לא אמר דברים כאלה והם מנוגדים להשקפת עולמו. העובדה היא שהוא יצא נגד המדריך הזה ובזכות עדותו הסתיימה העסקתו".

הילדים משלמים על מאבק ועד העובדים

"הגעתי לגל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה, כי בסוף היום המדריכים, הם, עדיין שם. המדריכים נהגו לאיים. הסגנון היה 'נשלח אותך לבית הסוהר', 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה מגיל-עם)

לפני שלושה חודשים ביקר פישר בגיל-עם, בעקבות כתבה שפורסמה באחד המקומונים בחיפה על התעללות פיסית ומינית של שלושה נערים בחוסה אחר. דיווח על המקרה לא הגיע אליו. בגיל-עם נתקל בחומות של שתיקה. "זה היה מקרה מזעזע", מספר בכיר במערכת. "שלושה ילדים תקעו מוט בפי הטבעת של ילד אחר ולנו אסור היה לחקור מה קרה שם. פישר הגיע למקום. המנהל, יעקב כהן, אמר לפישר: 'אנחנו מכירים שנים, אני יכול לשתות אתך קפה, אבל אני לא יכול לדבר אתך על האירוע הזה. זו ההנחיה שקיבלתי מהוועד'. פישר יצא משם המום".

באוגוסט תיכנן פישר להיפגש עם מנהל מעון אחוה, משה צפריר, כדי לדון עמו על המצב במוסד, אך כמה מפתיע, הפגישה לא קוימה. במכתב ששלח פישר אל הממונים עליו הוא הודיע שצפריר ניתק מגע עמו ולא עונה לטלפונים.

מקרה נוסף שלא דווח היה במעון אל-בוסתן בג'וליס, המיועד לנערות ערביות. לפישר נודע כי בסוף אוגוסט התמרדה קבוצה של נערות והתבצרה על הגג של ביתן השומר. הנערות סירבו לרדת והצוות הפעיל כוח רב כדי להורידן. לטענת עובדים במערכת, פישר לא קיבל שום דיווח על "המרד" ממנהל המעון, איברהים מטאנס, ושוב לא הורשה לבדוק את הפרשה. "זהו מעון קשה שקורים בו דברים המצריכים עבודה אינטנסיבית מול הפיקוח", אומר בכיר במערכת, "דיאלוג זה אינו מתקיים".

לפני חודש בא פישר, למרות החרם שהוכרז עליו, לביקור פתע במעון גיל-עם. במקום סערו הרוחות לאחר שאחד הנערים ניסה להתאבד בתלייה. "פישר ביקש לדבר עם רכז החינוך, רמי אמסלם", מספר אדם שנכח במקום. "אבל הרכז סירב לדבר אתו והסביר כי קיבל הוראה כזאת מהוועד. פישר ביקש לדעת מה קרה. הוא הבין שזה היה אירוע מתגלגל - הילד היה בעונש, הרכז ככל הנראה היה בעימות אתו - אבל אף אחד לא נתן לו לבדוק. זה כבר עבר כל גבול".

בהנהלת משרד הרווחה מנסים להמעיט מחומרת הבעיה. "על פי ההיררכיה בחסות הנוער המפקח הישיר על המעונות בצפון הוא בנימין פישר ומעליו סגן הממונה על המעונות והממונה על המעונות", מוסר בתגובה נחום עידו, דובר המשרד. "מנהלי המעונות בצפון, בהוראת מועצת העובדים, אינם משתפים פעולה עם המפקח בצפון בלבד. הם אינם מחרימים את הממונה על המעונות".

מיהו אותו משה דרעי, יו"ר הוועד, שבהבל פיו מצליח לשבש את פעולותיהם של המפקחים על המעונות? דרעי נחשב לנציג עובדים מיליטנטי וכוחני, שפועל להגנת זכויות העובדים באש ובמים. כיו"ר הוועד של משרד הרווחה ניהל כמה שביתות מתוקשרות של עובדיו. במאבקו נגד האוצר אף עיכב הוועד העברת כספים למשפחות אומנה ולמוסדות של אוטיסטים ומנע לזמן מה קבלת חוסים חדשים לפנימיות הנוער והנכים. "במשרד הרווחה מכירים את כוחו היטב", אומר מכר של דרעי. "אם הוא רוצה, כל המערכת משותקת. הוא שולט באנשים שלו, מילה שלו וכולם שובתים".

זה תקופה ארוכה מנהל דרעי מאבק נגד התוכנית הממשלתית להפריט את המוסדות למפגרים שמפעיל משרד הרווחה ולהיפרד מ-1,200 עובדי מדינה. ברשות חסות הנוער כבר הופרטו רוב המעונות ב-15 השנים האחרונות, ומתוך 800 העובדים בהם פחות מ-100 הם עובדי מדינה. על משרותיהם של כמחצית מהם, העובדים פיסית במעונות, מתנהל המאבק.

"בני פישר התחיל לבקר במעונות של מחוז הצפון והתחיל 'לחפש' את העובדים", מסביר דרעי את החלטתו "לנתק מגע" מהמפקח. "באו אלי עובדים ואמרו לי שהוא מחפש אותם. ואני ביקשתי מהעובדים תלונות, כדי שנבדוק את העניין. אנחנו קיימנו דיון על הנושא והוצאנו לו מכתב כדי שיבוא ויגיב על התלונות שיש נגדו. הוא לא הגיע. ישבנו מועצת העובדים וקיבלנו החלטה לנתק ממנו מגע עד שהעניין יתברר אצל גורמים בכירים במשרד. עד היום לא מדברים אתו. כל העובדים משתפים פעולה ומבצעים את ההנחיות שלי".

גם המנכ"ל וגם הסמנכ"לית ניסו לטפל במשבר

"העובדים נפגעים. ואם לא יבצעו את ההוראות של ועד העובדים, הם ייפגעו עוד יותר. בגיל-עם בני פישר איים על עובדים, ששמרו על ההוראות שלנו, להביא אותם לדין משמעתי. לפני שבועיים הוא הגיש תלונה במשטרה נגד עובד המעון שלא מדבר אתו. העובד אמר לו, אל תשים אותי במצב לא נעים, אסור לי לדבר אתך" (הכוונה לרמי אמסלם).

עובדים במשרד הרווחה טוענים השבוע כי מנכ"ל המשרד, משה שיאון, והסמנכ"לית תמר סליימן, מושכים ידם מהסכסוך בין דרעי לעובדי חסות הנוער, אף על פי שהם מודעים למצב הבעייתי. דובר המשרד אומר בתגובה, כי "גם המנכ"ל וגם הסמנכ"לית ניסו לטפל במשבר בחסות הנוער, אבל לצערנו לא כל כך הצליחו. הם הזמינו את כל הנוגעים בדבר לפגישה, אבל הפגישה התפוצצה כי ראובן יעקב פוצץ אותה. בעקבות כך הוקמה למעשה ועדת הבדיקה". "הם לא רוצים להסתבך עם דרעי", אומרים עובדים במשרד. "אם הוא רוצה הוא יכול להוריד את כל השאלטרים".