דצמבר 2013


הינה מגיע הגיבור.. - כך כתב הנדל את האורטוריה ליהודה המכבי

המלחין פרידריך הנדל, כתב אורטוריות רבות לנושאים הלקוחים מן היהדות. כך נולדו לנו יהודה המכבי, שאול, יפתח, יהושע, שמשון, אסתר וצדוק הכהן.

האורטוריה "יהודה המכבי" מאת הנדל, הרשימה מאד את המלחין לוויג ון בטהובן. זה כתב ל"הינה מגיע הגיבור..." וריאציות לצ'לו,
כאן בביצוע מצויין של הצ'לן מוריס ז'נדרון...
אז שיהיה לנו חג חנוכה שמח, עם הנדל ובטהובן.
ניתן להאזין גם לאורטוריה יהודה המכבי באורך מלא בניצוחו של יוהאנס סומארי, מומחה ליצירות הנדל.







אורטוריה אחרת בנושא יהודי היא האורטוריה "צדוק הכהן". בין השאר מתוארת באורטוריה הכתרת המלך שלמה ע"י צדוק הכהן ונתן הנביא. כאן בביצוע מקהלת הסיקסטין, הרכב מקהלתי-תזמורתי מהזרם האוטנתי שנוסד ב -1976 בידי שישה עשר חברים ומכאן שמו. כיום ההרכב גדול בהרבה והוא אחד ההרכבים המובילים בעולם למוסיקת בארוק מקהלתית.  המנצח הואהארי כריסטופר, ממייסדי הקבוצה .








קטע ההכתרה החגיגי והמרשים אומץ כמעין המנון ע"י ליגת האלופות. כן גם אומץ הקטע המקהלתי לטקס ההכתרה למלכי/מלכות הממלכה המאוחדת - בריטניה. אז כקבוצה זכתה בצ'מפיונס ליג או כאשר המליכו מלך חדש לבריטניה, חשבו גם על צדוק הכהן ושלמה המלך...

































המלצת האתר:

רסיטל פסנתר עם הפסנתרן רן צמח.

בתכנית:
אטיודים סימפוניים, אופ' 13 (1837-1834)
בראמס: שישה קטעים, אופ' 118 (1893)

יום רביעי - 11 בדצמבר 2013, בשעה 19:30
איפה? ....במשכן לאומניות ע"ש דוקטור ראובן הכט, אוניברסיטת חיפה.
משך הקונצרט כשעה ורבע

הכניסה חפשית
הרשמה ב- facebook



File:Joseph Haydn.jpg
האבא של רביעית המיתרים:
ז'וזף היידן הוא ללא ספק אבי רביעיית המיתרים. היידן היה מלחין פורה ביותר ומספר הרביעיות שלו כמה עשרות. הקושי להאזין להן נובע לעיתים פשוט ממספרן הגדול ובד"כ ביצעו ההרכבים הטובים בעולם רק את חלקן. מספר מועט של אמנים לקחו על עצמן את הפרוייקט הדינוזאורי הזה, של הקלטת כל רביעיות היידן. בי ההרכבים המעטים רביעיית קודאי, רביעיית אנגלס, רביעיית טאטראי המצויינת וכאן רביעיית אוליאן בהובלת הכנר עמנואל הורביץ המפגין דומיננטיות קלה לאורך ההקלטות כולן. 











היידן בנגינת ה- New Oxford Qaurtet  





















File:Mathilde1850.jpg
"בלב שבור ומדמם, עלי לומר כי עלה בידך להפריד ביני לבין בעלי (ואגנר) אחר עשרים ושתים שנות נישואים. האם אילו המעשים המסבים לך נחת ואושר..." כך כתבה מינה אשתו של ואגנר למתילדה ווסזנדונק....

אוטו ווסנדונק, מעריץ מושבע של ואגנר, יחד עם מתילדה אישתו פגשו את ואגנר בציריך, שהגיע לשם נרדף ע"י השלטונות בדזדן. ווסנדונק, שהיה איש עסקים מצליח, העמיד לרשות ואגנר וילה יוקרתית. ואגנר כידוע, היה אופורטיוניסט בלתי נלאה, למרות היותו נשוי חיזר במרץ אחרי מתילדה אשת חבירו ואף הקדיש לה את הלחנים למחזור השירים הזה. 
זו הייתה מערכת הערכים המעוותת משהו של ואגנר, שלא בחל לחזר אחרי נשות חבריו הטובים ביותר. שנים אחר כך, כששהה במינכן תחת חסותו של לודוויג מלך בוואריה, הסתבך ואגנר ברומן עם קוזימה, ביתו של המלחין פרנץ ליסט ואשתו של האדבוקט הגדול ביותר שלו, המנצח הנס פון-בילו. כך ריכרד ואגנר האיש, כפי שאנו יודעים לא משהו...אבל המוסיקה גאונית...

עוד מיצירות ואגנר בדף ריכארד ואגנר.














בחודש שעבר הלך לעולמו זמר הטנור הבולגרי ספס ונקוף,
 Spas Wenkoff, מפרשני ואגנר המוערכים ביותר במאה ה-20. 
כאן בביצוע האריה - Dünkt dich das - מתוך טריסטאן ואיזולדה.


