אפריל 2015


רביעיית ירושלים - בנגינת פרק מרביעייה מאת מוצרט
בתקופת האביב, מגיעים אילינו החגים המסמלים בעיקר את אינספור ההתנכלויות להן זכינו בצד החגיגות של חירותינו. החל בפורים, המסמל את הבאים להורגינו ונצחונינו. פסח, מעבדות לפרעה שונאינו לחירותינו. יום הזכרון לשואה ולגבורה ולבסוף גם יום הזכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות, המסמל את התחדשות המדינה היהודית בארצו ההסטורית. כבכל אביב בשנה, אקדיש דף זה ליוצרים ומבצעים ישראלים ויהודים, אילו שאיתנו ואילו שאינם עוד.
בחרתי לפתוח עם רביעיית המיתרים של ירושלים, או בשמה המדוייק רביעיית ירושלים. רביעייה מצויינת זו, המטובות בעולם כיום, מופיעה על מיטב בימות העולם ואף הפיקה הקלטות מצויינות ליצירות מאת היידן, שוסטקוביץ' ברהמס ועוד...
צ'לן הרביעייה, קיריל זלוטניקוב, אף הוזמן ע"י המנצח דניאל ברנבויים, לשמש כצ'לן ראשון במסעה של התזמורת העירונית של ברלין לארצות הברית. זלוטניקוב מנגן על צ'לו שהיה שייך בעבר לרעייתו של ברנבויים ז'קלין דן-פרה. הצ'לו המיוחד, נבנה ע"י בונה כלי המיתר סרג'יו פרסון, אמריקני יליד איטליה הנחשב בעיני רבים לבונה הכינורות הטוב בהמאה ה-20. עוד מידי רביעיית ירושלים, הרביעייה מס' 2 מאת ברהמס...

המלצת האתר - 
ג'אז ביום שבת - 16 במאי - חובב ישראל, סקסופון, אלעד כץ, פסנתר...לפרטים..

ליום השואה - הסרט הכינור שחזר, סרטם של חיים הכט ורואי מנדל, המביא את סיפורה של קהילת צ'נסטוחובה דרך סיפורו של בו הקהילה, הכנר המפורסם ברוניסלב הוברמן וכינור הסטרדיווריוס שלו. 



את ההרכב הקולי כרמל -אקפלה, הצגתי פה כבר בעבר. מדובר בהרכב א-קפלה, כלומר שרות בקולן בלבד ללא לווי כלי כלשהו. עוד על ההרכב הזה בתכנית אינטרמצו עם אריק, אריה ורדי מציג את כרמל א-קפלה. אז באיחולי חג אביב שמח, עם שירתן של זמרות כרמל א-קפלה...









 
ישראל במצרים - אורטוריה מעת הנדל המביאה בשירה את סיפור יציאת מצרים. יצירה זו שנכתבה כפעולת חירום לסיום העונה, הועלתה לראשונה בתיאטרון המלך בלונדון, והייתה למעשה יצירת השלמה שהוכנסה לתכנית לאחר שמאזינים הפסיקו להגיע לקונצרטים. אולמות קונצרטים ריקים? לא בעיה שהתחילה במאה ה-21 כנראה. למרות ביקורות מעולות להן זכתה האורטוריה בעיתונות הלונדונית, לא זכתה היצירה לאהדת ההמונים וירדה כיצירה נשכחת בסיום אותה עונה. כיום היצירה מבוצעת ע"י מיטב האמנים וההרכבים. כאן הפרק האחרון של היצירה מפי וימידי תזמורת ומקהלת הפיסיפיק מואנקובר שבקנדה.  



רביעיית כרמל, אחד ההרכבים המקומיים שגם מרבים להופיע בישראל. הרביעייה במצויינת נוהגת להופיע בקונצרטים מוסברים, גם במקומות קטנים. רחל רינגלשטיין, ליאה רייחלין - כינור,  יואל גרינברג - ויולה ותמי ווטרמן - צ'לו. יואל גרינברג הויולן שבחבורה מציג הייטב את הייצירות בשלון הטבולה בהומור רב. כאן בנגינת האינטרמצו מתוך הרביעיה השניה מנדלסון.




