אן סופי מוטר עם תזמורת הגוונדהאוז בניצוחו של קורט מאזור בביצוע הפרק השני מתוך הקונצ'רטו לכינור מאת מנדלסון. הקונצ'רטו זוכה לביצועים רבים ונחשב "יצירת חובה" לכל כנר בעל שם. להקלטת אודיו מלאה והסבר על הקונצ'רטו מאת הכנרית אן-סופי מטר, כאן... עוד הקלטה יפה ומעט נשכחת לקונצ'רטו המפורסם מידי הכנר שלמה מינץ עם התזמורת הסימפונית של שיקגו בניצוחו של קלאדיו אבאדו. ועוד על מנדלסון בהמשך..  המלצת האתר: פרוייקט מוזיקלי ישראלי-גרמני חד פעמי יתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות בהשתתפות "אנסמבל סולני תל אביב" ונגנים סולנים. כחלק מאירועי היובל ליחסים הדיפלומטים בין ישראל וגרמניה המצויין השנה, יתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות קונצרט המוקדש ליצירות מוזיקאליות קלאסיות-גרמניות וליצירות ישראליות לתזמורת. בתכנית מיצירות מאת באך ובטהובן, דרך ארווין שולהוף אשר חייו נגדעו במהלך השואה, ועד לנעם שריף וגילעד הוכמן, מהבולטים שבמלחיני ישראל בני זמנינו. בהשתתפות החלילנית כריסטיאנה פטרסיים, נגן המנדולינה אלון שריאל עם אנסמבל סולני תל-אביב בניצוחו של גיא פדר, פרטים נוספים.... מתנה מוזיקאלית תוענק למבקרי עמוד האינטרנט או עמוד הפייסבוק של "קול קורא". ולטבה, פרק מיצירתו הגדולה יותר מאת סמטנה - "מולדתי, היא היצירה "הלאומית" כמעט, ניתן לומר, של צ'כיה. פרק קצר זה, שימש כתחליף ל"תקווה" בתקופה בה הייתה אסורה בהשמעה תחת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. הבריטים חששו כפי הנראה מרוגזם של הערבים, שבודאי לא רצו בחזרתם של היהודים לארצם הנושנה, כפי שמתבטא הרעיון בשירת התקווה. ומה עשו היהודים? הערימו על הבריטים בכך שהשמיעו את ה "ולטבה" במקום "התקווה". לאחרונה, למעלה משישים שנה מאז היעלמו של מנדט בריטי זה, קם לנו מנדט אחר. לפני מספר שבועות, בעקבות אירועי הטרור בצרפת, ביקש המנצח הישראלי-צרפתי פרדריק שאזלן, המופיע בקביעות בישראל לשאת דברים ולנצח על התקווה שתנוגן לפני הופעת האופרה. לזכרם של הרוגי הפיגועים בפריז, כך ביקש שאזלן. לא מדובר פה באיזה מפגן סוחף או שינוי תכנית ההופעות, אלא איזוכור קצר לנושא כואב במקום שאמור להיות קצת תרבותי. באופן מפתיע, סירבה הנהלת האופרה להשמעה, בטיעון מוזר כלשהו שהעניין יעכיר את האוירה ויש לשמור על שיגרה. ביקשתי את תגובת מחלקת יחסי הציבור של בית האופרה, אך בחרו כפי הנראה, להתעלם מפנייתי זו. לפיכך התבססתי על תגובות האופרה כפי שמופיעות באתרי האינטרנט של הארץ ומעריב. קצת התבלבלו שם נראה לי ה"אופרה ישראלית" הזאת, האופרה הישראלית אינה מן המשובחות בעולם, לכל היותר טובה או טובה מאד, אך לפחות היא צריכה להיות קצת ישראלית...
אבל, העיקר, כך חושבים בהנהלה, לשמור על שיגרה.... ושלא יעכירו להם את האוירה. אז כאן הוספתי את ולטבה מאת סמטנה בניצוחו של ארתורו טוסקניני, אולי יסכימו באופרה לפחות, להשמיע יצירה זאת כתחליף לתקווה האהובה שלנו.
