021 - דובים ודבורים
דובים ודבורים
סוף סוף מצאת זמן ונסעת לטיול שחלמת עליו, התרמיל על הגב ואתה צועד לך לבדך בהרי הרוקי המיוערים. מתעורר מהאוויר הנעים ונהנה מהמרחבים הירוקים. כבר מחשיך ואתה מוצא מקום נחמד לעצור ולהקים אוהל. לפתע אתה שומע נהמה איתנית מאחוריך.
אתה מסתובב ומבחין בדוב גריזלי מתקרב אליך.
הפחד מקפיא את עורקיך, זיעה קרה מכסה את גופך והמחשבות רצות בדהרה פרועה.
מה לעשות?
הנטייה הראשונית שלך אומרת לברוח, לרוץ מהר ככל שתוכל, להסתלק משם.
אבל קול אחר אומר לך: "חכה רגע, אם תנסה לברוח הדוב ישים לב אליך, אולי כדאי לא לזוז ולחכות עד שהדוב ילך"
אם תאזין לנטיית לבך הראשונה סביר להניח שהדוב ירדוף אחריך ויתקוף אותך, עדיף לעצור, להירגע, ולחכות.
--
האם האנלוגיה ברורה? כשהחרדה תוקפת אותנו, היא מחזקת את הפחדים שלנו וגורמת למחשבות שלנו לרוץ בבהלה, התחושות האלו צריכות לסמן לנו שעלינו להאט ולהירגע. הדבר הגרוע ביותר שנוכל לעשות במצב כזה הוא לשתף פעולה עם החרדה ולהגיב בלחץ. אם נרוץ יתפוס אותנו הדוב. עלינו לעצור ולתת לדוב ללכת.
--
אם נקלעת למצב שנחיל דבורים אופף אותך מכל הצדדים, הדבר הגרוע ביותר שתוכל לעשות הוא לנופף בידיך ולנסות לגרש את הדבורים. אם תנסה לברוח בבהלה הדבורים יתקפו אותך.
כשהחרדה מנסה לתקוף אותך. אל תגיב ואל תיבהל. קח את הזמן והשתמש בהגדים רציונליים כמו: "אם אשאר רגוע, החרדה תחלוף"
זכור: אתה יכול לשלוט בחרדה בהתאם לעקרון פרדוקס הלחימה. הירגע ואל תגיב בצורה שלילית לתחושות שליליות.
החרדה "אוהבת" כשאתה מנסה להילחם בה. הדרך להילחם בחרדה היא להתעלם ממנה ובכך לשלול ממנה את כוחה. ככל שתצליח להתעלם מהחרדה יותר תבין שאתה שולט בה ולא היא בך.