בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

הכתבה בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות , תומר זרחין , פברואר 2012 , הארץ

באגודה לזכויות האזרח ובעמותת רופאים לזכויות אדם, שעתירתן נגד רפואה פרטית באשדוד נדחתה, נדהמו מההוצאות שנפסקו להן: 45 אלף שקלים

עמותות וארגונים חברתיים העותרים לבג"ץ מצביעים על מגמה של הטלת הוצאות משפטיות כבדות וחריגות בגובה עשרות אלפי שקלים עליהן, בתקופת כהונתו של אשר גרוניס כנשיא בית המשפט העליון. בארגונים חוששים שהדבר נועד להקשות עליהם להגיש עתירות בעניינים ציבוריים חשובים ועלול לחסום את הגשתן.

דוגמה בולטת מהעת האחרונה היא הפסיקה בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד - העתירה נדחתה על ידי הרכב השופטים שבראשו עמד גרוניס, והוצאות המשפט בגובה חסר תקדים של 45 אלף שקל הוטלו על העותרים - האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה.

בארגונים טוענים כי בשנה האחרונה מורגשת מגמה שמזוהה איתה הנשיא גרוניס, להטלת הוצאות משפט חריגות עליהם כעותרים ציבוריים, המעלים סוגיות בעלות משמעות ציבורית רחבה. מגמה זו עולה בקנה אחד עם השקפת עולמו של גרוניס, שבשורת פסקי דין קבע כי על בית המשפט לנקוט ריסון שיפוטי בהתערבות בהחלטות של הרשות המבצעת או המחוקקת, ואף התבטא בשבח צמצום זכות העמידה בבג"ץ של עותרים ציבוריים, שמייצגים אינטרס ציבורי רחב ולא אינטרס אישי פרטי. האגודה לזכויות האזרח למשל, שהגישה מאות עתירות לבג"ץ, מדווחת שעד השבוע רק פעם אחת ב-30 השנים האחרונות הוטל עליה לשלם הוצאות משפט בעתירה שנדחתה, ובאותה עתירה ייצגו עותר פרטי.

בחודשים האחרונים חויבו עותרים ציבוריים בהוצאות משפט בסכומים ניכרים, שלא כפי שהיה בעבר. בחודש שעבר חויבה עמותת אומ"ץ, הנאבקת בשחיתות שלטונית, ב-15 אלף שקל, לאחר שהגישה עתירה שביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בפרשת הרפז. חודשיים לפני כן חויבו התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין ב-15 אלף שקל, לאחר שעתרו נגד ההסכם בין הממשלה למפעלי ים המלח.

ימים ספורים לפני כן חויבה התנועה לאיכות השלטון ב-17 אלף שקל הוצאות, לאחר שנדחתה עתירה שהגישה נגד המשטרה, שהשתתפה במאות אלפי שקלים במימון הגנה משפטית של שני קצינים שנמצא דופי בהתנהלותם. העיתונאי לשעבר אריה אבנרי, שעומד בראש אומ"ץ, נדהם מהסכום.

"אומ"ץ מתקיימת רק מתרומות", אמר אתמול אבנרי. "אנחנו לא לוקחים תרומות מטייקונים, אוספים שקל לשקל, כולנו פועלים בהתנדבות, ויש לנו רק תקן של חצי משרה למזכירה. לכן, 15 אלף שקל זאת הוצאה נכבדה שגורמת לנו לחשוב כמה פעמים אם להגיש עתירות". אבנרי אומר כי אומץ שוקלת להגיש בקרוב עתירה נגד גרירת הרגליים של הפרקליטות בהכרעה אם להעמיד לדין ראשי ערים מכהנים שנחשדים בפלילים, בהם ראש העיר בת-ים שלומי לחיאני וראש העיר רמת-גן צבי בר. "אנחנו צריכים לחשוב כמה פעמים אם להגיש את העתירה הזאת, מחשש שנחטוף הוצאות גבוהות. אני מתגעגע לימים של הנשיא לשעבר אהרן ברק, שהכיר בזכותנו כעותרים ציבוריים, ולא חייב בהוצאות משפט כאלה".

