קיצור שולחן ערוך
שלוש מילים אלו קיצור שולחן ערוך הפכו להיות מטבע לשון כמעט אצל יהודים רבים. השולחן ערוך הלא היא יצירתו הגדולה של רבי יוסף קארו איש צפת לפני כ-500 שנה. ספרו הגדול זכה לביאורים רבים ולפירוט ודקדוק רב בכל הלכה. אמנם לא כל אחד יכול להקיף יצירה גדולה זו ובודאי למי שחפץ לדעת את עיקרי ההלכה למעשה, יש צורך בחיבור קצר יותר ותכליתי. לכן שינס מתניו רבי שלמה גנצפריד מהונגריה לפני כ-150 שנה.
הוא ערך 221 פרקים בהם תימצת את כל דברי השולחן ערוך. אמנם פסיקתו היא לבני אשכנז. בהקדמתו הוא כותב שמטרתו "ללקט שושני ספיח אמריו בדרך קצרה, בלשון צח וכולל, יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל". ואכן כוונתו הטהורה הצליחה והספר קיצור שולחן ערוך הפך להיות נכס צאן ברזל בבתי ישראל. עוד בחיי המחבר יצא הספר ב-14 מהדורות ובמאות אלפי עותקים. בארצנו הורגש הצורך להוסיף התייחסות למצוות התלויות בארץ. ואכן הוסיף הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי פרקי הלכה על ארץ ישראל ומנהגיה במהדורה של מוסד הרב קוק.
הספר החשוב הזה קיצור שולחן ערוך זכה לכמה ספרי פירוש כגון 'מסגרת השולחן' 'מנחת שבת' ו'שערים מצוינים בהלכה'. וכן תורגם לשפות רבות.
הרב חיים דוד הלוי רבה של ת"א הוציא ספר שונה במתכונת דומה בשם קיצור שולחן ערוך מקור חיים. אמנם הוא קיצור של 5 ספרי מקור חיים שכתב אך נושא גם כן שם זה. ומיועד לבני אשכנז וספרד.
כמו כן יצאו שתי מהדורות לבני ספרד הלא הם קיצור שולחן ערוך לרבי יצחק יוסף וקיצור שולחן ערוך לרבי רפאל ברוך טולידאנו לימים יצאו מהדורות נוספות עם הערות של שולחן ערוך הרב של בעל התניא, ה'חזון איש' וכן 'הבן איש חי' וכן הערות הרב מרדכי אליהו והמשנה ברורה.
אם כן הספר מוכר היום בכמה מהדורות ובתי הוצאה לאור שהוציאוהו כמו מוסד הרב קוק, הוצאת אשכול ועוד.
ודאי הלומד ראוי שישאף להכיר את ההלכה ממקורה והשתלשלותה אמנם בשלב הראשון יש בהחלט מקום ללימוד קיצור שולחן ערוך שנותן את הכלים המעשיים המיידים לקיום ההלכה למעשה.