להבין מוסיקה? מוסיקה לא צריך להבין, צריך להקשיב לה. כך טען המנצח הגרמני, מתנגד המשטר הנאצי, הרמן שרכן. שרכן נחשב ע"י רבים כמומחה ראשון במעלה למוסיקה של המאה ה -20. באתר זה, אנסה לפעול ברוח הדברים של שרכן, להביא את המוסיקה למאזינים, כפי שהיא בצירוף כתבות קצרות ותמציתיות. כמעט ולא תמצאו כאן מאמרים מלומדים, אלא בעיקר המלצות הנובעות מנסיוני האישי כמאזין מיומן ולא יותר מכך (בואדאי יש מבין הגולשים מאזינים המיומנים ממני בהרבה...). דגש מיוחד אתן לביצועים "היסטורים" של יצירות, ביצועים שהניחו את אבני הדרך ליצירות המוסיקליות כפי שאנו מכירים אותן הים. הקלטות אילו, מעט מיושנות וחלקן באיכות ירודה. לציד ההיסטוריה אנסה להביא גם הקלטות וסרטי וידאו חדישים יותר ע"מ לאפר לגולשים ליהנות גם מטכנולוגית ההקלטה המודרנית העכשוית. עם זאת, טוב יעשה המאזין האם יבקר הקונצרטים ואף ירכוש לעצמו תקליטורים (CD) ליצירות המדברות אל ליבו. איכות ההשמעה המקוונת, אינה משתווה כלל לזו המועברת בהקלטה מעולה בפורמט CD, ובודאי אינה תחליף לביקור בקונצרט. גלישה, האזנה וצפיה נעימה. . . מולדבה של סמטנה - מזכירה במאד את הלחן של שמואל כהן להמנון הישראלי "התקווה". שמואל כהן שעלה לישראל מבסרביה, חיבר את הלחן לתקווה בהשראת שיר עממי מולדבי ומכאן הדמיון הרב בין היצירות. סיפורו של המנצח רפאל קובליק דומה אולי קצת לסיפורינו אנו. קובליק, מבכירי המוסיקאים של צ'כיה, החזיק במשרת הניהול המוזיקאלי של התזמורת הפילהרמונית הצ'כית משנת 1941 כאשר ב - 1948 נאלץ לעזוב את ארצו עקב השלטון הרודני שהשליטו הקומוניסטים בצ'כוסלובקיה. לאחר ארבעים שנות גלות, חזר קובליק למולדתו וניצח לאחר שנים על תזמורתו הוא על יצירתו של צ'כי אחר, מא-ולסט, מולדתי מאת סמטנה... נראה שבמעמד המיוחד, נדבקו הנגנים בהתרגשות גדולה, וכך נולד אחד הביצועים המוקלטים היפים למא-ולאסט. מספר חודשים אח"כ הלך לעולמו בגיל שמונים ושתיים המנצח הנפלא הזה . קטע מתוך מא-ולאסט, ואלטבה, כאן בביצוע המרגש של קובליק ותזמורתו, שימש כתחליף לתקווה בתקופת המנדט הברטי, כאשר חל איסור על השמעתה באירועים ואסיפות. ליצירה המלאה : רפאל קובליק בדף סמטנה ![]() לאלו המנסים להכיר את עולם המוסיקה הקלאסית, מציע האתר המלצות להקלטות של מיטב המבצעים., תוך ציון אבני הדרך בביצועי היצירות החשובות של המוזיקה הקלאסית. בכל דף ישנם המלצות המיצגות את הזרם המרכזי לביצועים (בד"כ מהאסכולה הגרמנית, משם הגיעה רב המוסיקה הקלאסית) ולצידם גם ביצועים יחודיים ומעניינים, שמצאתי לנכון להדגישם בשל העניין שהם מעוררים. לא התיימרתי לכתוב כאן באריכות "אקדמית" על כל הקלטה, כפי לעיתים מקובל במגזינים המקצועיים. אני מאמין כי כדאי יותר להקדיש זמן להאזנה למוסיקה מאשר לקרוא עליה. מאזינים ותיקים, עשויים למצוא כאן מידע על המלצות על הקלטות מצויינות, לעיתים לא שגרתיות, גם של אמנים ויצירות מוכרים פחות. למעט מקרים בודדים, התקליטורים המומלצים, נמכרים בחניות במחיר נמוך או במחיר ביניים. אין קשר בין מחירי התקליטורים ואיכות הביצוע. החניות מליאות בדיסקים זולים אך טובים מאד, כך שמתאפשרת לחובב האזנה למוסיקה מעולה, במחיר סביר. כיצד להאזין? טעות נפוצה היא, כניסה לחנות המוסיקה, ורכישת עשרות תקליטים במאות שקלים. לא כך, כדאי לקנות תקליטור אחד או שניים בכל פעם ולהאזין מספר פעמים. מוסיק ה קלאסית, כמו יין טוב, טעמה מורגש טוב יותר אחרי טעימה ארוכה. חופש הדעה, יש לזכור, כל המוזכר באתר הינו דעתי האישית בלבד. איני מוסיקאי ואיני בר-סמכא כלל בעניניי מוסיקה. אני לא יותר ממאזין רגיל, שמכיר היטב חלק מן היצירות. אצטט בעניין זה את דברי המנצח הבריטי המפורסם, סר תומס ביצ'ם, על הרבעיות האחרונות של בטהובן: "הרבעיות נכתבו ע"י אדם חרש, ועדיף שישמעו ע"י אדם חרש". סר ביצ'ם, מגדולי המנצחים של המאה ה-20, ידוע בלשונו העוקצנית. הרביעיות של בטהובן הן יצירות מופת, אך לא דיברו אל ליבו של סר תומס... כך שאין עלינו חובה כלל, לאהוב את כל הרפרטואר הקלאסי, למעשה האאזנה לרב הרפרטואר, כלל לא אפשרית וזכותו של כל אחד לבחור את היצירות אותן הוא מעדיף. |