דברים דומים אמרה גם עו"ד מיקה קונר קרטן, מנהלת מחלקת הליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, שספגה הוצאות כבדות בשני תיקים בחודשים האחרונים. התנועה הגישה השנה לבג"ץ עד כה תשע עתירות. לדבריה, להוצאות משפט גבוהות כאלה המוטלות על עותרים ציבוריים, שרובם ככולם נשענים על כספי תרומות, "השפעה מצננת". "להטלת הוצאות משפט גבוהות השפעה מצננת ברורה על פעילותה המשפטית של התנועה, הנובעת ישירות מאילוצים תקציביים", אמרה והוסיפה כי "חשוב להזכיר שלאורך השנים הובאו לערכאות על ידי עותרים ציבוריים והתנועה בכללם, עניינים שונים, שהביאו לא רק לתיקון דרכיו של המינהל, אלא לחיסכון עצום לקופה הציבורית. חשוב להבין כי מדובר במהלכים משפטיים שאין לאף אדם פרטי תמריץ להגישם".

עמדות שונות בתוך בית המשפט העליון, באשר לגובה הוצאות שיש להטיל על עתירות בהן מעורבים עותרים ציבוריים, נחשפו בפסק דין שנתן החודש בית המשפט העליון, שקיבל באופן חלקי ערעור שהגישה עמותת גישה. העמותה חויבה על ידי השופט המחוזי בבאר שבע, אלי ביתן, ב-25 אלף שקל הוצאות, בעקבות עתירה מנהלית שהגישה העמותה בשמן של 6 נשים מעל גיל 40 המעוניינות להתפלל באל-אקצה בחגים.

השופט עוזי פוגלמן, שנחשב לאחד השופטים הבולטים בבית המשפט העליון ברגישותו לזכויות אדם, החליט להפחית את ההוצאות ל-12 אלף שקל. פוגלמן הרחיב בתיאור חשיבות עתירות המוגשות על ידי עותרים ציבוריים, כלי שנועד לקדם את שלטון החוק, עקרונות חוקתיים ותיקון פגמים מהותיים בפעולות המנהל הציבורי.

עם זאת, ציין כי כבר נפסק בעבר, כי גם עותר ציבורי אינו פטור מחיוב בהוצאות משפט אם עתירתו נדחית, במיוחד אם ההליך חסר עילה או נוהל באופן מכביד. פוגלמן קבע כי הוא אינו סבור שבנסיבות המקרה היה על המחוזי להימנע מפסיקת הוצאות רק בשל זהות העמותה הציבורית שייצגה את הפלסטיניות, אך קבע כי פסיקת הוצאות חרגה משמעותית מפסיקת הוצאות משפט בדרך כלל במקרים אלה.

מנגד, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, סברה שאין להפחית את סכום ההוצאות שבהן חויבה גישה. נאור כתבה כי אין לחרוג מהכלל שאין מתערבים בשיקול דעת ערכאות נמוכות שפסקו הוצאות.

לדברי עו"ד שרי בשי, מנכ"ל גישה, שהגישה מתחילת השנה שתי עתירות לבג"ץ, היא מודאגת מהמגמה הגוברת לחייב ארגוני זכויות אדם ועותרים פלסטינים בהוצאות לטובת המדינה, גם במקרים שלא נפל פגם בהתנהלותם. "כך מרתיעים תושבים פלסטינים מלבקש ביקורת שיפוטית על החלטות המשפיעות עמוקות על חייהם. קשה למצוא עקביות בהחלטות על חיוב בהוצאות - קורה ששופט דוחה עתירה ומחייב בהוצאות, אך באותו היום, דוחה עתירה אחרת, כמעט זהה, ללא צו להוצאות".

לדברי דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עד השבוע ובכל 30 שנות פעילותה של האגודה, רק במקרה אחד נפסקו הוצאות לחובתה. המקרה אירע ב-1989 ואז ייצגה האגודה עותר פרטי, שעתירתו נדחתה. לעומת זאת, העתירה השבוע הייתה ציבורית. עו"ד אילת פילו, דוברת בתי המשפט, הגיבה כי "בג"ץ פוסק הוצאות בכל תיק לגופו ובהתאם לנסיבותיו. בין התיקים שהוזכרו בשאילתה עתירות שנדחו על הסף, שבמסגרתן לא מוצו הליכים טרם הגשת העתירה, לא צורפו משיבים לעתירה וכדומה. יש שבית המשפט פוסק דווקא להקטין הוצאות שנפסקו וראה לדוגמה פס"ד 4620/11 שם בדעת רוב שופטי ההרכב הוחלט להקטין את ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי על עותר ציבורי מ-25,000 שקלים ל-12,000 שקלים. כאשר מדובר בעותרים מסחריים, בשונה מציבוריים, ההוצאות הנפסקות גבוהות יותר".