כיוון תזמורת - קטע הומוריסטי מאת אדגר ורסה. לכל מי שביקר פעם בקונצרט, מוכרת בודאי הפרוצדורה של כיוון התזמורת לפני ההופעה. כמעט תמיד ינגן האבוב את התו לה אמצעי, אחריו יצטרף הנגן הראשון וכל קבוצת כלים תכוון כליה בהתאם. כך יוודאו כי כל כלי התזמורת מכוונים לאותה מערכת צלילים והמנצח לא יעלה לבמה עד שלא תסתיים הפרוצדורה. המלחין צרפתי אדגר ורסה הלחין יצירה הומוריסטית המכונה "כיוון" Tuning Up" , כאן היצירה בביצוע תזמורת נוער מבריטניה. לקראת סוף היצירה, מצטרף לתזמורת אחד מן המנצחים המבטיחים של זמנינו ואסילי פטרנקו. יש משהו מרגש בתזמורות הנוער האילו, שתפקידן יותר חינוכי מהישגי, משתפות יותר נגנים והן בד"כ גדולות יותר מתזמוות מקובלות. כך נראה קבוצות נגנים גדולות גם בכילים כמו נבל, כלי נשיפה ועוד. ואולי, לאור הבחירות ההולכות וקריבות אלינו בימים אילו, גםב ביצה הקטנה שננו זקוקים למעט Tuning Up' ושיבואו לנו מנהיגים מוכשרים שינהלו את מדינה כמו שפטרנקו הצעיר מנצח על תזמורת.... ומה זה כל כיוון התזמורת שכתבתי עליו עד עכשיו, אותו טון, לה אמצעי שמפיק האבוב, תדירותו המדוייקת היא 440 הרץ (440 תנודות בשניה) וככל שהתדירות גבוהה יותר יהיה גם הצליל גבוה יותר. קשר מתמטי-פיזיקאלי מעניין הוא שכאשר יוכפל התדר, יהיה הצליל גבוה באוקטבה, כלומר בתדירות 880 הרץ יושב לו, לא תמיד בנחת, לה הגבוה באוקטבה מלה אמצעי. כך קבע לנו פיתגורס, אותו פיתגוס מהמשפט המפורסם. ולמי שאינו מכיר את משפט פיטגורס יוכל למצוא אותו כאן... "סטנדרד" זה, של לה הוא בתדר 440 הרץ, הוא הסכמה של אמצע המאה העשרים. בעבר עמד לה במקומות שונים על סקלת התדרים, מקומות התלויים גם בגיאוגרפיה. במדינות שונו ובזמנים שונים, לא היה לה כפי שנשמע לנו עכשיו אלה בתדירות שונה. מוסיקאים מהזרם האוטנטי, מנסים לשמר את הצלילים הישנים, בצבע ובגובה כפי שהיו בעבר. כך נולד לו גם האנסמבל 412, הרכב המנגן בכלי התקופה, המכוונים כולם כך שלה אמצעי יעמוד על 412 הרץ. לה נמוך יותר מהמקובל, וצלילי התזמורת נצבעים בצליל שונה ויפה. כאן אנסמבל 412 עם זמר הקונארה-טנור קרלוס מנה בביצוע יפה מאד ל"סלווה רגינה" מאת סקרלאטי. רוב יצירתו של סקלאטי זה, הן סונטות לצ'מבלו שנכתבו לתלמידתו הכמעט יחידה, מלכת ספרד מריה ברברה. סקרלאטי שימש כמורה הנגינה של הנסיכה, ומאוחר יותר המלכה, במשך 25 שנה. ככה זה שאתה מלך, תרצה מורה לנגינה יביאו לך את סקרלטי. רבות מן הסונטות, שנכתבו כאמור לצ'מבלו, הוסבו לפסנתר. ניתן להאזין למספר הקלטות מצויינות מידי מיכאל פלטנב וכמובן גם מידי הוירטואוז הגדול מכולם ולדימיר הורוביץ . בכל כניסת שנה בחצות, נוהגת התזמורת הפילהרמונית של וינה לפתוח את השנה בקונצרט מיצירות שטראוס האב ושני בניו, ובכל שנה עומד על הפודיום אחד מגדולי המנצחים בעולם. השנה עמד על הפודיום, בפעם החמישית, מיודעינו המנצח זובין מהטה. זובין מהטה שלנו הוא אחד מהמנצחים הסופגים ביקורות צוננות בעיתונות המוסיקה העולמית. תמיד ישנו מישהו מן העיתונאים שטוען כנגד מהטה שאינו פרשן טוב מספיק ליצירות ברהמס ובטהובן ושמאהלר שלו אינו דומה ומעמיק כמו אילו של ברנשטיין או אבאדו. נכון, מהטה אינו ברנשטיין ואינו צריך להיות, אך עדיין מדובר באמן מרתק ואחד מן המנצחים המרגשים ביותר המופיעים על בימת הקונצרטים. מהטה מצטיין במיוחד כמנצח מלווה ותמיד מפרגן לאמנים סולנים. בתחום הקלטות האופרה הגיע מהטה לכמה הישגים יוצאי דופן בתוכם שתי הקלטות על, שאין שניות להן הן הטרובדור של ורדי עם הסולנים פלסידו דומינגו, לאונטין פרייס ושריל מלנס והאופרה טורנדוט מאת פוצ'יני עם לוציאנו