לא נמצאה הקלטה זמינה ליצירה המלאה עם רביעיית כרמל,



"לא מתאים לבצע מוזיקה של קומפוזיטור יהודי ברגע התעלות לעם הגרמני", כך נכתב בעתונות הגרמנית-נאצית על יצירה מוזיקאלית אחת מידי המלחין הגרמני פאול פרנקרבורגר שהועלתה בעיר הגרמנית קמניץ.  פאול פרנקרבורגר , יהודי יליד גרמניה, לחם בחזית במלחמת העולם הראשונה ובסיומה, לאחר תבוסתה של גרמניה, נאלץ לצעוד ברגל מאות קילומטרים לביתו במינכן. בשנת 1929 נתמנה למנהל המוסיקאלי - הקאפלמייסטר של האופרה באוגסבורג אך נאלץ לעזוב משרה זו שנתיים אחר כך, בגלל האנטישמיות הגוברת. תחת מציאות זו עלה פרנקבורגר לישראל ושינה את שמו לפאול בן-חיים. בישראל התוודע בן-חיים גם מוסיקה המזרחית, בעיקר הודות להיכרותו עם הזמרת ברכה צפירה. תרועה לישראל, היא יצירה קצרה שהולחנה לפי הזמנתו של שלום רקליס עבור תזמורת צה"ל. יצירה זו שהולחנה במקור לתזמורת כלי נשיפה בלבד, הותאמה מאוחר יותר לתזמורת סימפונית מלאה. כאן תזמורת הרדיו הפולני בניצוחו של הישראלי עמוס תלמון. 
עוד בן-חיים, הקונצ'רטו לפסנתר...

לאחר חג הפסח, מגיע יום השואה והגבורה. כמעט ולא ניתן לדבר על מוסיקה קלאסית בישראל בלי ההקשר הנורא הזה, שהרי רב המוסיקה הקלאסית הטובה ביותר הגיעה אלינו מגרמניה ואוסטריה, ארצם של באך, מוצרט, בטהובן, שוברט, שמואן ברהמס ואחרים. השלטון הנאצי, הוקיע כל מוסיקה שהגיעה מידי מלחינים בספק יהודים. כך הוחרמה המוסיקה של מנדלסון, מאהלר ואחרים. מוזיקאים יהודים שאחזו במשרות החשובות באירופה, בהם המנצחים ברונו ולטר, אוטו קלמפרר, גיארורג סל, גיארוג שולטי ואחרים ניאלצו לעזוב משרתם ולהגיר לניכר, בדרך כלל לארצות הברית. גם אמנים מתנגדי המשטר כמו אריך קלייבר נאלצו לעזוב את המדינה. אין ספק, כי היהודים היו הכח החשוב במוזיקה של תחילה המאה ה-20. בתוך אילו אבדו גם מלחינים יהודים שנספו בשואה או שהפסיקו את עבודתם על מנת להינצל ממנה. כאן אזכיר רק כמה מאמנים אילו שאילו היתה ההסטריה שונה, הי בודאי זוכים להחשגים וחשיפה גדולים יותר. 

ארווין שולהוף - הוזכר פה באתר בעבר, לאחרונה זוכה לחשיפה הולכת וגוברת ע"י שורת מבצעים. שולהוף יליד פראג למשפחה דוברת גרמנית, היה ללא ספק אחד מן הדמויות הבולטות מתחום ההלחנה במרכז אירופה. בין מוריו היו גם קלוד דביסי ומקס רגר. שולהוף שהיה קווניסט, נאלץ להופיע בזיהות בדויהה לאחר השתלטות גרמניה על צ'כוסלובקיה. ב-1941 נתפס שולהוף ונשלח למחנה הריכוז ווללצבור שם מת משחפת. כאן סוויטה לתזמורת קאמרית מאת שולהוף. יצירה זו בהשפעות בולטות של סגנון הג'אז. 









פאבל האס, מלחין יהודי-צ'כי, הלחין כחמישים יצירות שחלקן אבדו לתמיד. האס נשלח למחנה הריכוז טרייזנשטאט ולאחר מכן ב-1941 לאוושויץ שם נרצח. חלק מיצירותיו שוחזר ע"י ידידו המנצח הצ'כי-יהודי הנודע קרל אנצ'רל. כאן יצירתו של האס, חמישייה לכלי נשיפה. עוד מידי פאוול האס - סימפוניה, מנצח ישראל ינון ז"ל.








זמר הטנור ג'וזף שמידט - היה מן הבולטים בזמרי הטנור בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה. למרות שנולד מאוקראינה, הייתה פשת אימו של שמידט גרמנית, שמידט למד גם עברית ודיבר גם רומנית ואנגלית שוטפת. שידט שהיה במיטבו בתקופת עליית הנאצים לשלטון, נאלץ להופיע בהולנד ובלגיה שם זכה לפופולרית רבה. אך עם הכיבושים הגרמנית לאלץ לנדוד ולבסוף להימלט למחנה פליטים בשוויצריה, שם חלה ונפטר בגיל 38 עקב התנאים הקשים.
כאן השיר "כוכב נופל משמים..." 
















שלט זכרון לזמר ג'וזף שמידט - על קיר ביתו בברלין.