בקונצרט הפתיחה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שנקאה אז "התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית", ישבו בקהל מכובדים, בהם הנציב הבריטי העליון, ארתור ווקופ, הד"ר חיים וייצמן, לימים נשיא המדינה הראשון, דוד בן-גוריון, דב הוז והכנר, מייסד התזמורת, ברוניסלב הוברמן. עם כניסת הנציב העליון השמיע תזמורת מכבי-האש, שנכחה באירוע, את ההמנון הבריטי "אל מלך נצור" ואת "התקווה" בעיבוד מיוחד לתזמורת. "תקווה" זו תוזמרה מאוחר יותר בידי המנצח הבריטי מלקולם סרג'נט, עיבוד ששופץ לצורה המוכרת היום ובוצע פעמים רבות בידי המנצח האיטלקי ברנרדינו מולינרי. מאז קונצרט הפתיחה ועד היום, נוהגים בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, לפתוח את העונה בנגינת התקווה בעיבוד מחודש.
המנצח פרדריק שאזלאן, פועל בקביעות בישראל, הוא מנצחה הראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. בסופו של דבר התפייס שזלאן עם הנהלת האופרה, וימשיך לנצח על שם על הופעות. שאזלאן, כנראה אדם נעים הליכות ומתפשר. יש להם מזל שם בהנהלת האופרה הישראלית, שזלאן אינו טוסקניני, אם היה טוסקניני זה מה שהם היו מקבלים....
אחסוך מכם את התרגום המדוייק, אני מאמין שתבינו לבד.... ולכל מי שרוצה לשמוע עוד על מקורות "התקווה" שלנו אמליץ לבקר בהרצאתה / הופעתה של אסתרית בלצן התקווה, מהרצל עד סאבלמינל, ולמען ההגינות, אתן כאן הת הקישור לאתר בית האופרה, אולי ימצא שם מי שירצה להגיב.
אז אחרי בית האופרה שלנו, נחזור למנדלסון והכינור. תוספת השם ברתולדי הוספה לפליקס מנדלסון על מנת לשוות לשמו צליל יהודי פחות ופרוטסטנטי יותר. אך למרות לחצים שהופעלו עליו, סירב פליקס לוותר על השם מנדלסון. כמוסיקאי, היה מנדלסון בראש ובראשונה פסנתרן, ומסיבה כלשהי היצירה הידועה ביותר שכתב לסולן, היא הקונצ'רטו לכינור דווקא. יצירות מוכרות פחות לכלי זה הן הקונצ'רטו לכינור ולכלי מיתר והסונטות שהלחין לכינור ולפסנתר. כאן בחרתי להשמיע דווקא את המוקדמת והמוכרת פחות, הסונטה בפה מז'ור, יצירת נעורים זו, שהושלמה ב-1820 ואפילו לא קיבלה מספר אופוס. שתי הסונטות האחרות הן הסונטה בפה מינור, אופוס 4 והסונטה בפה מז'ור - 1938, גם היא ללא מספר אופוס ונוהגים להבדיל בינה לבין אחותה ע"י ציון השנה בה הולחנה. הקלטות מצויינות לכל שלשת הסונטות, בוצעו ע"י מיודעינו, הכנר הישראלי שלמה מינץ עבור החברה דוייצ'ה גרמופון.כאן ניתן להאזין , להקלטת מינץ בביצוע על לסונטה בפה מז'ור אופוס 4, ולסונטה בפה מז'ור 1938 מידי הכנר האיטלקי פרנקו גולי ניתן להאזין כאן.