שאקון של ויטאלי - הנריק שרינג

השאקון של ויטאלי מידי הכנר הנריק שרינג - 
תומאסו אנטוניו ויטאלי, מלחין וכנר איטלקי מתקופת הבארוק ובנו של גיובאני בטיסטה ויטאלי גם הוא מלחין ונגן ויולינה, כלי מיתר קדום ואחיו הגדול של הויאול. יצירתו המפורסמת ביותר של ויטאלי הצעיר, היא כפי הנראה השאקון לכינור, שאומץ בעיקר ע"י הכנר פרדיננד דויד, מי שניגן את הבכורה לקונצ'רטו של מנדלסון. פרדיננד ביצע את הקונצ'רטו המפורסם על כינור הגורניארי שלו שזכה בכינוי "כינור דויד" על שם בעליו המפורסם. לימים עבר הכינור לידיו של הכנר יאשה חפץ, עת שימש אותו במיטב הופעותיו. כיום מוחזק הכינור הנחשב לאחד מן היקרים בעולם בידי מוזיאון האומניות של סן-פרנסיסקו.  כנר אחר המנגן בכינורגורניארי דומה, הוא הכנר הנריק שרינג.
את כינורו האחר,  הסטרדיוואריוס שלו, תרם שרינג בעת ביקורו בישראל לתזמורת הפילהרמונית הישראלית וזהו כפי הנראה כינור הסטרדיוואריוס היחידי השוכן דרך קבע בישראל. 
שרינג עמד בצילם של בני תקופתו חפץ, מנוחין, אויסטראך ומילשטיין. אך ביצע הקלטות מעניינות וטובות למיטב הרפטואר. מעניין במיוחד הוא רצף הקלטות ליצירות לכינור מאת הנדל, שומאן ומנדלסון. ובתוכו מעניין הקונצ'רטו לכינור של שומאן ואינו זוכה להקלטות רבות. הקונצ'רטו נמסר לידי יואכים, אך זה החליט לגנזו ולא לבצעו. לימים הועלתה ע"י הנאצים הטענה כי יואכים "היהודי", גנז את הקונצ'רטו מאחר ותמך בקידום הקונצ'רטו המתחרה של "יהודי" אחר - מנדלסון. האשמה ב"קנוניה יהודית זו" היא כמובן חסרת שחר, הקונצ'רטו לכינור של שומאן אינו שקול כלל באיכותו לזה של מנדלסון וברור כי יואכים גנזו מפני כבודו של שומאן. יואכים ציווה לגנוז את הקונצ'רטו למשך מאה שנה לאחר מותו, כך שהקונצ'רטו שלא נוגן, אמור היה להיות מפורסם רק ב - 1956. בסופו של דבר בוצע לראשונה ב- 1937 ע"י הכנר הגרמני גיאורג קולנקאמפף.
קולנקאמפף נחשב ע"י הנאצים כהתגלמות הכנר הארי, אך היו איתו לא מעט "בעיות". הוא המשיך בביצוע יצירותיו מנדלסון למרות האיסור המפורש וסירב להכיר בתאוריות הגזע הנאציות. בסופו של דבר נאלץ הכנר ה"ארי" המפורסם להגר לשווייץ מפני חוסר הסובלנות של השלטון הנאצי.

פוגה מתוך הסונטה מס' 1 של באך בנגינתו של הנריק שרינג

הנריק שרינג היה גם פרשן מעולה ליצירות באך. הקליט פעמיים את הסונטות והפרטיטות לכינור סולו מאת באך, הקלטות אילו עומדות בשורה אחת עם גדולי המבצעים בהם מילשטיין, מנוחין וגרומיו. עוד הקלטות מצויינות של שרינג הן הסונטות לכינור ופסנתר מאת מוצרט, עם הפסנתרנית הגרמניה אינגריד האבלר. והסונטות לכינור ופסנתר של ברהמס ובטהובן עם ארתור רובינשטיין. שרינג היה ידוע ככנר בעל גחמות ושגעונות רבים וכשותף קשה לעבודה, אך הבלר ורובינשטיין הצליחו להגיע עימו לשיתוף פעולה שהוליד את הקלטות המופת.









כאשר ביקר ברהמס באמסטרדם לקראת סוף המאה ה-19, אמר להם "אתם עם של אנשים נחמדים, אך מוסיקאים גרועים..." בכל אמסטרדאם לא נמצאה אז תזמורת ראויה אחת. קבוצת מוסיקאים מאמסטרדם, החליטה לעשות מעשה, הקימה את הקונצרטחבאו , בעברית "בית הקונצרטים" ולאחר מספר חדשים הוקמה גם תזמורת הקונצרטחבאו. אולם הקונצרטחבאו, אדריכלות יפיפיה ואקוסטיקה מצויינת, העומדת בשורה אחת עם בנין המיוזיקפריין בוינה ואולם התזמורת הסימפונית של בוסטון. על פודיום המנצחים של התזמורת עמדו לימים מנצחים בשיעור קומה בינהם, פייר מונטה, יוג'ין יוכום, ברונו ולטר ומאוחר יותר ברנרד הייטינק, ריקרדו שאיי ומאריס יאנסונס, מנהלה האמנותי של התזמורת כיום. ב 1988 העניקה המלכה ביאטריס את התוספת Royal לתזמורת ומאז נקראת התזמורת - תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית או בקיצור המקובל - RCO. ב -2008 הכתירה קבוצת מבקרים מירחון המוסיקה הבריטי הנחשב "גרמופון" את התזמורת כתזמורת הטובה בעולם. קצת נראה משונה כל עניין "אוליפיאדת התזמורות" שערכו המבקרים הבריטים, אך מה שברור ה- RCO היא תזמורת מן המעולות בתבל. השנה חגגה התזמורת 125 שנים להיווסדה. כאן קונצרט "יום ההולדת" בניצוחו של מאריס יאנסונס. בתכנית מיצירות ואגנר, מאהלר, צ'ייקובסקי, סו-סאנס, צימרמן ועוד...כמעט שעתיים עם תזמורת מעולה.





אהבת? המלץ לחברים, תן לייק..