פבארוטי, ג'ואן סטרלנד ומונסרה קבייה. להאזין ולהתמוגג... יש גם מי שיטען שקונצרט ראש השנה הוא "שמאלץ" מרוכז. נכון, אבל אם כבר שמאלץ מרוכז אז לא יכול להיות יותר טוב מאשר מידי הוינאים האילו שניכר בהם כי הם אוהבים לנגן. נעים לראות גם מספר הולך וגדל של פנים נשיות בתזמורת הזאת שהקפידה משך שנים על העסקתם של נגנים גברים בלבד. כאן ההדרן מתוך הקונצרט הנחמד הזה על רקע תמונות מן הדנובה, ומי שמעוניין יוכל גם לצפות הקונצרט המלא לפחות בימים הקרובים. הפסנתרן אנגלי - האסקולה גרמנית קליפורד קורזון, פסנתרן המוכר בעיקר לחובבי הפסנתר שביננו, הוא לצד סולומן קוטנר ומירה הס מגדולי הפסנתרנים שיצאו מבריטניה. קורזון הוא אמנם אנגלי, אך נגינתו היא ממש מבית מדרשו של הפסנתרן היהודי-גרמני ארתור שנבל. קורזון אינו בעל רפרטואר רחב מאד ולא הפיק הקלטות סידרתיות של מלחין זה או אחר. הוא אינו מצטיין גם בצליל שרירי וענק. נגינתו של קורזון מצטיינת בליטוש ועדינות. כיום ניתן ליהנות מלא מעט מהקלטות הענק המעט נשכח הזה. אמליץ במיוחד על ההקלטה מאד יחודית לקונצ'רטו הראשון של ברהמס לפסנתר, לעניות דעתי (הבלתי קובעת) ההקלטה הטובה מכולן לקונצ'רטו. עוד הקלטות מידי הפסנתרן בדף קליפורד קורזון. כאן קורזון בנגינת ממנט מוסיקאלי מאת שוברט. לסונטות בטהובן לפסנתר, שלושים ושתיים במספר, מעמד מיוחד ברפרטואר המוסיקה לפסנתר. הסנטות נחשבות לפיסגת היצירה לפסנתר סולו, אין בהן גבוהות ונמוכות והם מייצגות הייטב עולם ריגשי ומלא של בטהובן המלחין, מי שהיה פורץ הדרך הגדול במוסיקה של המאה ה-19. במרוצת הימים ניגנו כמה מגדולי הפסנתרנים את המכלול כולו בדרך כלל בתקופות שונות. נגינת כל הסונטות הוא מבצע קשה ומתיש שקשה לבצעו. החלטתי אם כן להציג את כל הסונטות, אחת בחודש, בכל פעם ע"י פסנתרן אחר. בנוסף ינתנו קישורים להקלטות נוספות שכדאי להאזין להן... כאן הפסנתרן דניאל ברנבויים בהקלטה מאוחרת לסונטה הראשונה של בטהובן. בסרט ניתן להבחיון בעבודתו של ברנבויים. אבל הקלטה עדיפה היא לדעתי ההקלטה המוקדמת של ברנבוים שהקליט בצעירותו את מכלול הסונטות כולו. עוד שתי הקלטות מומלצות אילו של הפסנתרן הגרמני וילהלם קמפף ומידי הפסנתרן סביאטוסלאב ריכטר. אז אחרי שעיפתם קצת מהכתיבה שלי, תמיד נחמד להאזין קצת למריה קלאס כאן באריה Gualtier malde! Caro nome מתוך ריגולטו של ורדי. ישנם דפים באתר, כאילו עם הקלטות נפלאות, שמסיבה כלשהי גולשים אינם מגיעים אליהם. אז החלטתי בכל חודש פשוט לתת מידי חודש קישורים לכמה המדפים: האיש הזה, שאת שמו קשה לי מעט לבטא, הוא כבר בן יותר מתשעים ועדיין מנצח פעיל. סטניסלאב סחרובצ'בסקי (מקווה שכתבתי נכון...) אולי לא עמד בראש התזמורות הגדולות בעולם, אך ממקום שעמד הופקו צלילים נפלאים. גדול הפרשנים ליצירות ברוקנר במאה ה-20, הוא בעיני המנצח הגרמני יוג'ין יוכום. לידו עומדים סרג'יו צ'ליבידקה, הרברט פון קראיאן, ברנרד הייטינק, קרל בוהם, גינטר ואנד, אוטו קלמפרר, קרלו מריה ג'ויליני וגם ג'ורג טינטנר. אך מקום מיוחד שמור להקטת הסימפוניות מידי סטניסלאב סחרובצ'בסקי שהקליט את מחזור הסימפוניות כולו, כולל המוקדמות הזוכות למספרים 00 ו- 0, עם תזמורת הרדיו של סארברוקן. סארברוקן היא עיר גרמנית, לא מאד גדולה הסמוכה ללוקסנבורג. תזמורת הרדיו הזו בודאי אינה הפילהרמונית של ברלין או של וינה, וגם לא תזמורת הרדיו של בוואריה, אך סחרובצ'בסקי מצליח להפיק מתזמורתו הפריפריה הזו צלילי קסם. ברוקנר מעט מעודן יותר מזה של המתחרים, אבל עדיין ברוקנר. למחזור הסימפוניות כולו ניתן להאזין כאן...לאט לאט.... |
העורך - דף חודשי >
