יוני 2014

החודש החלטתי לכתוב על בסון. למה? ככה. על תחרות ארתור רובינשטיין כבר כתבו הכל. בעיקר ריכלו... הכריזו גם על "מהפך" עולמי. כמה מהפיינליסטים בתחרות בחרו בפסנתר איטלקי מתוצרת Fazioli. הבוקר הצצתי בחשש מהחלון בביתי, לא הבחנתי במהפך, השמים נשארו במקום...

אז עכשיו - Take Five, מי אמר שהבסון לא מחובר לג'אז? הקטע המפורסם הזה שהולחן בידי דייב ברובק לסקסופון ופסנתר, זוכה לטיפו ראוי בידי רביעיית הבסוניסטים החבייבם האילו, ומי רוצה עוד קצת חדשנות שימישך לדף הרביעייה.

הבסון כפי שאנו מכירים אותו היום, הוא כפי הנראה בנו של הדולסיאן Dulcian כלי נגינה מתקופת הרינסאנס המפיק צליל נמוך ע"י נשיפה אל תוך פיה המחוסרת לצינור מתכת מעוקל. להבדיל מהבסון, לדולסיאן היו גדלים שונים, היו דוסיאנים לצלילים גבוהים ונמוכים.
את הפיה היו מכינים, אז כמו היום משיח הקנה הצומח בקרבת הנחלים.
באסון הבארוק - הוא כפי הנראה המצאה מודרנית של התקופה, בהשראת הדולציאן, אך לא התפתחות איטית ואבולוציונית של האב הרנסאנסי הבנוי מחלק עץ אחד ובו מספר קדחים. פריצות הדרך העיקריות בהתפתחות הכלי הם מידי המלחין ,החלילן ובונה החלילים ז'אק מרטין הוטטר (Jacques-Martin Hotteterre). שכפי הנראה היה מהוגי הרעיון להרכיב כלי נשיפה ממספר חלקים. המשך ההתפתחות המשיך בשתי תפיסות הגרמנית והצרפתית. בגרמניה הביא בונה כלי הנשיפה, יוהנס אדם הקל, את הבסון לשיא התפתחותו. בצרפת השכנה, התפתח בסון בתצורה שונה המכונה Buffet או לעיתים בסון צרפתי. כך מחולק עולם הבסון לשנים, גרמני וצרפתי יש מעדיפים את הבסון הגרמני המכונה בסון Heckel ויש גם חסידי הבסון הצרפתי המכונה בסון Buffet. כך או כך נגני בסון מעולים יכולים להעדיף כלי כזה או אחר ולהפיק ממנו צלילים נפלאים.

תרשימים מימי הרנסאנס של הדולוסיאן, אביו של הבסון, בגדלים שונים

Jacques-Martin Hotteterre - מי שבנה כפי הנראה, את הכלים הראשונים הראויים להיקרא בסון. כך נראה מי שבנה את הבסונים הראשונים...היום היה מצתרף כנראה לרולינגסטונס המזדקנים.

בכל שנה - מתקיים בכפר אבו-גוש פסטיבל מוסיקה הנותן מקום ראוי למוסיקה הווקאלית

--- לאתר חגיגות המוסיקה באבו גוש ----

שטפן שוויגרט - הבסוניסט הראשון של התזמורת הפילהרמונית של ברלין, מסביר בכיתת אומן כיצד לנגן את תפקיד הבסון בפרק האיטי של הסימפוניה הרביעית מאת צייקובסקי.

ולמי שירצה ללהאזין ולצפות בפרק כולו - כאן עם תזמורת סאן פרנסיסקו בניצוחו של מייקל טילסון-תומס

למה תקליטורים? נכון, ניתן היום כמעט הכל למצוא ברשת. או להרב אפשר להאזין פה באתר. האזנה לתליטור באיכות גבוהה מהנה הרבה יותר. כאן באתר ניתן לטעום מיצירות רבות ע"י מיטב המבצעים. אך אם באמת אהבת, מומלץ בהחלט להאזין ליצירות מעל גבי תקליטור מקורי העשוי היטב, או יותר מכך ללכת לקונצרט. לאחרונה, הוקם אתר החנות למוסיקה במשכן לאומניות הבמה המאפשר גם הזמנה טלפונית של תקליטורים.