שירי טרזין - לפני מספר שנים הפיקה הזמרת השוודית אנה סופי פון-אוטר, את התקליטור הנפלא הזה ובו מבחר שירים שהולחנו ע"י אסירים במחנה הריכוז טרזין. אן סופי פון-אוטר, היא מן הזמרות המעולות של סוף המאה ה-20 ואיכות הביצוע מעולה. פון-אוטר בחרה את הנושא בין השאר בגלל פועלו של אביה בנושא, בעת שהיה דיפלומט בשירות ארצו שוודיה, בברלין. 








בחולון שבישראל - בישראל גדל הכנר שלמה מינץ, מגדולי הכנרים במאה ה-20. כאן מנגן מינץ ביום הזכרון לשואה באיטליה. קרירת ההקלטות של שלמה מינץ, נקטעה בשיאה לאחר שחברת ההקלטות דוייצ'ה גרמופון החליטה להפסיק את ההקלטות עימו. עם זאת זמינות מספר הקלטות מעולות של הכנר בהן גם כמה הקלטות מופת. מומלץ מאד להאזין לסונטה לכינור מאת מנדלסון, לקונצ'רטו לכינור של מנדלסון ולקונצ'רטו לכינור של ברוך








קראו לי "עברי" - יצחק מאיר גיטליס, נולד בחיפה ויצא בהמלצתו של ברוניסלאב הוברמן ללימודי הכינור בצרפת. עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת, נמלט גיטליס עם אימו לאנגליה. האנגלים הציעו לגיטליס להחליף את שמו לש יהודי פחות. נתחכם לו גיטליס והפך את שמו לעיברי...למען הסר ספק..כפי שכותבים עורכי-דין לפעמים. גיטליס מצטיין בנגינה וירטואוזית מכשפת ונחשב מן הנגנים הוירטואוזים של המאה ה-20, גם אם לא הצליח לשמר את יכולתו לאורך הקריירה המאד ארוכה שלו. כאן גיטליס בנגינת "קמפנלה", הפרק האחרון מהקונצ'רטו לכינור מאת פגאניני.
ניתן להאזין לנגינת גיטליס, בקונצ'רטי של פגאניני כאן...




גלעד הוכמן - הוא מחשובי המלחינים שקמו לישראל העת האחרונה ובכלל. ביצירתו "נדודים" מעביר המלחין את תחושת הנדודים כאשר המוסיקה כולה בהשפעה ים תיכונית, או אולי מזרחית ברורה.
בכלי המרכזי ביצירה, המנדולינה, מנגן אלון שריאל, אחד מן הנגנים הבולטים שצמחו בבאר-שבע יחד עם ראובן יעקב וכמובן גם אבי אביטל. יצירה זו הוצגה לראשונה בלונדון, לאחרונה הוצגה היצירה בקונצרט שנערך במוזיאון תל-אביב עם תזמורת סולני תל-אביב. כאן היצירה "נדודים" בבכורה העולמית בלונדון.





אנסמבל מעניין וחדשני הפועל בישראל, תזמורת המהפכה. תזמורת זו, מעחה יצירות קלאסיות ומודרניות בשילוב הופעות מולטימדיה. כאן, כיסאות מוסיקאליים אנימציה שך בן גניסלב ויוני ארוסי, מוזיקה מאת גלעד הוכמן. לאתר תזמורת המהפיכה...













לסיום, לכבוד יום העצמאות החל החודש, התקווה.
בחרתי סרטון זה, הקלטה של שידור ה -BBC משחרור מחנה ההשמדה ברגן בלזן. בשחררו ברגן בלזן השתתף גם, חיים הרצוג, אז קצין מודיעין בצבא הבריטי ולימים אלוף בצה"ל ונשיא מדינת ישראל. כפי שניתן לשמוע בבירור, בחרו אסירי ברגן בלזן, לשיר את "התקווה" אותו הימנון המביע את געגועי העם היהודי לארצו הישנה. עם זאת "התקווה" הזו, היום מעט בסכנה, יש מי שטוענים ,בהם גם נבחרי ציבור, כי השיר גזעני.
ואני אומר, שיומרו כך לניצולי ברגן בלזן,
להם ברור היה מאד, מי גזענים ומי לא...





הכנר עברי גיטליס, ותזמורת הקאמרית של קונסבטוריון קרלסרוהה (Karlsruhe) עם הכנר הראשון, הישראלי נחום ארליך.
קצת מוזר נראה לי העניין, בתזמורת גרמנית, עם הכנר שבחר את שמו, עברי, יכולים לנגן את התקווה בעידוד הקהל.  
באופרה הישראלית לא....




















אהבת? המלץ לחברים, תן לייק..