כפסנתרן, הגיע מנדלסון לביטוי רב יותר בשלשיות הפסנתר שלו. בשתי שלישיות הפסנתר שהלחין, תופס הפסנתר מקום דומיננטי ומכובד. כאן הפרק השני מתוך השלישייה הראשונה בנגינת שלישיה שכונתה בעבר שלשיית מליון הדולר...יאשה חפץ, ארתור רובינשטיין וגריגור פטריגורסקי. נגינתם נראית נינוחה וזימרתית וניתן להבחין האיכות הנגינה למרות גילה של ההקלטה. בהקלטה חדישה יותר, ביצוע מצויין מידי מרתה ארגריץ' עם נציגי הדור הצעיר של הקשת, האחים רנו וגוטייה קופוסון. שלישייה מס' 1 מאת מנדלסון.. וברגע האחרון, לבקשת אחת הגולשות האהובות, הקלטה חדישה ומעודכנת לחמישיית הפסנתר מאת שומאן. יצירה זו הייתה פורצת דרך בזמנה. בן זמנו וידידו של שומאן יוהנס ברהמס כתב גם הוא, בהשפעת יצירה זו, חמישייה זו. שתי יצירות אילו ביחד עם חמישיית הפסנתר (גם אם בהרכב שונה) דג השמך מאת שוברט מהוות את פסגת המוסיקה הקאמרית הרומנטית להרכב זה. האזנה נוספת: עם רניל טריפונוב ורביעיית אריאל.    שתי המלצות להקלטות חמישיית שומאן: הפסנתרן מנחם פרסלר יחד עם רביעיית אמרסון בהקלטה חדישה לחמישייה של שומאן ורבעיית הפסנתר אופוס 47. פרסלר היה במשך שנים רבות הפסנתרן בשלשיית בוזאר, אחד מן ההרכבים המגובשים והטובים ביותר במאה ה-20. בהקלטה מוזלת אך טובה מאד של חברת נקסוס, יאנו יאנדו עם רביעיית קודאי בדיסק מצויין עם שתיים מחמישיות הפסנתר היפות ביותר מאת שומאן וברהמס.
סונטות בטהובן - התנ"ך של הפסנתר
כבכל חודש, אציג כאן, לפי הסדר את סונטות בטהובן לפסנתר. כאן הסונטה השניה בנגינה של הפסנתרן ולדימיר אשכנזי. רבים מן המבקרים רואים באשכנזי, פסנתרן המסמן את "אמצע הדרך" וכזה שאינו באמת נוגע בראש הפרמידה של הפסנתרנות. אולם המבקרי שוגים, אשכנזי הוא אחד מן המבצעים הרבגוניים ביותר במאה ה-20, מבצע ראשון במעלה ליצירות רחמנינוב, שובטקוביץ' ופרוקופייב הקליט הקלטות מעולות לקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט ובטהובן, כמו כן הקליט הקלטות משובחות ליצירות שופן. כמנצח הקליט אשכנזי את אחת ההקלטות הטובות ביותר למחזור הסימפוניות מאת סיבליוס.
הפסנתרן אנדרש שיף, מציג את הסונטה השניה של בטהובן כיצירה המערבת דרמה,ליריות והומור. הסונטה, כך מספר שיף, קשה ביותר לנגינה וטוען גם לגבי האיצבוע המסובך מאד שמציע לסונטה בטהובן עצמו. את הפרק האחרון, רונדו, מכנה שיף כפרק "היפה והחיה" פרק המערב בקונרסט ברור אלגנטיות ועדינות עם עוצמה וחוזק. האזנה נוספת לסונטה: עם הפסנתרן אלפרד ברנדל בגירסה חדה ושקופה. בטהובן חצוב באבן הפסנתרן אמיל גיללס. בטהובן מלוטש ומדוייק עם הפסנתרן ריצ'רד גוד
ולדימיר אשכנזי - פרשן מעולה לסיבליוס - ואלס טריסט
ולקראת פורים המתקרב, משהו ישן וטוב, מהתקופה שבה כנרים היו כוכבים. אייזק שטרן בתכנתו של ז'ק בני "חלומות ליל חורף" - כך מכונה סימפוניה זו, הראשונה של צ'ייקובסקי וגם הסוערת מכולן, קצת מתאים לעונה הסוערת השנה. כאן פאוו יארווי מנצח על תמורת הרדיו של שטוטגרט. הקלטות מצויינות למכלול הסימפוניות מאת צ'ייקובסקי, סיפק המנצח אז הצעיר, מאריס יאנסונס עם תזמורת אוסלו. לא תזמורת מן השורה הראשונה באירופה, אך יאנסונם הצליח להביא להישג בהקלטות מעולות למחזור הסימפוניות. |
העורך - דף חודשי >
פברואר מרץ - 2015
תת-דפים (1):
קול קורא