את החנות מנהל גלעד חכלילי, מוסיקאי מנוסה שיתן גם המלצות טובות....לחצו כאן

בסרטון קצר ומייצג, תלמידי בסון ובסוניסטים בוגרים משתפים פעולה בנגינה על בסונים מסוגים שונים ועל אחיו הגדול והנמוך של הבסון, התת-בסון.

ואיך בונים בסון?

סרטון קצר המתאר נבנים הכילים האלו במעל כלי הנשיפה ברנד מוסמאן, אחד מבוני הבסונים המובילים בגרמניה.

ומה יותר נמוך מבסון? קונטרה בסון. שני הבסוניסטים החבבים האילו, מגיעים ברכב מזרח גרמני, הטרבאנט, לנקודת תצפית מעל מפגש הנהרות ריין ומוסל בקובלנץ שבגרמניה. מוצאים את הכלים ומתחילים, בסון ותת בסון בדואו.

הסבר קצר על אחיו הגדול והנמוך של הבסון, התת בסון מפי בתת בסוניסת של תזמורת פילהרמוניה.

לואיס לפניק - נגן הקונטרהבסון בתזמורת הלאומית של ארצות-הברית, מציג את אחיו החדש והמשוכלל יותר של הקונטרה בסון. הקונטרה-פורטה, כלי חדיש ומשוכלל שלפי יפניק עתיד כפי הנראה להחליף את הקונטרה בסון הותיק.

אמי הרמן - נגנית בסון בתזמורת פילהרמוניה, מספרת על הבסון שלה ועל הנגינה שלה...

ויואלדי היה בעיקר כנר. כתב קונצ'רטי רבים לכינור, פחות אך עדיין רבים וצ'לו פחות אך עדיין רבים לבסון. כמות הקונצ'רטי שהלחין ויואלדי היא בלתי נתפסת, גם להאזין לכולם היא משימה לא קטנה. הבעיה הגדול היא שכמעט כולם בין יפים ליפיפיים. ומי שרוצה עו בסון ויויאלדי ילחץ כאן.

גם המלחין יהאן הומל, בן זמנו של בטהובן, כתב יצירות לבסון. כאן הקוונצ'רטו החביב הזה בסגנון האופייני לתקופה. המוסיקה של הומל דמה מעט לזו של מוצרט. הומל, המפורסם פחות מבן זמנו בטהובן, השפיע רבות על הלחינים ליסט, ואפילו על שופן ושמאן, ביצירותיהם המוקדמות.

הקונצ'רטו לבסון מאת מוצרט - אולי הקונצ'רטו היפה ביותר שנכתב לבסון. מנגן קלאוזסטונמאן עם תזמורת אקדמית סינט מרטין בניצוחו של נוויל מרינר.

הקונצ'רטינו לבסון ואבוב מאת ריכרד שטראוס בנגינת התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוחו של סג'י אוזזווה עם הרולד רייט באבוב ושרמו ואלט בבסון.

הנקודה הישראלית של הבסון.

ישראל אינה מדינה של קוטלי קנים בענייני בסון. אמנם בסונים לא מיצרים כאן אבל בסונסטים יש ויש.

נגן העברמרדכי רכטמן, מי שהיה נגן הבסון של התזנמורת הפילהרמונית, נמנה עם גדולי הנגנים בכלי זה. רכטמן איש אשכולות, שחמטאי מצטיין שהגיע להישג תיקו עם אמן השחמט שמואל רשבסקי (הישג מדהים שחמטאי חובב) עיבד קטעי מוסיקה רבים, בעיקר של באך לבסון.

לצערי, אין הקלטות חפשיות רבות בהם ניתן להאזין לנגינתו של רכטמן כסולן. כאן הפרק הראשון לספסטט (שישיה) לרביעיית מיתרים בסון וקרן מאת בטהובן. בהקלטה זו מנגן רכטמן, בבסון כמובן...